ציפורן (תבלין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאוגניית הציפורן
Syzygium aromaticum - Köhler–s Medizinal-Pflanzen-030.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: הדסאים
משפחה: הדסיים
סוג: אוגניה
מין: אוגניית הציפורן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Syzygium aromaticum
תבלין הציפורן

ציפורן הוא תבלין העשוי מכפתורי פרחים מיובשים של עץ תבלין טרופי ירוק עד בשם אוגניית הציפורן (שם מדעי: Syzygium aromaticum) ממשפחת ההדסיים. שם נוסף לעץ הוא Eugenia aromatica. מוצאו של העץ הוא איי מלוקו, המכונים "איי התבלין", שבמזרח אינדונזיה. ארצות הייצור של התבלין הן זנזיבר שבטנזניה, מאוריציוס וארצות דרום מערב אסיה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובהה של אוגניית הציפורן הוא 12-10 מטרים. עליה דמויי ביצה מוארכת ואורכם 5 עד 12 סנטימטרים. על פני העלים פזורות נקודות - בלוטות שמן. העץ פורח בגיל 5 וממשיך להניב עד גיל 80 פעמיים בשנה. עץ ממוצע מניב 3 עד 20 ק"ג ניצני ציפורן. תבלין הציפורן הוא ניצן הפרח הסגור. צבע הניצן ורוד לפני הייבוש וחום אדמדם אחריו. צורתו היא צורת מסמר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצנים נקטפים ביד ומיובשים. הם משווקים בשלמותם או טחונים ומשמשים לתיבול דברי מאפה, נקניקים, ממרחים ועוד. כ-20 אחוז ממשקל הניצן מהווה שמן ציפורן - חומר חיטוי חריף המכיל חומצת ציפורן (Eugenol), אצטט וברזל. שמן הציפורן מופק מזיקוק הניצנים, הגבעולים והעלים של הצמח. הוא משמש בתעשיית הווניל הסינתטי, חומרי טעם, בשמים, סבונים, סיגריות, תרופות, וממתקים.

בתרבות היהודית הציפורן משמש לברכת בורא מיני בשמים בהבדלה, כאשר הציפורן מאוכסן במיכל "צריח" מתאים, או באתרוג שתקעו בו מסמרי ציפורן.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים שימש התבלין מרכיב בתרופות שטיפלו בבעיות עיניים, במחלת הנפילה, בדפיקות לב ובאין-אונות. כמו כן שימש הציפורן מרכיב בגלולה המעוררת חשק מיני. בימינו, ברפואה העממית, משמש הציפורן כמרכיב בתרופות רבות וכסם להרדמה מקומית, בעיקר בטיפולי שיניים וחניכיים. שמן הציפורן משמש גם הוא להקלת כאבי שיניים, לסילוק פצעונים מהפנים ולריפוי יבלות וכתמים בעור‏[1].

מקורות יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות מוזכר הציפורן כאחד ממרכיבי הקטורת: "פיטום הקטורת, הצרי והציפורן והלבונה"‏[2]. אך לא הכל מזהים את סממן הקטורת המכונה ציפורן עם הציפורן בן ימינו.

הערה לברכת "בורא מיני בשמים" לצפורן. ברכה זו היא לפי מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים כפי שקבעו ה"חיי אדם" כלל ס"א סע' ד, החיד"א וכן ר' יוסף משאש בספר שו"ת מים חיים. לפי הרב עובדיה יוסף [ילקוט יוסף ברכות] מברכים "בורא עצי בשמים" כי עיקר גידול העץ הוא לסיבת ה"ציפורן" וידוע שהוא מעץ לכן ברכתו "בורא עצי בשמים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 66.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו', עמוד א'