סימור מרטין ליפסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימור מרטין ליפסט

סימור מרטין ליפסטאנגלית: Seymour Martin Lipset;‏ 18 במרץ 1922 - 31 בדצמבר 2006) היה סוציולוג פוליטי אמריקאי, עמית בכיר במכון הובר, מכון קונסרבטיבי ותיק השייך לאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה ופרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, שבוירג'יניה. מראשי הזרם הנאו-קונסרבטיבי.‏[1]

חייו האקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפסט נולד בניו יורק, בנו של מהגר יהודי-רוסי. ליפסט קיבל את הדוקטורט בסוציולוגיה מאוניברסיטת קולומביה ב-1949. לפני כן הוא לימד באוניברסיטת טורונטו. הוא היה פרופסור למדע המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטת סטנפורד (19751990) ופרופסור לממשל ולסוציולוגיה באוניברסיטת הרווארד. הוא אף לימד באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

עבודתו העיקרית הייתה בשדה הסוציולוגיה הפוליטית, התארגנות איגודי עובדים, שביעות רצון חברתית, דעה ציבורית, והסוציולוגיה של החיים האינטלקטואליים. הוא אף כתב בצורה נרחבת אודות התנאים בהם נתונה הדמוקרטיה בהשוואה בין מספר נקודות מבט.

בוגר הסיטי קולג' של ניו יורק, כמו רבים מקבוצת "האינטלקטואלים של ניו יורק", ליפסט היה פעיל שמאל אנטי-סטליניסט ומאוחר יותר נעשה היושב ראש הלאומי של ליגת הסוציאליסטים הצעירים. הוא עזב את המפלגה הסוציאליסטית ב-1960 ותיאר עצמו כאיש המרכז, שהושפע עמוקות מאלכסיס דה טוקוויל, ג'ורג' וושינגטון ומקס ובר. החל מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים הוא נחשב לאחד ממייסדי ומובילי הנאו-קונסרבטיזם יחד עם חבריו לשעבר בקבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק אירווינג קריסטול, נורמן פודהורץ, סידני הוק, נתן גלייזר, דניאל בל, קלמנט גרינברג ועוד.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "האומה החדשה הראשונה" מ-1963 קבע כי שני ערכים עומדים בבסיס החברה האמריקאית: ההישגיות והשוויון וכשהם עומדים בקונפליקט אזי יד ההישגיות היא על העליונה. כשהמונח שוויון נתפש בקרב האמריקאים כמתן הזדמנויות שוות להצלחה ולא התערבות המדינה במתן תשלומי העברה לנזקקים יותר. כשהאמריקאים מאמינים שעבודה קשה היא המפתח להצלחה בעוד שבמדינות אחרות נוטים ליחס את ההצלחה לכוחות חזקים משל היחיד.

בספרו מ-1996 "אקספציונליזם אמריקאי" הראה ליפסט כי האמריקאים חושבים שחוזקה של המדינה נזקף לזכותם של העסקים האמריקאים.

ליפסט בדק מדוע לא התפתחה בארצות הברית תנועה סוציאליסטית משמעותית ומדוע לא התפתחה בה מדינת רווחה. הוא עונה כי ראשית, בשל היותה מקלט לערב רב של מהגרים בעלי זהות אתנית שונה, הללו לא מחויבים לסיוע הדדי זה לזה. שנית, היות שהחברה האמריקאית לא צמחה על חורבותיה של חברה פיאודלית כמו באירופה, לא התפתחה בקרבה תודעה מעמדית.

פרסים שקיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפסט קיבל את פרס מקלבר עבור ספרו "האדם הפוליטי" ואת פרס גאנר מירדאל עבור ספרו "הפוליטיקה של חוסר הסיבתיות". ספרו "האומה החדשה הראשונה" עלה לגמר בתחרות הספר הלאומית. הוענק לו אף פרס טאונסנד האריס ומדליות על שם מרגרט בירד דוסון עבור הישגים משמעותיים, את מדליית הזהב של המועצה הצפונית בינלאומית לטלקום ללימודים קנדיים, ופרס לאון אפשטין בפוליטיקה השוואתית בידי אגודת מדע המדינה האמריקאית. הוא קיבל את פרס מרשל סקלר להצטיינות בלימודי היהדות. ב-1997 הוענק לו פרס הלן דינרנאם על ידי ההתאחדות הבינלאומית למחקר דעות הציבור.

תפקידים בהם כיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפסט היה חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. הוא האדם היחיד שהיה נשיאן הן של האגודה הסוציולוגית האמריקאית (19921993) והן של האגודה האמריקאית למדע המדינה (19791980), הוא שירת כנשיאם של החברה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית, איגוד המחקר לסוציולוגיה, והאיגוד העולמי לחקר דעת הקהל, והחברה למחקר משווה. הוא היה גם הנשיא של חברה ע"ש פול ל. לזרפלד בווינה.

פרסומיו כוללים את "אקספציונליזם אמריקאי: חרב פיפיות" ו"היבשת החלוקה: הערכים והמוסדות של ארצות הברית וקנדה", וכתב ביחד עם ארל ראב את "יהודים והסצנה האמריקאית החדשה".

ליפסט היה פעיל בענייני ציבור ברמה הלאומית. הוא היה מנהלו של מכון ארצות הברית לשלום. הוא היה חבר ההנהלה של מכון אלברט שנקר, חבר הנהלת המלגות הזרות בארצות הברית, יושב ראש משותף של הוועדה לרפורמה בחוק העבודה, יושב ראש משותף של הוועדה לאפקטיביות באונסק"ו, ויועץ לקרן הלאומית למדעי הרוח, מכון האנושות הלאומי, תרומות לאומיות לדמוקרטיה, והוועד היהודי האמריקאי.

