פול לה גן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול לה גן

פול לה גן (צרפתית: Paul Le Guen; נולד ב-1 במרץ 1964, פנקראן, בריטאני, צרפת) הוא כדורגלן עבר ומאמן נבחרת עומאן בכדורגל. כשחקן שיחק במדי פריז סן ז'רמן ונאנט, וכן הופיע 17 פעמים במדי נבחרת צרפת. בקריירת האימון חווה לה גן הצלחה מקצועית רבה כאשר אימן בצרפת, בעיקר בשורות אולימפיק ליון עימה זכה בשלוש אליפויות רצופות, דבר נדיר בליגה הצרפתית.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלו ככדורגלן מקצועני, שיחק לה גן במשך 6 עונות במדי AS ברסט, אחר כך עבר למועדון הגדול של העיר סטאד ברסט, משם המשיך לשנתיים במדי נאנט, לפני שעזב את מחוז בריטאני על מנת לשחק במדי פריז סן ז'רמן, שם שיחק 7 שנים (בהן צבר 478 הופעות וזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1996).

לה גן שיחק רק 17 פעמים במדי הנבחרת הלאומית עקב פציעות חוזרות ונשנות, ולמרות זאת נטל חלק בקמפיין מוקדמות מונדיאל 1994 הלא מוצלח של צרפת, יחד עם אריק קנטונה ודוד ג'ינולה.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בסטאד רן בין השנים 1998 ל-2001, לה גן התפרסם כאשר החתים שחקנים אלמוניים יחסית, דוגמת שבאני נונדה ואל חאדג'י דיוף, שתחת הדרכתו התפתחו להיות כדורגלנים טובים ומובילים. לה גן התפטר מן המועדון ב-2001, אחרי עימותים עם הנהלת המועדון. ההתפטרות הובילה אותו לקחת הפסקה של שנה מכדורגל.

לה גן החליף בליון את ז'אק סנטיני בשנת 2002, לאחר שליון זכתה באליפות. ללה גן ציפתה התחלה רעועה וקשה במועדון אחרי שניצח רק שלושה משחקים מבין התשעה הראשונים שלו כמאמן הקבוצה. עם זאת, לה גן התעשת על עצמו, והוביל את ליון לשלוש אליפויות נוספת ברצף, וכן עד לשלב לרבע גמר ליגת האלופות. הוא התפטר מתפקידו ב-9 במאי 2005, יום אחד אחרי שהמועדון זכה באליפות הרביעית ברציפות שלו. מי שהחליף אותו במועדון הצרפתי היה ז'ראר הוייה.

אחרי כהונתו בליון לקח לעצמו לה גן עוד הפסקה של שנה מאימון. במהלך שנת ההפסקה שלו דחה לה גן מספר הצעות אימון מחלק מן המועדונים הבכירים באירופה, כגון בנפיקה ליסבון ולאציו, וכן חזר והצהיר שלא ישוב לאמן את המועדון בו שיחק, פריז סן ז'רמן, אך הכרזה זו התבדתה לימים.

ב-11 במרץ 2006 אושר באמצעי התקשורת שפול לה גן החליף את אלכס מקליש במועדון הסקוטי גלאזגו ריינג'רס ושהוא חתם על חוזה לשלוש עונות במועדון, עם אופציה להארכת החוזה. לא עבר זמן רב עד שביצע את רכישותיו הראשונות בסקוטלנד - דין פורמן מהאלופה האנגלית צ'לסי, ויליאם סטאנגר ואנטואן פונרואה מראן הצרפתית, קארל סבנסון מגטבורג השבדית, ליבור סיונקו, פיליפ סבו וסשה פאפאץ' מאוסטריה וינה, ליונל לטיזי מפריז סן ז'רמן והמושאלים ממנצ'סטר יונייטד, פיל בארדסלי ולי מרטין. התחלתו של לה גן באייברוקס לא הייתה מזהירה, כאשר בעשרת המחזורים הראשונים של העונה צבר את הרקורד הגרוע מזה 28 שנים במועדון.

ב-8 בנובמבר הודחה ריינג'רס ברבע גמר הגביע הסקוטי על ידי סט. ג'ונסטון, הפסד שעורר מחאות זועמות על הנהלת הקבוצה בקרב האוהדים.

ב-1 בינואר 2007 הוכרז בתקשורת שלה גן לקח את סרט הקפטן מכוכב הקבוצה, בארי פרגוסון, וכן הדיח אותו מההרכב הפותח של הקבוצה למחרת היום. פרגוסון בתגובה דיווח לתקשורת שהוא לא מוכן לשחק יותר תחת הדרכתו של לה גן. ב-4 בינואר פוטר לה גן מאימון ריינג'רס בידי המנכ"ל דייוויד מוריי, בעקבות העימות המתוקשר עם בארי פרגוסון. מעט לאחר מכן לה גן חתם כמאמן בקבוצת נעוריו, פריז סן ז'רמן, עת זו הייתה בסכנת הדחה מליגת העל הצרפתית, על אף דבריו הנחרצים בעבר.

בשנת 2011 התמנה למאמן נבחרת עומאן בכדורגל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]