אריק קאנטונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אריק קנטונה)
אריק קאנטונה
מידע אישי
לידה 24 במאי 1966 (בן 57)
מרסיי שבצרפת
שם מלא אריק דניאל פייר קאנטונה
גובה 1.88 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19831988
19851986
1988 - 1991
1989
1989 - 1990
1991
1992
1992 - 1997
אוסר
← מרטיג
מרסיי
בורדו
מונפלייה
נים
לידס יונייטד
מנצ'סטר יונייטד
82 (23)
15 (4)
40 (13)
11 (6)
33 (11)
16 (2)
28 (9)
144 (64)
נבחרת לאומית כשחקן
19871995 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 45 (20)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אריק קאנטונהצרפתית: Éric Cantona; נולד ב-24 במאי 1966 במרסיי) הוא כדורגלן עבר צרפתי. נחשב לאחד משחקניה הגדולים בכל הזמנים של קבוצת הפאר האנגלית מנצ'סטר יונייטד, אותה הוליך להישגים רבים.

קאנטונה היה ידוע בשל מזגו החם, ובמהלך הקריירה שלו היה מעורב בשערוריות רבות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו שיחק קאנטונה בקבוצות כדורגל במרסיי. בגיל 15 אותר על ידי מגלי הכישרונות של קבוצת אוסר ועבר לשחק באקדמיית הכדורגל שלה. בגיל 17 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, אך התקדמותו הואטה מעט, כיוון שבילה שנה בצבא הצרפתי. כששב מהצבא בתחילת 1986, הושאל לחצי עונה לקבוצת מארטיג מליגת המשנה כדי לצבור ניסיון משחק. בסיום העונה עבר לאוסר וחתם על חוזה מקצועני. העונה הבאה היוותה פריצת דרך בקריירה של קאנטונה. הוא תופקד בקישור של אוסר, שכחלק מקבוצה צעירה וכשרונית בהדרכת המאמן גי רו. קאנטונה הבקיע 21 שערים בשתי עונות בקבוצה וסיים איתה בצמרת בשתי העונות. הוא זומן גם לנבחרת צרפת הצעירה, והיה חלק מהנבחרת שזכתה באליפות אירופה 1988.

תקופת הליגה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1988 שילמה עבורו אולימפיק מרסיי 2.3 מיליון לירות שטרלינג - סכום שהיווה שיא בכדורגל הצרפתי של אותה תקופה. אולם הצלחתו המקצועית לוותה בבעיות משמעת: קאנטונה העליב בפומבי את מאמן נבחרת צרפת, הנרי מישל, והושעה מהנבחרת לשנה. במקרה אחר, קאנטונה בעט כדור ליציע וזרק חולצה על שופט לאחר שהוחלף במשחק ידידות מול קבוצת טורפדו מוסקבה. בעקבות בעיות המשמעת הללו החליטה מרסיי להשאילו לבורדו עד תום העונה, שם כבש 6 שערים ב-11 משחקים.

בסיום העונה רכשה אותו מונפלייה ממרסיי ב-300 אלף לירות שטרלינג בלבד. קאנטונה הפגין עונה מצוינת, שבסיומה זכתה קבוצתו בגביע הצרפתי. גם במהלך עונה זו הסתבך קאנטונה באירועים משמעתיים, והושעה ל-10 ימים לאחר שבעט בפניו של חברו לקבוצה. אולם אירוע זה לא השפיע עליו רבות והוא זומן שוב לנבחרת, הפעם על ידי המאמן מישל פלאטיני.

העונה המוצלחת במונפלייה שכנעה את בעלי מרסיי, ברנאר טאפי, להשיב את קאנטונה לקבוצת הכוכבים שגיבש באותה תקופה במרסיי. קאנטונה פתח את העונה ביכולת טובה, אך לאחר מכן נפצע והושבת. הוא חזר לקראת סיום העונה ועלה מהספסל כדי לעזור לקבוצה לקחת אליפות. בסיומה של העונה החליט קאנטונה לעבור לנים הקטנה תמורת מיליון לירות שטרלינג. אחרי חודש בנים הוא הטיח כדור בשופט והושעה לחודש על ידי ועדת המשמעת של ההתאחדות הצרפתית. בתגובה כינה קאנטונה את שופטי הוועדה "אידיוטים" והם החמירו את עונש ההשעייה לחודשיים. בתגובה הודיע קאנטונה על פרישתו מכדורגל בדצמבר 1991 כשהוא בן 25 בלבד.

