גביע אירופה למחזיקות גביע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גביע אירופה למחזיקות גביע | |
|---|---|
| ענף | כדורגל |
| שנת יסוד | 1960 |
| ארגון מפעיל | אופ"א |
| מספר מתמודדים | |
| יבשת | אירופה |
| חדלה להתקיים | 1999 |
| אלוף/פה אחרון/נה |  לאציו |
| הכי הרבה זכיות |  ברצלונה (4) |
| מפעל מקביל | גביע האינטרטוטו, ליגת האלופות, גביע אופ"א |
גביע אירופה למחזיקות הגביע (European Cup Winners' Cup) היה טורניר אירופאי לקבוצות שזכו בגביע המקומי בארצם ומדינתם חברה באופ"א. הטורניר שוחק בשיטת "נוק-אאוט" כאשר בכל שלב - למעט הגמר - התקיימו שני משחקים: אחד בבית ואחד בחוץ.
גביע זה נחשב באירופה למפעל השלישי בחשיבותו, כאשר חשיבותה פחותה במקצת מגביע אופ"א. בגביע זה שיחקו קבוצות גדולות וקבוצות קטנות שהתחזקו ונהיו גדולות בהמשך דרכן, כך התפרסמה מכבי חיפה בגביע זה והתחזקה.
גביע המחזיקות הופסק בסוף עונת - 1999 אחרי שאופ"א החליטה לצמצם את פעילותה ל-2 גביעי אירופה בלבד, ליגת האלופות וגביע אופ"א.
בעונה האחרונה של גביע המחזיקות זכתה לאציו האיטלקית.
במשך כל שנותיו של המפעל לא זכתה מעולם אף קבוצה בגביע פעמיים ברציפות, ובמספר מקרים קרה שקבוצה שזכתה בגביע העפילה בחלוף שנה שוב למשחק הגמר אך נוצחה בגמר. כך לדוגמה זכתה פארמה בגביע בשנת 1993 ובשנת 1994 היא הפסידה לארסנל. ארסנל שזכתה בו כאמור בשנת 1994 הפסידה בשנת 1995 בגמר לסראגוסה.
תוכן עניינים |
[עריכה] כל משחקי הגמר
[עריכה] הישראליות בגביע המחזיקות
קבוצות ישראליות בגביע המחזיקות היו החל בעונת 1992/93 ועד לעונת 1998/99, אז הופסקה פעילות המפעל. בין העונות הללו, שיחקו במפעל הזה חמישה מועדונים שונים, כאשר למעט מכבי חיפה ששיחקה במפעל שלוש עונות, כל השאר שיחקו עונה אחת בלבד. שאר הקבוצות הינן הפועל פתח תקווה, הפועל באר שבע, מכבי תל אביב והפועל ראשון לציון.
[עריכה] מכבי חיפה
הקבוצה השנייה להעפיל לגביע המחזיקות מישראל הייתה מכבי חיפה לאחר שהפועל פתח תקווה עשתה זאת בעונה לפני כן. מבין הקבוצות הישראליות המעטות שהשתתפו בטורניר, מכבי חיפה שיחקה את מספר העונות הרב ביותר והגיעה גם להישגים המשמעותיים ביותר.
מכבי חיפה השתתפה לראשונה בטורניר בעונת 1993/94, אז גברה הקבוצה בסיבוב המוקדם על קבוצת F91 דודלאנג' מלוקסמבורג עם ניצחון ביתי 6-1 ועוד ניצחון חוץ 1-0. בסיבוב הראשון כבר נתקלה הקבוצה בקבוצה חזקה בהרבה, טורפדו מוסקבה הרוסית אך היא ניצחה אותה והעפילה לסיבוב השני, בו הפסידה לפארמה החזקה.
הקבוצה חזרה למפעל בעונת 1995/96, אז שיחקה בסיבוב המוקדם מול קבוצת KI קלאסביק מאיי פארו וניצחה אותה 4-0 בישראל והעפילה לסיבוב הראשון, למרות שהפסידה באיי פארו בתוצאה 3-2. בסיבוב הראשון פגשה חיפה בקבוצת ספורטינג ליסבון החזקה מפורטוגל והפסידה לה והודחה מהמפעל.
עונתה האחרונה של חיפה בפעל הייתה גם עונתו האחרונה של המפעל, עונת 1998/99, אז עברה בסיבוב המוקדם את קבוצת גלנטורן מצפון אירלנד ואף עברה בסיבוב הראשון את קבוצת הפאר הצרפתית פריז סן ז'רמן. בסיבוב השני גברה הקבוצה על קבוצת SV רייד האוסטרית אך הודחה ברבע-גמר המפעל על ידי קבוצת לוקומוטיב מוסקבה הרוסית.
[עריכה] מהניצחון על פיינורד ועד התבוסה מול רודה
הקבוצה הישראלית הראשונה להעפיל לגביע המחזיקות הייתה הפועל פתח תקווה שהחלה את הופעותיה במפעל בצורה משכנעת, כאשר גברה על קבוצת סטרומסגודסט הנורבגית בסיבוב המוקדם אך הודחה בסיבוב הראשון על ידי קבוצת הפאר ההולנדית פיינורד רוטרדם לאחר שהפסידו בהולנד 1-0 אך ניצחו ניצחון סנסציוני 2-1 בישראל אך הודחו בשל הפרש שערי חוץ פחות טוב.
הקבוצה הישראלית השנייה לנסות את מזלה במפעל הייתה מכבי תל אביב בעונת 1994/95, אז גברה בסיבוב המוקדם על קבוצת קפלוויק האיסלנדית אך הודחה בסיבוב הראשון על ידי קבוצת ורדר ברמן הגרמנית. הקבוצה הבאה להיות במפעל הייתה הפועל ראשון לציון בעונת 1996/97, אז הפסידה כבר בסיבוב המוקדם לקבוצת קונסטרוקטול קישינב המולדבית.
הקבוצה האחרונה מחוץ לחיפה לשחק בגביע המחזיקות הייתה הפועל באר שבע בעונת 1997/98, באחת העונות הזכורות לרעה בכדורגל הישראלי באירופה. זה התחיל טוב עם ניצחון על ז'לגיריס וילנה הליטאית בסיבוב המוקדם ונגמר בכך שבאר שבע הגרילה את קבוצת רודה הצנועה יחסית מהולנד. המשחק הראשון, שנערך בישראל נגמר בהפסד קטן (יחסית להמשך) בתוצאה 4-1. משחק הגומלין, שנערך בהולנד, הפך להשפלה גדולה לבאר שבע, שהפסידה באותו המשחק 10-0 להולנדים, ואחד ההפסדים הקשים ביותר של קבוצה ישראלית אי פעם במסגרות האירופיות.
