זנזיבר
ערך זה עוסק באי באוקיינוס ההודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זנזיבר (פירושונים).
.svg)
זנזיבר (בסווהילי: Zanzibar , מקור שמה בערבית: زَنْجِيّ بَرَّا זנג'י ברא ובמטבעות: زنجبارا זנג'בארא) היא חבל ארץ ברפובליקת טנזניה שבמזרח אפריקה. היא כוללת את איי זנזיבר ופמבה הנמצאים כ-25-50 ק"מ מחופי טנזניה. בעבר הייתה זו טריטוריה עצמאית, אך בשנת 1964 היא אוחדה עם טנגנייקה.
מרכז האוכלוסין העיקרי היא סטון טאון ששוכנת על האי זנזיבר. התעשייה העיקרית באי היא תעשיית התבלינים (בעיקר קינמון, פלפל ואגוז מוסקט) ותיירות. כמו כן, זנזיבר היא ביתם היחיד של קופי הקולובוס האדום הזנזיברי. אוכלוסיית האי מונה כ-1,070,000 בני אדם (2004). גודל קבוצת האיים הוא 2,643 קילומטרים מרובעים.
לעתים איי זנזיבר נקראים, יחד עם האי מפיה, בשם "איי התבלינים", למרות שלרוב הכוונה בביטוי הזה דווקא לקבוצת איי מלוקו. השם הערבי زَنْجِيّ بَرَّا שיכול להיות גם מעליב , "זנג'י ברא" , משמעו "כושי החוצה" , בעקר בהקשר שזנזיבר היה מרכז לסחר עבדים שחורים , שנוהל על ידי מוסלמים. המטבעות הישנים של זנזיבר מימי שלטאן ברגש הכילו את השם במלה אחת בתוספת ا 'אלף' ובלי يّ 'יאא' באמצע , כך زنجبارا 'זנג'בארא'.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
מלבד לתקופה קצרה בשנת 1963, זנזיבר מעולם לא הייתה מדינה חופשית ומשוחררת. היא הפכה לחלק מאדמותיו של הסולטאן של עומאן בשנת 1698. עוד לפני כן שלטו באי הפורטוגזים משנת 1503, הבריטים הפכו את האי לארץ חסות, ומינו וזירים לאי משנת 1890 ל-1913. מאוחר יותר תושבים בריטיים השתקעו באי עד לשנת 1963. ב-27 באוגוסט 1896 התמרדה זנזיבר נגד בריטניה, המרד הסתיים בכניעתה לאחר 38 דקות ונחשב למלחמה הקצרה בהיסטוריה.
האי קיבל את עצמאותו בשנת 1963 והצטרף לטנגנייקה כדי ליצור את טנזניה בשנת 1964. האי לקח חלק בסחר העבדים במאות ה-17-19 (תחת שלטון הסולטאנים), הבריטים כפו את סיום הסחר לקראת סוף המאה ה-19 בעזרת הסולטאן חמוד בין מוחמד. עד לעצמאות קניה בשנת 1963, מומבסה הייתה תחת שלטון זנזיבר.
פוליטיקה [עריכה]
למרות שזנזיבר היא חלק מטנזניה יש באי בחירות לנשיאות, והנשיא מנהל את ענייניו הפנימיים של האי. הנשיא המכהן, מאז נובמבר 2010, הוא ד"ר עלי מוחמד שיין. קדם לו אמאני עביד קארומה, שכיהן כנשיא במשך עשר שנים. בית הנבחרים של זנזיבר אחראי לחקיקת חוקים ייחודיים לאי ויש בו 50 מקומות. חבריו נבחרים אחת לחמש שנים.
זנזיבר הייתה חברה באו"ם מ-16 בדצמבר 1963 עד לאיחוד עם טנגנייקה בשנת 1964.
תרבות [עריכה]
תרבותה הרב-גונית של זנזיבר הושפעה מהפרסים, מהערבים, מהפורטוגלים ומתושבי יבשת אפריקה. דוגמה לכך היא סגנונה הארכיטקטוני של סטון טאון המלאה בשבילים ציוריים, מגדלים עגולים, דלתות עץ מגולפות, מרפסות מוגבהות ומסגדים. מקומות חשובים באי הם: בית ליווינגסטון, גשר גוליאני ובית הפלאים – ארמון שנבנה בידי הסולטאן בארגאש בשנת 1883.
ב-2004 הוציאה זנזיבר מחוץ לחוק קיום יחסי מין הומוסקסואליים, וקבעה על הפרת האיסור עונשים חמורים.[1] עובדה זו אירונית במידה מסוימת, שכן יליד זנזיבר המפורסם ביותר הינו הזמר פרדי מרקורי, סולן להקת קווין והומוסקסואל מוצהר.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- עינב ברזני, זנזיבר-לא רק תבלינים, ZCP
- טיול לזנזיבר - מידע רב בעקבות ביקור באי כתבתם של אייל וטל ברטוב
- "זנזיבאר" בוויקיפדיה באנגלית , שם מקור השטח 2643 קמ"ר , שטח האי פמבה לבדו 884 קמ"ר , ממקור אחר , והאי זנזיבאר גדול ממנו
- השם زنجبارا "זנג'בארא" באותיות ערביות על מטבע 1 פאיסא משנת 1304 ١٣٠٤ להג'רה , 1886/7 לספירת הנוצרים
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רויטרס, זנזיבר: 25 שנות מאסר על יחסים הומוסקסואליים, באתר ynet, 21 באוגוסט 2004
 |
||
|---|---|---|
| צפון אפריקה |
אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) |
|
| אפריקה שמדרום לסהרה: |
אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) |
|
| מערב אסיה: |
בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) |
|
| תת היבשת ההודית: |
ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) |
|
| מזרח אסיה: |
איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) |
|
| צפון אמריקה: |
ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) |
|
| מרכז ודרום אמריקה: |
ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) |
|
| מדיירה והאיים האזוריים |
שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
|
