פייר-לואי דיטש
 | |
| לידה |
17 במרץ 1808 דיז'ון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1865 (בגיל 56) פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות של מונמארטר |
| השכלה |
הקונסרבטואר של פריז |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
  | |
פייר לואי דיטש (בצרפתית: Pierre-Louis-Philippe Dietsch, גם Dietch, Dietzch, Dietz; 17 במרץ 1808 – 20 בפברואר 1865) היה מלחין ומנצח צרפתי, הזכור אולי בעיקר הודות לאווה מריה, המופיע בקבצים רבים, שהוא עיבוד חופשי למדי מן המדריגל בשלושה קולות של יאקוב ארקאדלט, Nous voyons que les hommes.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות, נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיטש נולד בדיז'ון. לדברי פרנסואה-ז'וזף פטי, דיטש היה נער מקהלה בקתדרלה של דיז'ון ומשנת 1822 למד במכון המלכותי למוזיקה קלאסית ודתית של אלכסנדר-אטיין שורון בפריז. ב-1830 נכנס דיטש לקונסרבטואר של פריז ולמד אצל אנטון רייכה. הוא למד נגינה בקונטרבס, שעליה קיבל פרס ראשון בוקנסרבטואר, וכן קונטרפונקט (אצל רייכה). בהמשך, כשנוסד האקול נידרמאייר (ממשיכו של מכון שורון) ב-1853, דיטש לימד שם הרמוניה, קונטרפונקט ופוגה, במשרה שבה החזיק עד מותו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיטש הלחין מוזיקה כנסייתית ואף אופרה, "Le Vaisseau fantôme, ou Le Maudit des mers" ("ספינת הרפאים, או המקוללים של הים"), שהוצגה לראשונה ב-9 בנובמבר 1842 באופרה הלאומית של פריז. הלברית מאת פול פושה וה. רוואל התבססה על "שודד הים" מאת וולטר סקוט וכן על "ספינת הרפאים" של קפטן מרייאט ומקורות אחרים, אם ריכרד וגנר חשב שהיא מבוססת על עלילת ההולנדי המעופף שלו, שהוא אך זה מכר לאופרה של פריז. הדמיון בין האופרה שלו דיטש לזו של וגנר קלוש, אף כי טענתו של וגנר חוזרת ומושמעת לעיתים תכופות. ברליוז סבר, ש"ספינת הרפאים" קודרת מדי, אבל מבקרים אחרים נטו יותר לצד החיוב.
בשנת 1840,התמנה דיטש למנצח מקהלה במקהלה הלאומית של פריז בהמלצת רוסיני. הוא החליף את ז'יראר כמנצח האופרה בשנת 1860, אך לא הצליח להימנע מהתנגשויות עם גדולי המלחינים של זמנו: וגנר האשים אותו בכישלון הצגת הבכורה של טנהויזר באופרה של פריז ב-1861 (אולי שלא בצדק, כיון שווגנר היה מעורב במידה רבה ב-164 החזרות) וב-1863 התפטר דיטש על רקע סכסוך עם ג'וזפה ורדי בעיצומן של החזרות על ערבית סיציליאנית.[1]
דיטש מת בפריז בגיל 56.
"אווה מריה" המיוחסת לארקאדלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתו הנדעת ביותר של דיטש היא אולי ה"אווה מריה" שהציג בשנת 1842 וייחס למלחין תקופת הרנסאנס הפרנקו-פלמי יאקוב ארקאדלט. דיטש הציג את היצירה כתגלית של "אווה מריה" לארבעה קולות מאת ארקאדלט, כשלמעשה היה זה עיבוד של דיטש עצמו לשאנסון בשלושה קולות של ארקאדלט, Nous" voyons que les hommes". היצירה הייתה פופולרית, והובילה לעיבוד לפסנתר סולו בשם, שאנסון ד'ארקאדלט "אווה מריה"' מאת פרנץ ליסט, שיצא לאור ב-1865, והוא מקור ישיר לנושא הראשי של המאסטוזו בסימפוניה השלישית של קאמי סן-סאנס, "סימפוניית העוגב", שיצאה לאור ב-1886. הנושא הזה הוא מן הקלים ביותר לזיהוי באחת היצירות המוכרות ביותר של סן-סאנס[2] במוזיקה פופולרית. אף על פי כן, סן-סאנס מתח ביקורת על היצירה עצמה, במכתב שהודפס ב"מנצח המקהלה הקתולית".
... הפרוזודיה הפגומה הביאה אותי תמיד לידי ספק באותנטיות של היצירה, משום שיצירות עתיקות כתובות תמיד בשלמות מנקודת ראות של פרוזודיה. משום כך נדהמתי לשמוע מדיטש ... שהוא עצמו היה המלחין של ה"אווה מריה" המהוללת וכי תהילתה נובעת ממעשה רמיה.
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ספינת הרפאים" הוקלטה בביצוע "נגני הלובר", גרנובל, בניצוח מארק מינקובסקי.
