פיטום הקטורת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטום הקטורת הם קטעי לימוד ואגדה הנאמרים בסיום תפילת שחרית (ברוב קהילות ישראל) ובתחילת תפילת שחרית ותפילת מנחה (אצל מרבית הספרדים והחסידים).
המקור לתפילה נמצא כולו בהתלמוד הירושלמי ב(יומא דף כ"ד ע"א) מיד לאחר המשנה על כהן גדול המקריב קטורת ביום הכיפורים. מקובל לראות בקטע זה כברייתא למרות שאין שום הקדמה לקטע המצוטט.
בתפילת שחרית הפתיחה ללימוד היא בקטע פיוטי: "אין כאלוקינו" המסתיים במילים (בימות החול): "אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים".
בסידורים ישנים התפילה כתובה עם מניה של רכיבי הקטורת הנקראים סממנים: (א) הצרי (ב) הציפורן (ג) והחלבנה..., ויהודי עדות המזרח נוהגים למנות על אצבעות יד אחת, באמצעות האגודל של אותה יד, את הסממנים הללו. מכיוון שהטקסט עצמו כולל שהטועה בהכנת הקטורת חייב מיתה, נזהרים מאוד בתפילה זו, להיות מרוכזים ולאומרה "עם כוונה".
לאחריו לומדים הלכות הכנת הקטורת בבית המקדש מתוך ברייתא שבתלמוד (תלמוד בבלי כריתות ו, א), והמופיע בהמשך ישיר ל"פיטום הקטורת" בתלמוד הירושלמי. לימוד הקטרת הקטורת שקול להקטרת הקטורת בבית המקדש לפי דרשת חז"ל על הפסוק: "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד, ג) (בבלי יומא פו, ב).
יש הלומדים קטעי לימוד נוספים (לא קבועים) לאחר אמירת הקטורת.
חותמים בדברי אגדה:
- תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם (תנא דבי אליהו).
- "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (בבלי ברכות סד, א).
לאחר אמירת פיטום הקטורת אומרים קדיש דרבנן (הנקרא גם קדיש דאגדתא - קדיש של דברי אגדה).
נהוג לומר פיטום הקטורת גם בפתיחה לתפילת שחרית אחרי פסוקי הקורבנות, וכן בפתיחה לתפילת מנחה.
[עריכה] הסיבות לאמירת פיטום הקטורת
התפילות שחרית ומנחה נאמרו בעת הקרבת התמיד של שחרית, ובעת הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים. קרבנות אלו הובאו יחד עם קטורת. כיום התפילות הללו נאמרות במקום הקרבנות, ולכל רכיבי ההקרבה יש חלק המתאים בתפילה. לפי המסורת, קטע "פיטום הקטורת" הוא אחד מהטקסטים היחידים מימי בית שני בהם אין מחלוקת בין תנאים (בייחוד בין בית שמאי ובית הלל), ולכן היא מסמלת את השלום. כמו כן עניין הקטורת היה מרכזי בוויכוח בין הפרושים לצדוקים ולאחר מכן בין היהודים ה"רבנים" ובין הקראים, במיוחד לקראת יום הכיפורים, שבו נכנס הכהן הגדול לתוך קדש הקדשים עם קטורת. לפי הצדוקים היה צריך להביא קודם קטורת, ("כי בענן אראה על הכפורת"), והפרושים היו משביעים את הכהן הגדול שלא יפעל לפי דרך הצדוקים (ולאחר מכן "היו אלו ואלו פורשים ובוכים" על החשד ועל המחלוקת).
[עריכה] סגולת פיטום הקטורת
לפי הספר הזוהר וספרות המנהגים, אמירת פיטום הקטורת הינה סגולה לעצירת מגפה, על פי הכתוב (במדבר יז, יב-יג): וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר עַל-הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.
לאור זאת, כתב רבי חיים פלאג'י בספר כף החיים (סימן י"ז אות י"ח): "יכתוב פרשת הקטורת על קלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה ויקרא בו ויעשה לו סגולה, דהקטורת מעשיר ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה ברוווח ולא בצמצום."
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קהילת הרמחל, נוסח פיטום הקטורת עם כוונות פשוטות. קובץ שמע של הקטורת
- זוהר הקבלה - הרב ויצמן יוסף, נוסח פיטום הקטורת.
- הראי"ה קוק בספרו אורות מרבה לצטט ממשנה/תפילה זו, בדיון על הצורך באיזון בין הומניזם, לאומיות, והדת, מכיוון שה"קמיצה - זוהי אחת העבודות הקשות שבמקדש - שלא יחסר ושלא יותיר".
| סדר התפילה ביהדות לימי חול | ||
|---|---|---|
| תפילת שחרית | ברכות השחר • פרשת הקורבנות • פסוקי דזמרה • קריאת שמע וברכותיה • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים • תחנון • קריאת התורה • אשרי יושבי ביתך • למנצח • קדושה דסידרא • שיר של יום • פיטום הקטורת • עלינו לשבח | |
| תפילת מנחה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ וקדושה • תחנון • עלינו לשבח | |
| תפילת ערבית | קריאת שמע וברכותיה • תפילת שמונה עשרה • עלינו לשבח | |
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
