פורטל:כדורגל/מערך/אוסף מערכים
אוסף המערכים של פורטל הכדורגל
לעריכת המערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
כדורגל טוטאלי הומצא בהולנד בשנות ה-70 על ידי מאמן הכדורגל ההולנדי רינוס מיכלס.
עיקר שיטת הכדורגל הטוטאלי הוא רוטציה בין שחקנים ומעבר בין עמדות. כאשר שחקן אחד יוצא מהעמדה שלו באופן ספונטאני או קבוע מראש, שחקן מעמדה אחרת, שניתן "לוותר" עליה באותן דקות במשחק, עובר לעמדה של השחקן שעזב את העמדה. שיטת כדורגל זו מאוד מחושבת ומצריכה תשומת לב רבה מצד השחקנים והמאמן. שיטה זו נועדה לאפשר כדורגל חופשי אך בטוח, לבלבל את הקבוצה היריבה ולסייע במשחק קבוצתי יותר. שיטת המשחק הזו מעט קשה להסתגלות אצל רוב השחקנים, ולכן מאמנים נוטים שלא להכניס אותה לגמרי למשחק. למרות זאת, באיטליה נראים היסודות של שיטת המשחק הזו, כאשר יש גיבוי בין השחקנים.
2
הקטנאצ'ו (מאיטלקית: catenaccio, שפירושו בריח או מנעול) הוא הגנתי בתכליתו ובעזרתו הגיעו קבוצות איטלקיות להישגים נאים בזירה המקומית ובאירופה. הידועה והמצליחה במיישמות השיטה הייתה אינטר מילאנו הגדולה של הלניו הררה בשנות השישים, שזכתה פעמיים ברציפות בגביע אירופה לאלופות.
ביסודו של הקטנאצ'ו עומדת פילוסופיית משחק הגנתית, המתמקדת יותר באי-ספיגת שערים מאשר בהבקעתם. כדי להשיג מטרה זו דוגלת השיטה בפריסתם של ארבעה שחקני הגנה בקו אחד השומרים אישית על שחקני ההתקפה של הקבוצה היריבה. מאחוריהם מוצב בלם אחורי, שתפקידו לחפות עליהם ולעצור שחקני התקפה שהצליחו להתשחרר משומריהם ולהתקדם אל עבר השער.
הבלם האחורי חופשי אמנם מחובת שמירה אישית (חופש שממנו נגזר הכינוי "ליברו" - חופשי), אולם תפקודו במערך הקטנאצ'ו הוא הגנתי טהור, ואילו התכנים ההתקפיים-יצירתיים שיצקו לתפקיד זה שחקנים כפרנץ בקנבאואר הם מאוחרים יותר וזרים לקטנאצ'ו.
השמירה האישית אינה נחלתם של שחקני ההגנה בלבד, אלא גם של ארבעת שחקני הקישור, עליהם מוטלת השמירה על קשרי הקבוצה היריבה. את המשחק רווי השמירות האישיות תיאר רינוס מיכלס כ"כדורגל זוגות". בחוד המערך משחק חלוץ מרכזי בודד, בניגוד גמור למערכי הכדורגל שהיו נהוגים בעידן ההוא ואשר דגלו בשניים או שלושה חלוצים.
חלק בלתי נפרד מהקטנאצ'ו היו העבירות הטקטיות הרבות, שנועדו לשבור את שטף משחקו של היריב.
3
מערך 4-1-2-1-2, הידוע גם כ"יהלום" או "מעוין", הוא מקרה פרטי של 4-4-2. כאשר בחוליית ההגנה המגנים משמשים גם כשחקני אגף תוקפים, ואילו שני הבלמים אחראים על מרכז ההגנה. בקישור בא לידי ביטוי ה"יהלום": ישנה הפרדה בין השחקנים, כאשר תפקיד הקשר האחורי הוא לבלום התפתחות התקפות יריב, ואף לבנות התקפות חדשות. הקשר ההתקפי (הקדמי) הוא המסייע העיקרי להתקפה במרכז השדה, ושחקני האגף מסייעים להתקפה מצידי המגרש. באופן זה חוליית הקישור פעילה הן בהגנה והן בהתקפה יותר ממערכים אחרים. החלוצים בדרך כלל מסודרים בשורה זה לצד זה, אך לעיתים אחד החלוצים הוא חלוץ מטרה, והוא מוצב בעמדה קדמית יותר מאשר החלוץ השני, שתפקידו מבוסס במקרים אלה על סיוע לחלוץ המטרה בהבקעת השערים.
במערך עשו שימוש מילאן, זוכת ליגת האלופות לשנת 2003 ו-2007, וריאל מדריד, אלופת אירופה בעונת 2000/01.
4
מערך 2-3-5, שנודע בתחילה בשם הפירמידה, היה המערך הנפוץ בבריטניה ובקבוצות רבות בעולם החל משנות ה-90 של המאה ה-19. עם מספר וריאציות היה זה המערך הנפוץ ביותר ברמות המקצועיות עד שנות ה-40.
