פוקר (תעופה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוקר
FokkerTradeMark.png
שנת הקמה: 22 בפברואר 1912
פירוק החברה: 15 במרץ 1996
מיקום המטה: אמסטרדם, הולנד
מייסדים: אנתוני פוקר
ענפי תעשייה: תעשייה אווירית ומוצרי חלל
פוקר ספין - המטוס הראשון של פוקר
פוקר F50 בשרות KLM
פוקר F100 - אחרון ההצלחות

פוקר (Fokker) הייתה חברה הולנדית לייצור כלי טיס ומוצרי חלל, שנקראה על שם מייסדה אנתוני פוקר.

תחילתה של החברה בגרמניה בשנת 1912, והיא עברה להולנד ב-1919. שיא פריחתה היה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, שבהן שלטה בשוק התעופה האזרחית. פוקר פשטה את הרגל בשנת 1996.

תחילת דרכה של החברה הייתה כאשר אנתוני פוקר בן ה-20 ייצר את המטוס ההולנדי הראשון שטס בארצו, בשם ספִּין (spin - עכביש). פוקר עבר לברלין, ובה ייסד את חברת Fokker Aeroplanbau. מאוחר יותר עבר לשוורין בחבל פומרניה, שבה ייסד ב-22 בפברואר 1912 חברה בשם Fokker Aviatik GmbH.

במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקר החל לצבור הון כאשר מכרה מספר מטוסי "ספין" לממשלת גרמניה. עד מהרה הוקם מפעל על אדמת גרמניה, שהחל בייצור מטוסים עבור חיל האוויר הגרמני. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עשתה גרמניה שימוש רב במטוסי הפוקר, וביולי 1915 הגיע לחיל האוויר הגרמני מטוס ה"פוקר איינדקר", שעשה שמות בחילות האוויר של בריטניה וצרפת.

ייחודו של מטוס זה היה בשילוב של מקלע שפנדאו כמכונת ירייה של המטוס, שבה ירה הטייס בין להבי המדחף הקדמי. עקרון ההמצאה היה צרפתי, אך הוא היה מגושם ולא יעיל, וכשנפל מטוס צרפתי עם מנגנון זה בשטח גרמניה, למד פוקר את שיטת הפעלתו ושכלל אותה, כך שהירי יהיה מסונכרן עם סיבובי המדחף ולא יגרום לו נזק. פוקר התגאה באוטוביוגרפיה שלו, שמטוסו היה מטוס הקרב המודרני הראשון, בכך שמערכת הירי שלו הייתה משולבת אינטגרטיבית עם שאר מערכות המטוס.

הבריטים התקשו להתמודד עם כלי יירוט מסוכן זה, ורק יותר משנה לאחר מכן הצליחו להכניס לזירה מטוסים בעלי יכולת ירי שיכלה להתמודד עם זו של הפוקר. דגמים חדשים של פוקר יצאו בהמשך הדרך, אך חלקם נחשבו לאכזבות והופנו לזירה הרוסית, המאתגרת פחות. לקראת תום המלחמה כבר פינה הפוקר את מקומו במרכז הזירה לטובת מטוסים מתוצרת יצרנים אחרים.

בין שתי מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר מפעלו של פוקר להולנד, וחילות אוויר נוספים רכשו את מטוסיו. בין השאר יוצר הפוקר DC.I, שנרכש על ידי חיל האוויר של הולנד. למטוס היו שתי מכונות ירייה שנשלטו על ידי הטייס, בנוסף לשני רובים שנשלטו על ידי איש צוות נוסף.

מטוס שנחשב לטוב במיוחד היה ה- C.V.‎, שבו הוחלפו הכנפיים והמנועים, קלות הטיפול בו שופרה לעין ערוך, וטייסים אהבו לטוס בו עקב נוחות התפעול שלו. מטוס זה שירת ביותר מעשרה חילות אוויר שונים.

בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו, בחן חיל האוויר הישראלי את מטוסי הפוקר S-11 אינסטרוקטור כמטוסי אימון. המטוס היה בשימוש בשנים 1952-1953, במקביל למטוסי הסטירמן. המטוס נדחה לבסוף עקב מורכבות מערך המכשירים שלו, מנועו הייחודי ובעיקר כן הנסע שלו שהיה שביר ונטה להתפרק לעתים קרובות. ב- 1953 עברו המטוסים לטייסת הקלה, וב-1954 נמכרו עשרת המטוסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוקר (תעופה) בוויקישיתוף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקר איינדקר

פוקר DR.I