פילים בתאילנד

פיל הוא דמות חשובה וסמל משמעותי בתרבות התאילנדית, והוא בעל השפעה ניכרת על האומה התאילנדית, ומעמדו התרבותי משפיע בתורו גם על אוכלוסיית הפילים. הפיל התאילנדי (בתאילנדית: ช้างไทย, צ'אנג התאילנדי) הוא סמל לאומי רשמי של תאילנד. ניתן למצוא בתאילנד גם פיל הודי (Elephas maximus indicus), שהוא תת-מין של פיל אסייתי.

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילים תאילנדיים שונים במקצת ממינים אחרים של פילים הודיים - הם קטנים יותר, יש להם רגליים קדמיות קצרות יותר וגוף עבה יותר^[1]. הם אוכלי צמחים שניזונים מבננות, עלים, במבוק ופירות. בתי הגידול שתואמים את התזונה שלהם ממוקמים ביערות הטרופיים בחלק הצפוני והמערבי של תאילנד.

הפילים האסייתים נמצאים בסכנת הכחדה, גם כתוצאה מפעילות אנושית.

יחסים עם אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברה ההודית יש לפילים תפקיד חשוב במסגרת עבודות פיזיות, לחימה ותיירות. כמו כן, הפילים מייצגים סמל מלכותי. במשך אלפי שנים פילים נתפסו ואולפו כדי לשמש כאמצעי תחבורה ולצורך עבודה. כאשר חטיבת עצים הייתה חוקית, הם סחבו גזעי עצים כבדים לאורך שטחי היער ובכך סיפקו עבודה לאנשים רבים.

בעקבות העצמה והאינטליגנציה שלהם, הפילים שימשו לצורכי מלחמה מאז ימיו של אלכסנדר הגדול. היה נהוג להתייחס אליהם כטנק משוריין עם דם חם. לכל פיל יש אישיות ייחודית; על פי רוב נבחרו לקרב פילים זכרים שהיו אגרסיביים ועם זאת ניתנים לאילוף. כדי להרגיל אותם לסביבת הלחימה, האילוף שלהם התבצע בסביבה רועשת מצעקות וצלילי תופים.

אנשי המלוכה ביססו את הקשר שלהם עם הפילים במשך אלפי שנים. התיעוד הראשון של הפיל התאילנדי היה בכתובת אבן של המלך Ramkhamhaeng הגדול של Sukhothai. הוא הזכיר שהיה בן 19 ואמר שהפיל שלו Bekhpon, קידם את ההתקפה שלהם על Khun Sam Chon כדי להגן על אביו, בעוד החיילים של אביו ברחו בפחד.

במשך תקופה ארוכה הייתה מסורת לפיה פיל לבן או פיל בעל מבנה גוף טוב שהתגלה, צריך להיות מוצג למלך תאילנד כרכושו. סמל הקדושה ובית המלוכה של תאילנד היה הפיל הלבן. הפילים הלבנים אינם לבקנים אבל הם שונים מבחינה גנטית. מבחינת המראה פילים לבנים הם לא לבנים, אלא בצבע אפור ורדרד כהה.

מאז שחטיבת העצים הפכה לבלתי חוקית, בעלי הפילים החלו להשתמש בהם בעסקי התיירות. חלק ניכר מהם לקחו את הפילים לבנגקוק, שבה הם מסתובבים ברחובות עם סלי פרות המיועדים לאפשר לתיירים להאכיל את הפילים. בתעשיית הבידור מאלפים פילים לציית ליותר מ-40 פקודות. הם יכולים לבעוט בכדור רגל, להשתתף בתחרות כישרונות ולהשתמש בחדק שלהם כדי להרים חפצים ואנשים.

ארגוני זכויות בעלי חיים יוצאים נגד תעשיית רכיבת-הפילים בתאילנד, ומתעדים מקרים שלטענתם מפרים זכויות בעלי חיים, למשל, כאשר אילוף הפילים מתבצע על ידי הכאתם במקל עם קצה מתכתי חד, וכאשר נחטפים מהטבע גורים של מיני פילים בסכנת הכחדה לשם מכירתם לתעשייה^[2]^[3].

חשיבות תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית יש לפילים חשיבות רבה בתאילנד. ישנן התייחסויות רבות לפילים בעבודות אמנות, בספרות ובסמלים לאומיים. משום שתאילנד היא מדינה בודהיסטית, הפילים נתפסים כחיות קדושות בהתאם להתייחסות אליהם במסגרת הבודהיזם. הפילים מופיעים ביצירות אמנות רבות המקשטות את קירותיהם של ארמונות ומקדשים תאילנדיים. בשנת 1917 הדגל הרשמי של תאילנד היה פיל לבן. הפילים הלבנים מסמלים עושר וכוח בחברה התאילנדים עקב ייחוסם לחצר המלוכה התאילנדית.

פילים בחותמות הרשמיים של מחוזות תאילנד [עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם מחוזי	מחוז בתאילנד	תיאור
מחוז נוכחי
	בנגקוק	אינדרה רוכב על פיל
	צ'אנג ראי	פיל לבן וענן
	צ'אנג מאי	פיל לבן עומד
	Tak	המלך Naresuan שופך מים קדושים על הפיל
	מה הונג סון	פיל המשחק במים
	נקון ניוק	פיל המחזיק עלומת אורז בחידקו
	סופן בורי	קרב פילים
מחוז קודם
	לן צ'אנג	עדר פילים בשדה גדול

שימור וקונפליקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה הלא חוקית של כריתת עצים הרסה חלק ניכר מבתי הגידול של הפילים, ותעשיית התיירות לא התייחסה אליהם בצורה נאותה. בעקבות זאת החלה ירידה חדה במספר הפילים בתאילנד. ארגונים רבים הוקמו למען שיפור חיי הפילים. ישנם מרכזי שימור בתאילנד הממוקמים בסמוך לאזורים בהם נמצאים רוב הפילים.