בנגקוק
|
||||||||||||||||||||||||||
בנגקוק (בתאי: กรุงเทพมหานคร, להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת תאילנד, אחת הערים הגדולות באסיה ומיעדי התיירות הפופולריים בעולם. אוכלוסייתה מוערכת בכ-6 מיליון וחצי תושבים. העיר נמצאת בעיקול של נהר צ'או פראיה, קרוב למפרץ תאילנד.
תוכן עניינים |
שם העיר [עריכה]
פירוש השם העתיק "בנגקוק" בתאית הוא "כפר השזיפים" (באנג=כפר), אבל שמה התאי "קרונג טפ" (עיר המלאכים), קיצור לשם שרשום בספר השיאים של גינס כשם העיר הארוך בעולם: "קרונג-טפ מהאנכון אמון ראטאנקוסין מאהינטארה יוטאיה מאהאדילוק פופ נופאראט ראצ'אטאני בורירום אודום ראצ'אניווט מאהאסאטאן אמון פימאן אוואטאן פראסיט סאקא טאטיה ווישנו קאם פראסיט". שם שתרגומו הוא "העיר הגדולה של המלאכים, משכן בודהה האזמרגד, מושב השלטון השמימי, הבירה הגדולה של העולם המעוטרת בתשע אבני החן, עיר נפלאה מלאת ארמונות מלכותיים אשר דומים לארמונות השמימיים של התגלמויות האלים, העיר של האל אינדרה".
היסטוריה [עריכה]
בנגקוק החלה כעיירת מסחר קטנה על גדותיו המערביים של נהר צ'או פראיה לפני הקמתה של ממלכת איוטאיה, שהתקיימה בין 1350 לבין 1767. ב-1767 נפלה איוטאיה לממלכת בורמה והמלך החדש טקסין ייסד בירה בשם "טונבורי" על גדות נהר הצ'או-פראיה באזור של בנגקוק בתקופה זו. לאחר תקופת שלטונו של טקסין עלה לשלטון ראמה הראשון ב-1782, וייסד בירה חדשה על הגדה המזרחית של הנהר וקרא לה "קרונג-טפ מהאנכון אמון". העיר החדשה, יירשה את השם בנגקוק, שהמשיך לשמש את הזרים בהתייחסם לעיר, והפך לשמה הרשמי של העיר באנגלית. בתאית בנגקוק מתייחס רק לאזור הישן בגדה המערבית של הנהר. במהלך שלטונם של ראמה הרביעי וראמה החמישי התפתחה בנגקוק ועברה מספר שינויים בהם פיתוח של התחבורה הציבורית ותשתיות, והפכה למרכז הכלכלי של תאילנד.
בבנגקוק יש קהילה יהודית קטנה [1].
גאוגרפיה [עריכה]
| גרף אקלים – בנגקוק | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינ | פב | מר | אפ | מא | יונ | יול | אוג | ספ | אוק | נו | דצ |
|
9
32
21
|
30
33
23
|
29
34
25
|
65
35
26
|
220
34
26
|
149
33
25
|
155
33
25
|
197
33
25
|
344
32
25
|
242
32
24
|
48
32
23
|
10
31
21
|
| טמפרטורה במעלות צלזיוס • כמות המשקעים במ"מ | |||||||||||
בנגקוק היא אחד משני אזורים אדמיניסטרטיביים מיוחדים בתאילנד (האזור השני הוא פאטאיה), שבהם התושבים בוחרים את המושל, בשונה משאר 75 המחוזות האחרים של תאילנד (המכונים בתאית צ'אנגוואט). שטחו של אזור אדמיניסטרטיבי זה הוא 1,568.7 קמ"ר, והוא המחוז ה-68 בגודלו בתאילנד. רוב שטחו של המחוז נחשב כחלק מבנגקוק, והיא אפוא אחת הערים הגדולות בעולם.
נהר הצ'או פראיה שאורכו 372 ק"מ הוא האטרקציה הגאוגרפית העיקרית בבנגקוק. אגן הצ'או פראיה, האזור הסובב את בנגקוק, והפרובינציות הסמוכות נמצאים נהרות רבים המובילים למפרץ בנגקוק הנמצא 30 ק"מ דרומית מהעיר.
בנגקוק נמצאת 2 מטר מעל גובה פני הים, ולכן יש קושי להגן על העיר מפני הצפות בתקופת המונסון. לעתים קרובות לאחר גשמים כבדים סובלת העיר מהצפות.
כלכלה [עריכה]
בנגקוק היא המרכז הכלכלי של תאילנד. במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 בעקבות התפתחותה הכלכלית של תאילנד מספר תאגידים בינלאומיים הקימו בבנגקוק מטות אזוריים. ב-2009 הייתה בנגקוק העיר השנייה ביוקרתה בדרום מזרח אסיה אחרי סינגפור.
נהר צ'או פראיה מאפשר לה לתפקד כנמל. מזון מעובד, עצים ואריגים הם מוצרי היצוא העיקריים של העיר. מפעלים תעשייתים כוללים מטחנות אורז, מפעלי מלט, מנסרות, בתי זיקוק לנפט ומספנות. העיר היא מרכז תכשיטים מפורסם ובה נקנים ונמכרים כלי ברונזה וכסף. הבורסה לניירות ערך של תאילנד נמצאת בעיר.
בעיר מאות גורדי שחקים[2], שהגבוה שבהם הוא מגדל באייוק II המתנשא לגובה של 304 מטר. רחוב תאנון סוקומוויט (Sukhumvit) שתחילתו בבנגקוק ושאורכו כ-400 ק"מ, הוא אחד הרחובות הארוכים ביותר בעולם.[3] זיהום האוויר הנגרם מהתנועה הסואנת מהווה בעיה חמורה בעיר. הבנייה החדשה של כבישים מהירים ומערכת הרכבות סקייטריין הקלה את הבעיה במקצת. בשנת 2006 נפתח בעיר נמל תעופה חדש ומודרני - סוּבַרנַבהוּמִיי, בו עוברים בשנה כ-35 מיליון נוסעים.
תיירות [עריכה]
בנגקוק היא שער הכניסה האווירי לתאילנד ומשמשת כנקודת ההתחלה מרכזית לטיולים באזור המזרח הרחוק. ענף התיירות בעיר מהווה מקור הכנסה ראשי. בעיר נמצאים מקדשים בודהיסטים רבים, המפורסמים ביותר הם ואט פו וואט ארון. רחוב קַאוֹ-סָאן הוא מקום שהות פופולרי לתרמילאים צעירים, אשר הישראלים מהווים חלק נכבד מהם.
תופעת מכירת מוצרים מזויפים ובלתי חוקיים נפוצה בבנגקוק. אחד המקומות הפופולריים ביותר בבנגקוק לרכישת תוכנות פיראטיות הוא פנטיפ פלאזה. בבנגקוק תופעה נרחבת של זנות שהופכת את העיר ליעד פופולרי לתיירות מין.
בבנגקוק נמצאות מספר אוניברסיטאות, התיאטרון הלאומי והמוזיאון הלאומי. אחד המוזיאונים הפופולריים בעיר הינו ביתו של ג'ים תומפסון.
בין הפארקים והריאות הירוקות של העיר נמנים פארק לומפיני, פארק צ'אטוצ'אק ופארק המלכה סיריקיט.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יאיר אטינגר, אננס, תפילין ופאד-תאי, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2007
- ^ Skyscrapers of Bangkok | Emporis.com
- ^ SukhumvitBangkok
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | |||
|---|---|---|---|
|
