פרדס (אגודה)
 | |
| בית האריזה של קואופרטיב "פרדס" ברחובות בשנות ה-30 של המאה ה-20 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1900–הווה (כ־124 שנים)  |
  | |
"פרדס" הייתה אגודה קואופרטיבית של הפרדסנים בארץ ישראל שהוקמה בתחילת המאה ה-20 במטרה לדאוג לצרכיו של ענף הפרדסנות ולתנאי עבודתם ומחייתם של הפרדסנים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגודת "פרדס" הוקמה בחנוכה תרס"א, דצמבר (1900). הייתה זו האגודה הקואופרטיבית החקלאית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל. מייסדיה היו שמעון רוקח, ועמו שמואל מויאל (גיסו של רוקח), פרץ פסקל (חתנו של האח של רוקח, אלעזר רוקח), יהושע שטמפפר, מאיר אפלבוים, יחזקאל בלום, לייב לוי, וד"ר אהרון מאיר מזי"א. את תקנות האגודה ניסח יחיאל מיכל פינס. אחת התקנות הייתה שכל המכתבים, ספרי החשבונות והפרוטוקולים יתנהלו בלשון הקודש.
בתחילה מנתה האגודה תשעה חברים, ובתוך שנה עלה מספר החברים לארבעה עשר. בשנים הראשונות ניהל את "פרדס" יהושע רוקח. בתחילה עבדו חברי ההנהלה ללא שכר, ועם הזמן נטלו לעצמם משכורת בסך אלף פרנק לשנה.
אגודת "פרדס" שינתה את פני ההתיישבות החקלאית ממצב של תלות פיננסית בפקידי הברון רוטשילד למצב של עצמאות כלכלית. התארגנות האגודה הביאה לכך שבנק אפ"ק ניאות להעניק לה אשראי, ובאמצעותו התאפשר משלוח פרי הדר לאירופה.
האגודה סיפקה כסף מזומן לפרדסנים שהיו זקוקים להלוואה זמנית. בעונת החורף היו הפרדסנים מקבלים מן האגודה את האבזרים הנחוצים לאריזת הפרי וכן כסף מזומן להוצאות. האגודה גם דאגה לכל סידורי המשלוח על שלביו השונים עד שלב הטעינה.
עד הקמת האגודה כל פרי ההדר של הפרדסנות העברית שוּוק על ידי סוחרים ערבים. האגודה התנהלה כחברת כוח אדם שסיפקה עבודה לצעירים יהודים בפרדסי הברון ובפרדסים פרטיים. עם הזמן נקלטו בענף הפרדסנות מאות עובדים יהודים, אשר עסקו במלאכות שונות, מקטיף ואריזה ועד טעינת פרי ההדר.
על אף התנגדותו הראשונית של מושל יפו העות'מאני, הצליחה האגודה לקבל את הסכמתו למקם את מחסניה בנמל יפו, שהיה נמל ערבי. שמעון רוקח שכנע את הנהלתה של חברת אוניות אנגלית לפתוח קו ישיר מיפו לליברפול ולגלאזגו לשיווק פרי ההדר. ל"פרדס" היו סניפי מכירה בשש ערי חוף באנגליה, וכן בקהיר, אלכסנדריה ואיסטנבול.
בשנת 1922 נפטר שמעון רוקח, ובמקומו מונו לנהל את האגודה בנו יצחק רוקח וד"ר אהרון מאיר מזי"א. במקביל, באותה תקופה הוקמה התאחדות האיכרים, שאף היא שמה לה למטרה לדאוג לצורכי איכרי ארץ ישראל ובכללם בעלי הפרדסים. עם הזמן נוצר שיתוף פעולה בין שני הארגונים. בין הפעילים המרכזיים של שתי האגודות היו יצחק רוקח וצבי איזקסון, חתנו של ד"ר מזי"א, ולאחריו בנו אליהו איזקסון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חייו ופעילותו הציבורית של הש"ר שמעון רוקח, אתר בית רוקח.
- אגודת פרדס, אתר ראשונים.