פו (נהר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נהר פו | |
|---|---|
נהר הפו במבט מהעיר טורינו |
|
| אורך | 652 קילומטר |
| גובה מוצא הנהר | 2,022 מטר |
| ספיקה ממוצעת | 1,540 מטר מעוקב לשנייה |
| אגן הניקוז | 71,000 קילומטר רבוע |
| מוצא | מונוויזו |
| שפך | הים האדריאטי |
| מדינות באגן הניקוז | איטליה |
הפּוֹ (איטלקית Po; בעבר לטינית Padus) הוא נהר בצפון איטליה, הנהר הארוך ביותר בכל איטליה. אורכו הכולל הוא כ-652 ק"מ. הפו הינו גורם מכריע בגאוגרפיה הצפון-איטלקית, היות שאגנו משתרע על פני רוב חלקי צפון איטליה. ב-30 הקילומטרים הראשונים שלו יורד הנהר כ-1,600 מטרים. בדרכו אל הים האדריאטי מצטרפים אליו נחלים ויובלים רבים המנקזים את המדרון הדרומי של הרי האלפים והמדרון הצפוני של הרי האפנינים. הנהר עובר דרך ערים איטלקיות מפורסמות רבות כדוגמת טורינו, קרמונה ופרארה, ולבסוף יוצר דלתה במקום בו הוא נשפך לים; אזור זה ידוע בצלופחיו. העמק הרחב שסביב הפו נקרא פִּיאַנוּרַה פַּדַאנַה, והפך לאזור התעשייתי המרכזי של כל איטליה.
עמק הפו התחתון יושב בידי בני תרבויות פלאוליטיות וניאוליטיות, שבנו בתיהם על סוללות לאורך גבולות הנהר הבוציים. מאוחר יותר התרבות המקומית ניסתה לנווט את מימי הנהר לצורכי השקיה מלאכותית. הישגים אלו אינם של הרומאים, וחוקרים מייחסים אותם לתרבות האטרוסקית.
שמו הקלטי של הפו היה בּוֹדִינקוּס שפירושו "ללא תחתית".

