גביע אירופה למחזיקות גביע
| גביע אירופה למחזיקות גביע | |
|---|---|
| ענף | כדורגל |
| שנת יסוד | 1960 |
| ארגון מפעיל | אופ"א |
| מספר מתמודדים | |
| יבשת | אירופה |
| חדלה להתקיים | 1999 |
| אלוף/ה אחרון/נה |  לאציו |
| הכי הרבה זכיות |  ברצלונה (4) |
| מפעל מקביל | גביע האינטרטוטו, ליגת האלופות, גביע אופ"א |
גביע אירופה למחזיקות הגביע (European Cup Winners' Cup) היה טורניר כדורגל אירופאי למועדונים שזכו בגביע המקומי בארצם ומדינתם חברה באופ"א. הטורניר שוחק בשיטת "נוק-אאוט" כאשר בכל שלב, למעט הגמר, התקיימו שני משחקים: אחד בבית ואחד בחוץ.
גביע זה נחשב באירופה למפעל השני בחשיבותו, כאשר חשיבותו הייתה גבוהה במקצת מגביע אופ"א. בגביע זה שיחקו קבוצות גדולות וקבוצות קטנות שהתחזקו ונהיו גדולות בהמשך דרכן, כך התפרסמה מכבי חיפה בגביע זה והתחזקה.
גביע המחזיקות הופסק בסוף עונת - 1999 אחרי שאופ"א החליטה לצמצם את פעילותה ל-2 גביעי אירופה בלבד, ליגת האלופות וגביע אופ"א.
בעונה האחרונה של גביע המחזיקות זכתה לאציו האיטלקית.
במשך כל שנותיו של המפעל לא זכתה מעולם אף קבוצה בגביע פעמיים ברציפות, ובמספר מקרים קרה שקבוצה שזכתה בגביע העפילה בחלוף שנה שוב למשחק הגמר אך נוצחה בגמר. כך לדוגמה זכתה פארמה בגביע בשנת 1993 ובשנת 1994 היא הפסידה לארסנל. ארסנל שזכתה בו כאמור בשנת 1994 הפסידה בשנת 1995 בגמר לסראגוסה.
בעונת 1971 של המפעל השיגה צ'לסי ניצחון 21-0 על קאריינג 97 הלוקסמבורגית, שעד היום מחזיק בשיא הניצחון הגבוה ביותר בתולדות הכדורגל האירופי.
[עריכה] כל משחקי הגמר
[עריכה] הישראליות בגביע המחזיקות
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: פירוט יתר.
קבוצות ישראליות התחרו בגביע המחזיקות החל בעונת 1992/1993 ועד לעונת 1998/1999 אז הופסקה פעילות המפעל. הפועל פתח תקווה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהשתתפה במפעל, מכבי חיפה הייתה הנציגה הישראלית שהפעילה שלוש פעמים למפעל. שאר הקבוצות ששיחקו במפעל הן מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ועירוני ראשון לציון.
הקבוצה הישראלית הראשונה להעפיל לגביע המחזיקות הייתה הפועל פתח תקווה שבעונת 1992/1993 החלה את הופעותיה במפעל בצורה משכנעת, כאשר גברה על קבוצת סטרומסגודסט הנורבגית בסיבוב המוקדם אך הודחה בסיבוב הראשון על ידי פיינורד ההולנדית, למרות שלא הייתה רחוקה מהעפלה לאחר שהפסידה בהולנד 1-0 אך השיגה ניצחון מפתיע 2-1 בישראל לאחר שהוליכה כבר 2-0 והודחה לבסוף בשל הפרש שערי חוץ נחות.
מכבי חיפה השתתפה לראשונה בטורניר בעונת 1993/1994, אז גברה הקבוצה בסיבוב המוקדם על קבוצת F91 דודלאנג' מלוקסמבורג עם ניצחון ביתי 6-1 וניצחון חוץ 1-0. בסיבוב הראשון כבר נתקלה הקבוצה בקבוצה חזקה בהרבה, טורפדו מוסקבה הרוסית אך היא ניצחה אותה והעפילה לשלב שמינית הגמר, בו הפסידה לפארמה החזקה. פארמה ניצחה בחיפה 1 - 0, וחיפה הפתיעה וניצחה באיטליה באותה תוצאה. בבעיטות ההכרעה ניצחו האיטלקים.
הקבוצה הישראלית השלישית שהשתתפה במפעל הייתה מכבי תל אביב בעונת 1994/1995, אז גברה בסיבוב המוקדם על קבוצת קפלוויק האיסלנדית אך הודחה בסיבוב הראשון על ידי קבוצת ורדר ברמן הגרמנית.
מכבי חיפה חזרה למפעל בעונת 1995/1996, אז שיחקה בסיבוב המוקדם מול קבוצת KI קלאסביק מאיי פארו וניצחה אותה 4-0 בישראל והעפילה לסיבוב הראשון, למרות שהפסידה באיי פארו בתוצאה 3-2. בסיבוב הראשון פגשה חיפה בקבוצת ספורטינג ליסבון החזקה מפורטוגל, הפסידה לה והודחה מהמפעל.
בעונת 1996/1997 השתתפה עירוני ראשון לציון במפעל, היא הפסידה כבר בסיבוב המוקדם תוך מתן תצוגת נפל לקבוצת קונסטרוקטול קישינב המולדבית.
בעונת 1997/1998 השתתפה הפועל באר שבע במפעל, באחת העונות הזכורות לרעה בכדורגל הישראלי באירופה. לאחר ניצחון על ז'לגיריס וילנה הליטאית בסיבוב המוקדם, באר שבע הגרילה בסיבוב הראשון את קבוצת רודה הצנועה יחסית מהולנד. במשחק הראשון, שנערך בישראל הפסידה באר שבע בתוצאה 5-1. משחק הגומלין, שנערך בהולנד, הפך להשפלה גדולה לבאר שבע, שהפסידה באותו המשחק 10-0 להולנדים, ולתבוסה הקשה ביותר של קבוצה ישראלית אי פעם במסגרות אירופיות.
בעונתה האחרונה של המפעל, עונת 1998/1999 השתתפה מכבי חיפה. היא עברה בסיבוב המוקדם את קבוצת גלנטורן מצפון אירלנד ואף עברה בסיבוב הראשון את קבוצת הפאר הצרפתית פריז סן ז'רמן. בשלב שמינית הגמר גברה הקבוצה על קבוצת SV רייד האוסטרית, אך הודחה ברבע גמר המפעל על ידי קבוצת לוקומוטיב מוסקבה הרוסית.
