פינמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פינמרק (מחוז)
Finnmark
סמל פינמרק
סמל פינמרק
סמל פינמרק
דגל פינמרק
דגל פינמרק
דגל פינמרק
מדינה נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מושל Ingvild Aleksandersen
בירת המחוז ודסו
תאריך ייסוד 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 48,618 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 75,758 (1 בינואר 2016)
 ‑ צפיפות 1.55 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 70°07′09″N 27°35′16″E / 70.11907°N 27.58779°E / 70.11907; 27.58779 
אזור זמן UTC+1
www.ffk.no

לחצו כדי להקטין חזרה

סבאלברדיאן מאייןאסטפולוסטפולאוסלואקרסהוסטלמרק (מחוז)מזרח אגדרמערב אגדררוגלנדהורדלנדבוסקרודהדמרקאופלנד (נורווגיה)סון או פיורנהמרה ורומסדלטרנדלגנורדלנדטרומספינמרקאסטוניהלטביהדנמרקפינלנדשוודיהשוודיהרוסיה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פינמרקנורווגית: Finnmark) הוא מחוז לשעבר בנורווגיה. למחוז גבול משותף עם מחוז טרומס, מדינת רוסיה (מחוז מורמנסק) ופינלנד (מחוז לפלנד). פינמרק הוא המחוז הפחות מאוכלס בנורווגיה. מנהל המחוז נמצא בעיר ודסו.

כשאזורי מחוזות נורווגיה חולקו בחלוקה מנהלית ל"אמטים", בשטחי מחוז פינמרק התמקמו האמטים פינמרקנס ופרדהוס. מאז שנת 2002 למחוז 2 שמות רשמיים: Finnmark (בנורווגית) ו-Finnmárku (בסאמי צפונית). המחוז הוא חלק משטחי החבל־ארץ לפלנד המתפרס על פני 4 מדינות.

ב-1 בינואר 2020 הוא מוזג עם המחוז הסמוך טרומס ויצר את מחוז טרומס ופינמרק החדש. ב-15.6.2022 התקבלה החלטה בפרלמנט הנורווגי לבטל את איחוד טרומס ופינמרק. המחוזות יופרדו שוב ב-1.1.2024.[1][2][3][4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים גרים בפינמרק לפחות 10,000 שנים. גורלם של תרבויות ראשונות אלה אינו ידוע. שלוש קבוצות אתניות הן בעלות היסטוריה ארוכה בפינמרק: העם הסמי, העם הנורווגי ועם הקוונים. מתוכם, ככל הנראה הסאמים היו האנשים הראשונים שחקרו את פינמרק.

בשנת 1621 הוצאו להורג בפינמרק 91 בני אדם בעוון כישוף.

הסאמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסאמים הם בני הילידים של פינמרק, אך הנורווגים חיו מאות שנים בחלקים החיצוניים של האיים, שם היוו את הרוב. העם הסאמי מהווה את הרוב בחלקים הפנימיים של פינמרק, ואילו אזורי הפיורד היו מעורבים אתנית במשך זמן רב. זהו המצב גם בתחילת המאה ה-21.

הסאמים היו במשך שנים רבות קורבנות של מדיניות הנורווגיזציה, שבעצם הייתה ניסיון של הממשלה להפוך אותם ל"נורווגים אמיתיים" ולנטוש את אורח חייהם ואת הדת הסאמית, שנתפסו על ידי השלטון כנחותים. כתוצאה מכך, הסאמים החיים על החוף ובפיורדים איבדו בהדרגה חלק ניכר מתרבותם ולעיתים קרובות חשו בושה במורשתם הסאמית. הסאמים באזורים הפנים יבשתיים הצליחו לשמר יותר מתרבותם. בשנות השבעים החלה הוראת השפה הסאמית בבתי הספר ותחושת תודעה חדשה החלה לצמוח בקרב הסאמים; כיום רובם גאים ברקע ובתרבות שלהם.

בעיצומה של התעוררות זו (1979) החליטה ממשלת נורווגיה להקים סכר באלטה כדי לייצר אנרגיה מימית, מה שעורר הרבה סאמים ושאינם סאמים להפגנות ולאי ציות אזרחי (אלטסקן). בסופו של דבר, הסכר הוקם בקנה מידה קטן בהרבה מכפי שהתוכנן במקור והתרבות הסאמית עמדה על סדר יומה של הממשלה. הפרלמנט הסאמי (סאמדיגי) נוסד בקאראשוק בשנת 1989.

הסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הוא שחור עם מגדל טירה בצבע זהב, שתואר טכנית כ"סאבל, טירה חד-מגדלתית אור ". העיצוב הוא משנת 1967 ומציג את מבצר ורדהוס הישן בגבול המזרחי עם רוסיה.[5]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינמרק הוא המחוז הצפוני והמזרחי ביותר בנורווגיה (סוואלברד אינו נחשב למחוז). לפי אזור, פינמרק היא המחוז הגדול ביותר בנורווגיה, אפילו גדול יותר מהמדינה השכנה דנמרק. עם זאת, עם אוכלוסייה של כ-75,000 תושבים, הוא גם המאוכלס הכי פחות מבין כל המחוזות הנורווגיים. לפינמרק יש קו חוף כולל של 6,844 ק"מ (4,253 מייל), כולל 3,155 ק"מ (1,960 מייל) קו חוף באיים. כמעט 12,300 איש או 16.6 אחוז מאוכלוסיית המחוז בשנת 2000 התגוררו בחגורת 100 מטר לאורך קו החוף.

הטבע משתנה מאזורי חוף צחיחים הפונים לים בארנטס, לאזורי פיורדים מוגנים יותר ועמקי נחלים עם גלים וצמחיית עצים. כמחצית מהמחוז נמצאת מעל קו העצים, וחלקים גדולים מהמחצית השנייה מכוסה ליבנה פלומה קטנה.

האזורים השופעים ביותר הם אזור אלטה ועמקי הטאנה, ובמזרח נמצא אזור השפלה בעמק פסוויק שבסור-וורנגר, שם נחשב אורן ואור אשוחית סיבירי לחלק מצמחיית הטייגה הרוסית. עמק זה הוא בעל הצפיפות הגבוהה ביותר של דובי חום בנורווגיה, והוא המיקום היחיד במדינה עם אוכלוסיית חולדות מושק. שונרים ואיילים נפוצים בחלקים גדולים של פינמרק, אך נדירים על החוף.

החלקים הפנימיים של המחוז הם חלק ממישור פינמארסווידה הגדול, עם גובה של 300 עד 400 מ' (980 עד 1,310 רגל), עם אגמים רבים ועמקי נהרות. הרמה מפורסמת בזכות עשרות אלפי האיילים שבבעלות הסאמים ונחילי יתושים באמצע הקיץ. פינמרקסווידה מהווה 36% משטח המחוז. הפארק הלאומי Stabbursdalen מבטיח הגנה על יער האורנים הצפוני ביותר בעולם.

נהר התנא, המגדיר בחלקו את הגבול עם פינלנד, מניב את היקף הדגה של הסלמון הרב ביותר מכל הנהרות באירופה, ונרשם בו שיא עולמי במשקל בסלמון אטלנטי, 36 ק"ג. במזרח, פסוויקלבה מגדירה את הגבול עם רוסיה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור, בחלק הפנימי של המחוז יש אקלים יבשתי עם טמפרטורות החורף הקרות ביותר בנורווגיה: הטמפרטורה הקרה ביותר שנרשמה אי פעם הייתה -51.4 מעלות צלזיוס בקראשוק ב-1 בינואר 1886. המשקעים השנתיים הממוצעים הם רק 366 מילימטרים (14.4 אינץ').[6]

זוהר הקוטב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינמרק ממוקמת באזור זוהר הקוטב, ובגלל האקלים היבש עם שמים בהירים תכופים, נבחרה עיריית אלטה מוקדם כמיקום לחקר תופעת האור המוזרה הזו. מסיבה זו אלטה מכונה לעיתים "עיר הזוהר הצפוני".

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל דיג היה הדרך החשובה ביותר לחיות לאורך החוף, שם מתגוררת רוב האוכלוסייה הנורווגית. סרטן המלך האדום, במקור מצפון האוקיינוס השקט אך הובא ליים ברנץ על ידי הרוסים, פלש ממזרח וכעת הוא מנוצל מסחרית (במיוחד בוואראנגר פיורד). כדי למנוע מהסרטן להתפשט יותר מדי דרומה, דייג הסרטנים מערבית לנורדקאפ אינו מוסדר לחלוטין.

תעשיית הצפחות באלטה ידועה ונמכרה ללקוחות עד יפן.

בשנים האחרונות התיירות גדלה בחשיבותה, כאשר הכף הצפוני (בנורדקאפ) והעיירות אלטה והמרפסט הם היעדים החשובים ביותר.

ישנם אחד-עשר שדות תעופה בפינמרק, אך רק לשדה התעופה אלטה, נמל התעופה לקסלב-בנאק ונמל התעופה קירקנס-הייבוקטמון יש טיסות ישירות לאוסלו. בנוסף, שדה התעופה לקסלב-בנאק בפורסנגר משמש לאימונים על ידי חיל האוויר המלכותי הנורווגי ובני ברית נוספים של נאט"ו, בשילוב עם מטח הירי הסמוך להלקווארה, המאפשר תרגול בתחמושת מונחית מדויקת.