היה זה המערך הראשון שבו הושג איזון בין הגנה והתקפה. בעת הגנה על השער, שני שחקני הגנה, המגנים, שמרו על שחקני הכנף של היריבה (שחקני ה"חיצון"), בעוד הקשרים (שנקראו אז "halfbacks") שמרו על שלושת שחקני ההתקפה האחרים. הקשר האמצעי היה שחקן מפתח במערך בכך שתפקידו היה הן ארגון התקפת הקבוצה והן שמירת החלוץ המרכזי של היריבה, שהיה אז השחקן המסוכן ביותר בכל קבוצה.
נבחרת אורוגוואי השתמשה במערך הפירמידה כשזכתה במונדיאל 1930, המהדורה הראשונה של גביע עולם. במשחק הגמר גברה על נבחרת ארגנטינה, שהשתמשה גם היא במערך.
5
מערך ה-WM הומצא על ידי הרברט צ'פמן, מאמנה של ארסנל, בשנות ה-20 של המאה ה-20 כתגובה לשינוי בחוק הנבדל ב-1925 - מספר שחקני ההגנה שצריכים להימצא בין שחקן התקפה המקבל לבין השער כך שלא יהיה נבדל הוקטן משלושה לשניים.
המערך החדש היו שלושה שחקני הגנה, במקום שניים - הבלם הוצג לראשונה, ומטרתו הייתה לעצור את חלוץ המטרה של היריב. בקישור מוקמו שני שחקנים, כך שחיבור קווים דמיוניים בינם לבין שחקני ההגנה ייצור צורה הדומה לאות M, ובהתקפה חמישה שחקנים, מסודרים כך שחיבור קווים דמיוניים בינם לבין עצמם ייצור צורה הדומה לאות W. המערך הציג איזון רב יותר בין ההגנה להתקפה מהטקטיקות שהיו נהוגות קודם לכן.
מערך ה-WM היה מוצלח מאוד, ובסוף שנות ה-30 כמעט כל מועדוני הכדורגל האנגלים השתמשו בו. את המערך ניתן לייצג כ-3-2-5.
שמות התפקידים בשיטת W M עד אמצע שנות השישים
קיצוני ימני חלוץ מרכזי קיצוני שמאלי
x x x
x x x x
x x
מקשר ימני מקשר שמאלי
רץ ימני רץ שמאלי
x x
x x x x
x x x
מגן ימני בלם מגן שמאלי
שוער
6
מערך 4-2-4 שאף לשלב התקפה חזקה עם הגנה חזקה, והוא נחשב לתגובה למערך ה-WM הקשוח. המערך יושם על ידי נבחרת ברזיל בשנות ה-50, שהפיקו ממנו תועלת מרבית. המערך היה הראשון שתואר באמצעות מספרים.
מערך 4-2-4 עשה שימוש בכושר וביכולת המשתפרת של השחקנים, כך שניתן היה להשתמש ביעילות, בשלבים שונים במשחק, בשישה שחקני הגנה ובשישה שחקני התקפה - שני שחקני הקישור שינו תפקידם בהתאם למצב. מספר שחקני ההגנה - ארבעה - בניגוד לשלושה שהיה נהוג קודם לכן להציב, אפשר לשחקני ההגנה לשחק בצפיפות ובשיתוף פעולה רב יותר, מתוך אמונה שהגנה חזקה תאפשר התקפה חזקה.
הריקנות בקישור נשענה על היכולת של שחקני ההגנה לא רק לחטוף את הכדור, אלא להחזיק בו, למסור אותו או אף לרוץ איתו קדימה ולהחל בהתקפה. משום כך, מערך 4-2-4 דרש מכל שחקניו להיות כישרוניים ובעלי יוזמה - אופי שתאם את של הכדורגלן הברזילאי הטיפוסי. כמו כן, המערך צרך מודעות טקטית גבוהה, שכן שני קשרים בלבד היה עלול לגרום לבעיות בהגנה.
מערך 4-2-4 יושם בהצלחה תחילה בליגה הברזילאית, בקבוצות סנטוס ופלמיירס, ובנבחרת ברזיל בזכייתם בגביעי העולם 1958 ו-1970. המערך אומץ מאוחר יותר על ידי קבוצות רבות בעולם, בעקבות ההצלחה הברזילאית.
7
מערך 4-3-3 החל לתפוס תאוצה מאז שנות השישים. נבחרת ברזיל זכתה בגביע העולם ב-1962 בעזרת מערך זה. עם מערך 4-3-3 ברצלונה זכתה, בין היתר, בדאבל: אליפות לה ליגה וליגת האלופות בעונת 2005/06. המערך נחשב להתקפי בכדורגל המודרני כיוון שברוב המקרים נעשה שימוש בשחקן אחד או שניים בקו ההתקפי, בניגוד לשלושה במערך 4-3-3. במערך זה נהוג להשתמש כאשר לקבוצה יש חלוצים מהירים המסוגלים לשמש גם כקשרי כנף. למערך מספר וריאציות עם מיקומים שונים של שלושת החלוצים והקשרים. להלן שתי דוגמאות:
- קו התקפה רחב ומשולש קישור עם קשר אחורי - בצורה זו של המערך, החלוצים שבצדדים משמשים יותר כמסייעים לחלוץ המרכזי, ומשחקים בדומה לקשרים קיצוניים. חוליית הקישור מורכבת משני קשרים בקו האמצע וקשר אחורי.
