פיטום הקטורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף
שחזור של מזבח הזהב עליו הוקטרה הקטורת במשכן

פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים שהתווספו אליהם גם מזמורים וקטעים אחרים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה; מקור הקטעים נמצא בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.‏‏[1] אמירת הקטרת הקטורת בפה, שקולה כביכול כמעין הקטרת הקטורת בבית המקדש כדרשת חז"ל על הפסוק: "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד ג)‏‏.[2] שמחמת שאיננו יכולים בעת הזאת, לקיים את מצוות עבודת הקורבנות, לכן אנו עושים זאת על ידי הזכרתם בזמנם‏[3], על ידי אמירתם עם התפילה שהיא מצווה של עבודה שבלב.

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מנהג האשכנזים נהוג לומר אותה בסיום התפילה, ואילו הספרדים (וגם החסידים) נוהגים לאומרה בתחילת ובסוף תפילת שחרית ובתפילת מנחה. בתפילת שחרית הפתיחה ללימוד היא בקטע פיוטי: "אין כאלוהינו" המסתיים במילים (בימות החול): "אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים". יהודי עדות המזרח נוהגים למנות את סממני הקטורת על אצבעות יד אחת - דבר שמסייע להם לא להתבלבל בספירה, מכיוון שבטקסט עצמו נאמר שהטועה במינון מרכיבי הקטורת חייב מיתה.
בסיום הקטע לומדים הלכות הכנת הקטורת בבית המקדש כפי שנכתב בברייתא,[4] וחותמים בדברי אגדה:"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (תנא דבי אליהו), ו"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" (תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף ס"ד, א').

נהוג לומר פיטום הקטורת גם בפתיחה לתפילת שחרית אחרי פסוקי הקורבנות, וכן בפתיחה לתפילת מנחה, ובסיומה אומרים קדיש דרבנן (הנקרא גם קדיש דאגדתא - קדיש של דברי אגדה).

הסיבות לאמירת פיטום הקטורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילות שחרית ומנחה נאמרו בעת הקרבת התמיד של שחרית, ובעת הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים. קרבנות אלו הובאו יחד עם קטורת. כיום התפילות הללו נאמרות במקום הקרבנות, ולכל רכיבי ההקרבה יש חלק המתאים בתפילה. לפי המסורת, קטע "פיטום הקטורת" הוא אחד מהטקסטים היחידים מימי בית שני בהם אין מחלוקת בין תנאים (בייחוד בין בית שמאי ובית הלל), ולכן היא מסמלת את השלום. כמו כן עניין הקטורת היה מרכזי בוויכוח בין הפרושים לצדוקים ולאחר מכן בין היהודים ה"רבנים" ובין הקראים, במיוחד לקראת יום הכיפורים, שבו נכנס הכהן הגדול לתוך קדש הקדשים עם קטורת. לפי הצדוקים היה צריך להביא קודם קטורת, ("כי בענן אראה על הכפורת"), והפרושים היו משביעים את הכהן הגדול שלא יפעל לפי דרך הצדוקים (ולאחר מכן "היו אלו ואלו פורשים ובוכים" על החשד ועל המחלוקת).

סגולת פיטום הקטורת במסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ספר הזוהר וספרות המנהגים, אמירת פיטום הקטורת הינה סגולה לעצירת מגפה, על פי הכתוב (במדבר יז, יב-יג): וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר עַל-הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.

לאור זאת, כתב רבי חיים פלאג'י בספר כף החיים (סימן י"ז אות י"ח): "יכתוב פרשת הקטורת על קלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה ויקרא בו ויעשה לו סגולה, דהקטורת מעשיר ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה ברוווח ולא בצמצום."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת יומא דף כ"ד ע"א, מיד לאחר המשנה על כהן גדול המקריב קטורת ביום הכיפורים. מקובל לראות בקטע זה כברייתא למרות שאין שום הקדמה לקטע המצוטט.‏
  2. ^ ‏תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו, ב'.‏
  3. ^ כל העדות אומרות אותן בתפילת שחרית וחלק מהעדות גם בתפילת המנחה. אולם אין אומרים זאת בלילה מפני שלא העלו בלילה קטורת
  4. ^ מסכת כריתות, דף ו', א', , ושמופיע כהמשך ישיר ל"פיטום הקטורת" בתלמוד הירושלמי.‏


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.