פיץ רוי
| פיץ רוי | |
|---|---|
|
מבט על הפיץ רוי |
|
| גובה | 3,359 מ' |
| מיקום | |
| רכס הרים | אנדים |
| סוג הר | גרניט |
| העפלה ראשונה | 1952, ליאונל טריי וגאידו מגנונה |
פיץ רוי, הידוע גם כ-סרו צ'לטן, הוא הר הממקומם ליד הכפר אל צ'לטן, בשדות הקרח של דרום פטגוניה, על הגבול בין ארגנטינה וצ'ילה. ההעפלה הראשונה עליו הייתה על ידי 2 אלפיניסטים צרפתיים, ליונל טריי וגאידו מגנונה. ההר הוא בין ההרים הכי מאתגרים טכנית לטיפוס בעולם.
הוסכם בין ארגנטינה וצ'ילה שהגבול הבינלאומי יעבור מעל הפסגה המרכזית, אך חלק גדול של הגבול דרומית לפסגה נותר לא מוגדר. ההר משמש כסמלה של פרובינציית סנטה קרוס והוא מופיע על דגלה.
תוכן עניינים |
גילוי [עריכה]
פרנסיסקו מורנו ראה את ההר לראשונה ב-2 במרץ 1877. הוא קרא לו פיץ רוי, על שם רוברט פיצרוי, שהיה קפטן של ספינת המחקר הביגל ויחד איתה מיפה חלק גדול מקו החוף הפטגוני.
סרו פירושו בספרדית הר, וצ'לטן מגיע משפת טהולצ'ה של ילידי המקום ופירושו ההר המעשן.
טיפוס [עריכה]
להר יש תדמית של "ultimate" (דרגת קושי טיפוס), למרות גובהו הממוצע (אמנם הוא ההר הגבוה ביותר בפארק הלאומי לוס גלסיירס, אך הוא פחות מחצי מגובהם של הענקים ההימלאיניים) וזאת כיוון שחלק גדול מהטיפוס על ענק הגרניט הזה כרוך בטיפוס טכני ארוך ומאוד מורכב. בנוסף מזג האוויר עליו הוא בלתי צפוי ומסוכן. ההר מושך אליו צלמים רבים הודות לצורתו המיוחדת. האזור על אף הקושי להגיע אליו היום, היה אף נגיש פחות עד לפיתוחה של הכפר אל צ'לטן ולהקמת הנמל תעופה באל קלאפטה. למרות נגישותו כיום, הטיפוס עליו נותר קשה ביותר ולמרות שמאות מטפסים יכולים להגיע לפסגת האוורסט בכל יום, ניתן לטפס על הפיץ רוי רק פעם בשנה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|