מעבר לאנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי חודש מחוץ למגרשים קאנטונה שוכנע לחזור בו מפרישתו ולעבור מצרפת לאנגליה. הוא הגיע לאנגליה מתוך ציפייה לחתום על חוזה בקבוצת שפילד ונסדיי, אולם לאחר שמאמן הקבוצה טרבור פרנסיס הודיע שלא יחתימו ללא מבחנים, קאנטונה נעלב, עזב את שפילד וחתם בלידס יונייטד הסמוכה[1]. בלידס היה משמעותי מאוד בזכייתה באליפות. בעקבות הצלחתו באנגליה הוחזר להרכב נבחרת צרפת לקראת מוקדמות יורו 1992 בשוודיה.

תקופת מנצ'סטר יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 1992/93 פתח קאנטונה בלידס יונייטד. בראשית העונה הפגין יכולת חלשה ואף איבד לתקופה קצרה את מקומו בהרכב. מאמן לידס, הווארד וילקינסון, לא הסתיר את אי שביעות רצונו מכושרו; כשהגיעה הצעה ממנצ'סטר יונייטד, השיב עליה בחיוב. ב-27 בנובמבר 1992 חתם קאנטונה במנצ'סטר יונייטד, ששילמה ללידס דמי העברה נמוכים יחסית: מיליון לירות שטרלינג. קאנטונה הצטיין לכל אורך העונה ותרם תרומה מכרעת לזכיית הקבוצה באליפות ראשונה מזה 26 שנה. בכך היה השחקן הראשון בתולדות אנגליה שזכה בשתי אליפויות רצופות בשתי קבוצות שונות.

עונת 1993/94 הייתה מהטובות בקריירה של קאנטונה. הוא גם הבקיע 18 שערים ב-34 משחקים כולל צמד בניצחון 4–0 בגמר הגביע על צ'לסי והוליך את יונייטד לזכייה היסטורית באליפות ובגביע. יכולתו כשחקן יצירתי בלב המערך של יונייטד זכתה להכרה על ידי עמיתיו והוא נבחר לכדורגלן העונה של ארגון השחקנים. באותה עונה הוא גם סבל את אכזבת חייו, כאשר החמיץ את העלייה למונדיאל 1994 עם נבחרת צרפת וזאת בשל שני הפסדים ביתיים מפתיעים לישראל ולבולגריה. כמו כן, הוסיף קאנטונה להסתבך בשערוריות משמעתיות: הוא ירק על אוהד לידס יונייטד ונקנס בעקבות זאת בסך 1000 לירות שטרלינג; הוא העליב שופט במשחק ליגת האלופות מול גלאטסראיי; והוא התקוטט עם שוטר טורקי והושעה לארבעה משחקים.

אריק קאנטונה בועט באוהד קריסטל פאלאס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עונת 1994/95 זכורה בשל השערורייה הגדולה בקריירה של קאנטונה. בראשית העונה הורשע קאנטונה בהתקוטטות במשחק קדם עונה מול ריינג'רס והושעה ל-3 משחקים. ב-25 בינואר 1995, במהלך משחקה של מנצ'סטר יונייטד מול קבוצת קריסטל פאלאס, קאנטונה הורחק לאחר בעיטה בלי כדור בשחקן פאלאס. בדרכו החוצה הוא התנפל בבעיטות על אוהד קריסטל פאלאס, מת'יו סימונס, לאחר שהאחרון המטיר עליו קללות גזעניות. האירוע זיעזע את בריטניה והעולם. הנהלת מנצ'סטר יונייטד הודיעה שתקנוס את קאנטונה בקנס כספי גבוה ותשעה אותו עד לסיום העונה. עיתונאים, שחקנים ואוהדים טענו שרק הרחקה לצמיתות תהלום את חומרת המעשה. ועדת המשמעת של ההתאחדות האנגלית החליטה להשעות את קאנטונה מכל פעילות עד ספטמבר ולקנוס אותו ב-1000 לירות שטרלינג, פיפ"א הודיעה כי ההשעייה תקפה לכל העולם וההתאחדות הצרפתית שללה ממנו את סרט הקפטן.