- חלוץ מטרה וקישור רחב (בתמונה משמאל) - במערך זה, שעשוי להיות יעיל יותר למרבית הקבוצות שישתמשו בו, קו ההתקפה מורכב מחלוץ חוד ומשני חלוצים הנמצאים מאחוריו בקו אופקי. חוליית הקישור מסודרת בקו אופקי מעט קדימה מקו האמצע. בניגוד לווריאציה הראשונה, משחק האגפים תלוי יותר בקישור מאשר בשחקני הקו הקדמי.
8
בתאוריה, מערך 5-3-2 הוא מערך הגנתי טהור. לכאורה, שלושת הבלמים מוסיפים נחרצות ותקיפות להגנה, בעוד שלושת שחקני הקישור מועמדים באזור מרכז המגרש. יש רווח ניכר בין שחקני הקישור לשני החלוצים, ומשחק האגפים מבוסס על כוחם של המגנים.
אף על פי כן, אולי היישום המפורסם ביותר של המערך בכדורגל המודרני היה של מערב גרמניה בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרכה לזכייה במונדיאל 1990 הבקיעו שחקניה 15 שערים, ואף הקשר לותר מתאוס הבקיע 4 בעצמו. לפי כך, מערך 5-3-2 נחשב לפעמים לחידה, למרות נדירותה בהווה.
9
מערך 4-5-1 החל להיות נפוץ בשנים האחרונות. המערך הוא הגנתי בעיקרו, אך עם שינויים קלים יכול להיות התקפי יותר. המערך מורכב משלושה קשר במרכז המגרש, שני קשרי צד וחלוץ בודד. ההצטופפות במרכז, בשילוב עם מסירות מדויקות ומהירות, מבטיחה אחזקת והנעת כדור רבה, לצד אפשרויות התקפות מתפרצת זריזות. בהתקפה, החלוץ בדרך כלל יהיה שחקן בעל כוח פיזי רב ויהווה פיווט - הוא ישתלט על כדורים שיוגבהו לעברו ויאפשר ליתר שחקני הקישור, בדרך כלל שחקני הצד, להצטרף אליו.
המערך דומה במבנהו למערך 4-3-3, בעיקר במשחק ההתקפה - ניתן להחשיב את שני קשרי הצד לקיצוניים בהתקפות רבות. עם זאת, ההבדל הוא שלשחקנים אלו עדיין יש חשיבות רבה בהגנה, בניגוד למערך 4-3-3 אמיתי. וריאציה של המערך היא שבמקום ששלושת שחקני הקישור המרכזי יצטופפו, אחד מהם יהיה קשר התקפי, מאחורי החלוץ הבודד, ושניים יהיו קשרים אחוריים שתפקידם ההתקפי מצומצם יותר.
המאמן הפורטוגזי ז'וזה מוריניו עשה במערך שימוש נרחב בעת שאימן את הקבוצות פורטו, אותה הוביל לזכייה בליגת האלופות ב-2004, וצ'לסי, עמה זכה בשתי אליפויות אנגליה רצופות.
10
מערך 3-6-1 הוא מערך בלתי שגרתי, שנפוץ בעיקר בקבוצות גרמניות. הרעיון שמאחורי מערך זה הוא "לסתום" את מרכז המגרש של היריב, בעיקר הודות לששת שחקני הקישור, ולאפשר התקפות מתפרצות מסוכנות. כמו כן, המערך מבלבל את הגנת היריב בכך שהוא לא יודע כמה שחקני קישור יצטרפו להתקפה. המערך דורש משחקני הקישור כושר גופני גבוה, שכן הם צריכים להיות פעילים מאוד הן בעבודת ההגנה והן בעבודת ההתקפה. לכל אחד מהקשרים יש אחריות גדולה לעזור לחלוץ הבודד שבמערך. החלוץ עצמו צריך להיות מוכשר מאוד לא רק ביכולת הבקעה כי אם גם במסירות חכמות לשחקני הקישור שיצטרפו אליו.
בדרך כלל, השימוש במערך הוא לא כמערך הפותח של המשחק, אלא מערך חלופי כניסיון לשמור על יתרון. לאחר שהשתמשה במערך ה-4-4-2 הנפוץ, ניסתה ארצות הברית את המערך במונדיאל 1998 ונחלה כישלון נחרץ - בשלושת משחקי שלב הבתים הבקיעה הנבחרת שער בודד. אוסטרליה, תחת חוס הידינק, השתמשה במערך במונדיאל 2006 והייתה לנבחרת האוקיאנית הראשונה שעוברת את השלב הראשון במונדיאל.