פיוס האחד עשר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיוס האחד עשר | |
|---|---|
 |
|
| תחילת כהונה | 6 בפברואר 1922 |
| סיום כהונה | 10 באוקטובר 1939 |
| הקודם | בנדיקטוס החמישה עשר |
| הבא | פיוס השנים עשר |
| נולד | 31 במאי 1857 |
| מקום לידה | דזיו, איטליה |
| תאריך פטירה | 10 באוקטובר 1939 |
| מקום פטירה | קרית הוותיקן |
האפיפיור פיוס האחד-עשר (לטינית Pius PP. XI; איטלקית Pio XI; 31 במאי 1857 עד 10 באוקטובר 1939) נולד בשם אמברוג'יו דמיאנו אקילה ראטי (Ambrogio Damiano Achille Ratti), וכיהן כאפיפיור מ-1922 ועד מותו ב-1939. רטי שירת כנציג האפיפיור בפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה, וכארכיבישוף מילאנו ב-1921. הוא נבחר לכהונת האפיפיור בהצבעה הארוכה ביותר במאה ה-20, שכללה 14 סיבובים.
עם בחירתו, חידש פיוס האחד עשר את מנהג התפילה הפומבית ממרפסת הוותיקן שהופסקה עם קיצה של מדינת האפיפיור ב-1870. פיוס האחד-עשר לא ראה עצמו כמחויב לשיטת שלטון אחת, וטען כי הכנסייה מסכימה לכל שיטה שתאפשר חופש מצפון לנוצרים. הוא תמך בפעילות מסיונרית קתולית באפריקה ובאסיה.
בשמו של פיוס האחד-עשר נחתמו ההסכמים הלטרניים איטליה אשר הקימו את מדינת הוותיקן, קבעו את הנצרות הקתולית כדתה הרשמית של איטליה, והעניקו לכנסייה את המנדט על נושא הנישואים באיטליה. הסכם עם גרמניה הנאצית הכיר במעמד הכנסייה ובאוטונומיה שלה, ובמהלכו כפה האפיפיור על המפלגה הקתולית הגרמנית להתפרק.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: בנדיקטוס החמישה עשר |
אפיפיורים | הבא: פיוס השנים עשר |