קאנטונה גם נתבע על תקיפה במשפט אזרחי ונשפט ל-120 שעות של עבודות שירות. התמיכה היחידה שהוא קיבל הגיעה מקבוצתו, מנצ'סטר יונייטד, אשר הציעה לו במרץ 1995 להמשיך את חוזהו ל-3 עונות נוספות. יונייטד עצמה לא התאוששה מאובדנו של קאנטונה והפסידה את האליפות במחזור האחרון לבלקברן. הקבוצה אף הפסידה בגמר הגביע האנגלי לאברטון.

אולם בעונה הבאה קאנטונה חזר בכוחות מחודשים. התנהגותו הייתה למופת במשך כל העונה. הוא הבקיע 14 שערים ב-30 משחקים, זכה באליפות שלישית בארבע שנים במועדון והבקיע גם את שער הניצחון בדקה ה-86 בגמר הגביע מול ליברפול. במהלך העונה קאנטונה גם מונה לקפטן הקבוצה, והיה לקפטן הזר הראשון להניף את הגביע האנגלי. הוא נבחר לתואר היוקרתי של שחקן השנה של העיתונאים והיה לשחקן יונייטד הראשון שזוכה בתואר מאז ג'ורג' בסט ב-1968. כושרו המצוין לא נעלם גם מעיני מאמן נבחרת צרפת, ז'ראר הוייה, אולם קאנטונה סירב לחזור למדים הלאומיים ופרש מהנבחרת כאשר באמתחתו 43 הופעות ו-19 שערים.

בעונת 1996/97 הוביל קאנטונה את מנצ'סטר יונייטד לאליפות רביעית בתוך 5 שנים ושבוע לאחר סיום העונה פרש במפתיע והוא בן 31 בלבד. הפרישה הכתה את בריטניה בתדהמה, אבל קאנטונה הודיע שמאס בכדורגל.

קאנטונה נחשב לגאון כדורגל באנגליה והיה אחד השחקנים הפופולריים והשנויים במחלוקת ביותר באי הבריטי. הצלחתו הגדולה בליגה האנגלית עמדה בצילם של כישלונותיו בזירה האירופית: בגביעי אירופה לא עלה עם יונייטד מעבר לשלב חצי הגמר, ונבחרת צרפת של תקופתו לא הצליחה להגיע להישגים גדולים. כל זאת לא הפחית מההערצה לקאנטונה, בעיקר בקרב אוהדי מנצ'סטר יונייטד: על פי משאל אוהדי היונייטד שנערך בשנה האחרונה נבחר קאנטונה לשחקן השני הטוב ביותר של הקבוצה בכל הזמנים.

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרישתו קאנטונה שיחק במספר סרטי קולנוע ובהם: "אליזבת" בו גילם את השגריר הצרפתי דה פואה, ובסדרת המתח "במדרון" ששודרה בנטפליקס ב-2020, וכן היה פעיל כאיש עסקים. בנוסף, הוא תפקד כמאמן-שחקן של נבחרת צרפת בכדורגל חופים. ב-2007 הוביל את קבוצת כדורגל-חופים של צרפת למקום שלישי בתחרות כדורגל חופים הראשונה שנערכה בישראל.

ב-2019 זכה קאנטונה בפרס נשיא אופ"א. לטקס קבלת הפרס הוא הגיע חובש קסקט, ובנאום הקבלה ציטט את המלך ליר של ויליאם שייקספיר, ודיבר על מדע, מלחמה ופשיעה בעולם.

ב-2020 הופיע קאנטונה בקליפ לשיר Once של ליאם גלאגר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת צרפתיורו 1992

1 מרטיני • 2 אמורוס • 3 סילבסטרה • 4 פטי • 5 בלאן • 6 קסוני • 7 דשאן • 8 סוזה • 9 פאפן • 10 פרננדס • 11 פרז • 12 קוקרד • 13 בולי • 14 דורן • 15 דיבר • 16 ואהירואה • 17 גרדה • 18 קאנטונה • 19 רוסה • 20 אנגלומה • מאמן: פלאטיני

צרפתצרפת