פנטאתלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפנטאתלון היה חלק מהמשחקים האולימפיים והפאן-הלניים ביוון העתיקה, וכן במשחקים האולימפיים המודרניים עד 1924.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם פנטאתלון הוא מיוונית "חמש תחרויות". חמש התחרויות היו סטאדיון (מרוץ רגלי קצר), היאבקות, קפיצה לרוחק, הטלת כידון וזריקת דיסקוס. פנטאתלטים נחשבו לאתלטים המיומנים ביותר, ואימונם היה בדרך-כלל חלק משירות צבאי, מכיוון שכל אחת מחמש התחרויות נחשבה מועילה בקרב. בתקופה הקלאסית, הייתה זו מסורת שכל התחרויות האלו התקיימו בעירום.

המנצח בסטאדיון נחשב האלוף של כל המשחקים, והיה בדרך-כלל השם היחידי שנשאר בזיכרונות היוונים לתקופה מסוימת, בעיקר בתחילת המשחקים. אם אותו אדם זכה בקפיצה לרוחק, בזריקת דיסקוס ובהטלת כידון, לא היה צורך לערוך את תחרויות ההיאבקות והסטדיון, אף על פי שבכל זאת נערכו בנפרד. ההיאבקות נערכה בזירת-חול, במהלך המשחקיים האולימפיים, מחוץ המקדש של זאוס. שאר המשחקים נערכו ב"סטאדיון" (אצטדיון), שמשמו נבע שם תחרות הריצה. להיאבקות ולזריקת הדיסקוס היו חוקים דומים לכללים המודרניים, אך לשאר התחרויות היו מספר שינויים. מטילי הכידון השתמשו ברצועת עור שנקראה אמנטום להגדלת טווח הזריקה. הסאטדיון היה ריצת ספרינט של כ-180 מטר, והיה יותר ארוך מריצת הספרינט המודרנית של 100 מטר.

הקפיצה לרוחק מהתקופה ההיא שונה מאוד מהגרסה של היום. קופץ לרוחק השתמש במשקולות שנקראו הלטרס כדי לדחוף את עצמו לרוחק, וקפיצתו כללה כנראה חמישה ניתורים נפרדים, בדומה לקפיצה משולשת של ימינו.

למתחרים בהטלת כידון ובזריקת דיסקוס ניתנו חמישה ניסיונות לכל אחד. רק התוצאה הטובה ביותר נרשמה. אפשרי שדבר דומה נעשה גם בקפיצה לרוחק.

קרב חמש באתלטיקה במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים האולימפיים המודרניים, נערכו חמש תחרויות פנטאתלון לנשים, בין טוקיו 1964 למוסקבה 1980, שכללו ריצת 80 מטר משוכות, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק וריצת 200 מטר. לאחר מכן, הוא הוחלף על ידי ההפטאתלון.

הזוכות האולימפיות בקרב חמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולימפיאדה

טוקיו 1964 אירינה פרס
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
5246 נק'
שיא עולם
מרי ראנד
בריטניהבריטניה בריטניה
5035 נק' גלינה ביסטרובה
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
4956 נק'
מקסיקו סיטי 1968 אינגריד בקר
מערב גרמניה
5098 נק' ליזה פרוקופ
אוסטריהאוסטריה אוסטריה
4966 נק' אנמריה טוט
הונגריההונגריה הונגריה
4959 נק'
מינכן 1972 מרי פיטרס
בריטניהבריטניה בריטניה
4801 נק'
שיא עולם
(4841 נק')
היידה רוזנדהל
מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה
4791 נק'
(4852 נק')
בורגלינדה פולק
מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה
4768 נק'
(4807 נק')
מונטריאול 1976 זיגרון זיגל
מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה
4745 נק'
(4777 נק')
כריסטינה לייזר
מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה
4745 נק'
(4774 נק')
בורגלינדה פולק
מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה
4740 נק'
(4767 נק')
מוסקבה 1980 נדז'דה טקצ'נקו
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
5083 נק'
שיא עולם
(5213 נק')
אולגה רוקבישניקובה
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
4937 נק'
(5051 נק')
אולגה קורגינה
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
4875 נק'
(4964 נק')

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים האולימפיים המודרניים, נערכו שלוש תחרויות פנטאתלון לגברים, סטוקהולם 1912, אנטוורפן 1920 ופריז 1924, שכללו ריצת 200 מטר, קפיצה לרוחק, הטלת כידון, זריקת דיסקוס וריצת 1500 מטר.

הזוכים האולימפיים בקרב חמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולימפיאדה

סטוקהולם 1912 ג'ים ת'ורפ
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
פרדיננד ביה
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
7 נק'
21 נק'
ג'יימס דונהיו
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
29 נק' פרנק לוקמן
קנדה (1868-1921)קנדה (1868-1921) קנדה
29 נק'
אנטוורפן 1920 אירו לייטונן
פינלנדפינלנד פינלנד
14 נק' אוורט ברדלי
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
24 נק' הוגו לייטינין
פינלנדפינלנד פינלנד
26 נק'
פריז 1924 אירו לייטונן
פינלנדפינלנד פינלנד
14 נק' אלמר שומפאי
הונגריה
16 נק' רוברט לה-ג'נדר
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
18 נק'

קרב חמש באתלטיקה באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מארגנת תחרויות לנשים בקרב חמש באולם, במתכונת של קרב שבע, אך בהתאמה לתנאים הקיימים לאולם, דוגמה לתחרות מעין זו היא אליפות העולם באתלטיקה באולם. המקצועות שהן מתחרות: ריצת 60 מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לרוחק וריצת 800 מטר. תחרות זו הייתה קיימת גם לגברים עד שנת 2000.

שיא עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב חמש מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב חמש מודרני

במשחקים האולימפיים נערכו תחרויות בפנטאתלון מודרני, המורכב מתחרויות בחמישה ענפים שונים: סיף (דקר), ירי באקדח מ-10 מטרים, שחייה ל-200 מטרים בסגנון חופשי, קפיצות ראווה, וריצת שדה ל-3,200 מטרים. מאולימפיאדת סידני (2000) נוספה לראשונה תחרות גם לנשים. שרון טל היא ספורטאית ישראלית שמתאמנת לייצג את ישראל באולימפיאדות הקרובות בקרב 5. באפריל 2021 ייצגה את ישראל בגביע העולם בקרב 5 בתחרות שהתקיימה בסופיה, בולגריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנטאתלון בוויקישיתוף