הוא היה נשיא התאחדות הפרופסורים האמריקאים לשלום במזרח התיכון, בעל הקתדרה לוועדה של בני ברית הלל ובקבינט ייעוץ המחלקתי של פניות איחוד יהודי, שותף לקתדרה בוועד המנהל של המכון הבינלאומי לשלום במזרח התיכון. הוא עבד במשך שנים על מציאת פתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. היה זה חלק מפרויקט גדול יותר שלו של מחקר איזה גורם מאפשר לחברות לשמור על דמוקרטיות יציבות ושומרות שלום. עבודתו התמקדה בשלבים המקדימים לדמוקרטיה - במיוחד ההתפתחות הסוציו-אקונומית. - (ראו גם עבודתו של אמרטיה סן) וחשיבות הדמוקרטיה להיווצרות שלום.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • It didn't happen here: why socialism failed in the United States/ Seymour Martin Lipset and Gary Marks. New York: W.W. Norton & Co. 2000
  • American exceptionalism: a double-edged sword/ Seymour Martin Lipset. New York: W.W. Norton, 1996
  • Jews and the new American scene/ Seymour Martin Lipset and Earl Raab. Cambridhge, Mass.: Harvard University Press, 1995
  • Consensus and conflict: essays in political sociology/ Seymour Martin Lipset. New Brunswick, N.J.: Transaction Books, 1985
  • The confidence gap: business, labor, and government in the public mind/ Seymour Martin Lipset and William Schneider. New York: Free Press, 1983
  • Dialogues on American politics/ Irving Louis Horowitz, Seymour Martin Lipset. Oxford: Oxford University Press, 1978
  • Education and politics at Harvard/ Seymour Martin Lipset And David Riesman. New York: Mcgraw-Hill Book Co., 1975
  • Professors, unions, and American higher education/ Everett Carll Ladd, Jr., and Seymour Martin Lipset. Domestic affairs studies; 016. Washington, DC: American Enterprize Institute for Public Policy Research, 1973
  • Academics, politics, and the 1972 election/ Everett Carl Ladd and Seymour Martin Lipset. Domestic affairs studies; 015. Washington, D.C.: American Enterprise Institute for Public Policy Research, 1973
  • Rebellion in the university: a history of student activism in America/ Seymour Martin Lipset. London: Routledge and K. Paul, 1972
  • Revolution and conterrevolution: change and persistence in social structure/ Seymour Martin Lipset. Rev. and updated edition. Garden City, N.Y.: Doubleday, 1970
  • The politics of unreason: right wing extremism in America, 1790-1970/ Seymour Martin Lipset and Earl Raab. Pattern of American prejudice series, V.5. New York: Harper & Row, 1970
  • Student politics. student movements - past and present, 1. New York: Basic Books, 1967
  • The first new Nation: the United States in historical and comparative perspective/ Seymour Martin Lipset. London: Heinemann, 1964
  • /Political man: the social bases of politics. Garden City, N.Y.:Doubleday, 1963
  • Social mobility in industrial society/ Seymour Martin Lipset and Reinhard Bendix. Berkeley: University of California Press, 1959
  • Union democracy: the internal politics of the international Typographical Union/ Seymour Martin Lipset, Martin A. Trow, James S. Coleman; with a foreword by Clark Kerr. Glencoe, III.: The Free Press, 1956
  • ליפסט, סימור מרטין. האדם המדיני. תרגום: אברהם אשכנזי. תל אביב: יחדיו, תשל"ג, 1972

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The breakdown of class politics: a debate on post-industrial stratification/ edited by Terry Nichols Clark and Seymour Martin Lipset. Washington, D.C.: Woodrow Wilson Center Press; Baltimore: Johns Hopkins University Press, 2001
  • The encyclopedia of democracy/ Seymour Martin Lipset, editor in chief. London: Routledge, 1995
  • Union in transition: entering the second century/ edited by Seymour Martin Lipset. San Francisco, CA: ICS Press, Institute for Contemporary Studies, 1986
  • Party coalitions in the 1980s/ Seymour Martin Lipset editor; (contributors); John B. Anderson (Et al.) San Francisco, California.: Institute for Contemporary Studies, 1981
  • The Third century: America as a post-industrial society/ edited by Seymour Martin Lipset. Stanford: Hoover Institution Press, 1979
  • Students in revolt/ edited by Seymour Martin Lipset and Philip G. Altbach. Boston: Beacon Press, 1970
  • Sociology and history: methods/ edited by Seymour Martin Lipset and Richard Hofstadter. New York: Basic Books, 1968
  • Party systems and voter alignments: cross-national perspectives/ edited by Seymour Martin Lipset and Stein Rokkan. International yearbook of political behavior, V.007. New York: Free Press, 1967
  • Elites in Latin America/ edited by Seymour Martin Lipset and Aldo Solari. Galaxy book; 192. London: Oxford University Press, 1967
  • Class, status, and power: social stratification in comparative perspective/ edited by Reinhard Bendix and Seymour Martin Lipset. second edition. New York: The Free Press, 1966
  • The Berkeley student revolt: facts and interpretations/ edited by Seymour Martin Lipset and Sheldon S. Wolin. Garden City, N.Y.: Doubleday, 1965
  • Class, status, and power: a reader in social stratification/ edited by Reinhard Bendix and Seymour Martin Lipset. Glencoe: The Free Press, 1953

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Daniel Finkelstein, Why the US and socialism were never friends. The Sunday Times January 10, 2007.