העיירה האמרפסט חוותה פריחה כלכלית כתוצאה מהקמתו של אתר LNG היבשתי הגדול באי מלקויה, שמקבל גז טבעי משדה הגז התת-ימי של סנוהוויט. שדה נפט חדש התגלה בשנת 2009 רק 45 ק"מ מהחוף, קרוב לשדה סנוהוויט.[7][7][8][9]

קיימת אופטימיות בחלק המזרחי של המחוז, מכיוון שפעילות הנפט ההולכת וגדלה בים ברנץ צפויה לייצר גם פעילות כלכלית מוגברת ביבשה.

מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה ואדסו הייתה המרכז הניהולי של מחוז פינמרק, אם כי באלטה היו האוכלוסייה הגדולה ביותר. עיריית מחוז פינמרק הייתה הגוף השולט במחוז. המחוז חולק בדרך כלל לשני מחוזות: מערב-פינמרק (וסט-פינמרק) ומזרח-פינמרק (אוסט-פינמרק).

עד שנת 2006, סטטסקוג, הסוכנות הממשלתית הנורווגית האחראית על ניהול נדל"ן ביערות והרים בבעלות המדינה, החזיקה בכ־95% מהאדמות במחוז פינמרק. ב-1 ביולי 2006, סוכנות הנדל"ן פינמרק השתלטה על הבעלות והניהול של אותה קרקע בפינמרק. אחוזת פינמרק נשלטה יחד על ידי עיריית מחוז פינמרק והפרלמנט הסמי של נורווגיה. הפרלמנט הסמי של נורווגיה שוכן בכפר קאראשוק.

הממשלה הלאומית מנהלת את רשות הבריאות האזורית בצפון נורווגיה, המחזיקה ומפעילה שני בתי חולים בפינמרק, הממוקמים בקירקנס ובהמרפסט.

נפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפינמרק היו 19 נפות:

נפות
  1. אטלה
  2. ברלבוג
  3. באטספיורד
  4. גמוויק
  5. האמרפסט
  6. חסוויק
  7. Kárášjohka או Karasjok
  8. Guovdageaidnu או Kautokeino
  9. קוולסונד
  10. לבסבי
  11. פַּרעוֹשׁ
  12. Måsøy
  13. Unjárga או Nesseby
  14. נורדקאפ
  15. פורסנגר או פורנגו או פורסנקי
  16. סור-ורנגר
  17. דיאטנו או טאנה
  18. ואדסו
  19. ורדו

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות קומסה הישנה מתקופת האבן קשה מאוד להתייחס לאנשים החיים בפינמרק כיום. ישנם ממצאים המצביעים על כך שהעם הסמי היה שם זמן רב, אך כמה זמן בדיוק לא ברור, ישנם חוקרים שטוענים 8000 שנה ואילו אחרים רק 2500 שנה. מאז המאה העשירית, אזורי החוף אוכלסו ונורווגים אתניים ביקרו בהם, ופינמרק הפכה לחלק מהממלכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Føleide, Anita (2022-06-14). "Vedtatt i Stortinget: Storfylkene skal splittes igjen, nå ønsker de ansatte ro og forutsigbarhet". NRK (בנורווגית ספרותית). נבדק ב-2022-09-20.
  2. ^ Lægland, Martin (2021-10-29). "Vedum: Startet prosessen med oppløsning av Troms og Finnmark". Verdens Gang. נבדק ב-2021-10-29.
  3. ^ "Troms og Finnmark splittes: Slik svarer Vedum om Alta". 2021-10-29.
  4. ^ "Bestemt i fylkestinget: Troms og Finnmark skilles". www.vg.no. נבדק ב-2022-02-25.
  5. ^ Svein Askheim, Terje Dalfest, Geir Thorsnæs, Finnmark – tidligere fylke, Store norske leksikon, 2020-03-19
  6. ^ met.no: Normaler forKarasjohka-Karasjok, web.archive.org, ‏2007-11-20
  7. ^ 1 2 Alex Duval-Smith, Arctic booms as climate change melts polar ice cap, the Guardian, ‏2005-11-27 (באנגלית)
  8. ^ Italy makes Arctic oil find - Aftenposten - News in English - Aftenposten.no, web.archive.org, ‏2009-12-14
  9. ^ Goliat richer than believed - Aftenposten - News in English - Aftenposten.no, web.archive.org, ‏2009-01-26