לילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה

לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום. המונח מופיע בתחילת התנ"ך "...וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה"‏[1]. בגלל הקושי לפעול בתנאי חשיכה, מנוצל הלילה אצל האדם ורוב בעלי החיים לשינה. עם המצאת נורת הלהט החשמלית וסוגים מודרניים נוספים של תאורה מלאכותית, הפך הלילה, ובמיוחד תחילתו, לזמן של פעילות חברתית ובילוי.

הבסיס האסטרונומי ללילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך היום (מהזריחה עד לשקיעה) בתל אביב לעומת סטוקהולם

הסיבוב של כדור הארץ על צירו יוצר מעבר מאור לחושך כאשר המקום שמתחיל בו לילה מוסתר מהשמש. לציר כדור הארץ יש נטייה הגורמת לעונות השנה והקובעת את אורך הלילה. כאשר הנטייה גורמת לשמש להאיר יותר על חצי כדור הארץ הצפוני נוצר שם קיץ ולילות קצרים. באותו הזמן נוצר בחצי כדור הארץ הדרומי מצב הפוך של חורף ולילות ארוכים. כאשר החצי הדרומי מואר יותר נוצר מצב הפוך. עונות הסתיו והאביב ולילות שהן כחצי היממה נוצרות כאשר השמש הוא בערך מעל קו המשווה. אורך הלילה גם משתנה בהתאם לקו הגובה של המקום המדובר. ככל שמתקרבים לאחד מקטבי כדור הארץ השינוי באורך הלילה לפי העונה נעשה קיצוני יותר. צפונה מחוג הקוטב הצפוני (או דרומה מהדרומי) ישנם בחורף לילות הנמשכים ימים מאחר שסיבוב כדור הארץ אינו מביא את האזור לתאורת שמש.

ימי השוויון וההיפוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עונות השנה#ימי השוויון וההיפוך

אורך הלילה משתנה במהלך השנה: בחצי הכדור הצפוני, הלילה הארוך ביותר הוא 21 בדצמבר, והלילה הקצר ביותר הוא 21 ביוני. בחצי הכדור הדרומי, הלילה הארוך ביותר הוא 21 ביוני, והלילה הקצר ביותר הוא 21 בדצמבר. בשני ימים בשנה, אורך הלילה שווה לאורך היום - ימים אלה מתרחשים בנקודת השוויון.

השפעת הלילה על מזג האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת לילה האוויר והקרקע מתקררים כי אין חימום מהשמש והאדמה מפסידה אנרגיה על ידי פליטת קרינה לשמים. ההפרשים בין ממוצעי הטמפרטורות הקיצוניות (שיא ממוצע פחות שפל ממוצע) בחודש נעים בין 5°C ל-16°C כאשר בריחוק מן הים ובמיוחד במדבר, ההפרש גדל. בדרך כלל הפרשי הטמפרטורות בין היום והלילה קטנות בחורף. הפרשי הטמפרטורות יוצרים באופן ישיר את הבריזה בערב ובבוקר ומשפיעים על יתר הרוחות.

תאורת לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירח מאיר בשמי הלילה.
חייל המשתמש במגביר אור כוכבים כפי שנראה במכשיר זה

מקור התאורה הטבעי העיקרי בלילה הוא הירח, אשר מחזיר לכדור הארץ חלק מקרינת השמש המגיעה אליו. תאורת הירח בשיא עוצמתה כאשר הוא מלא, דבר הקורה באמצע החודש העברי והמוסלמי. תאורת הירח המלא מגיעה לרמה של 0.37 לוקס ומאפשרת קריאה והתמצאות סבירה ומעלה בשעות הלילה. תאורת הירח מצטמצמת באופן תלול עם הקטנת החלק המואר, מאחר שבהיקות פני הירח גם כן יורדת. בסביבות ראש החודש העברי והמוסלמי חל מולד הירח, שבו הוא במצב הקרוב ביותר לשמש ואינו נצפה כלל מכדור הארץ. בכל יום מתוספות בממוצע כחמישים דקות לפיגור תנועת הירח אחרי תנועת השמש כך שבתחילת החודש הירח מאיר בשעות הלילה המוקדמות ובימי סוף החודש בשעות הקטנות של הלילה.

מקור תאורה אחר בלילה הם הכוכבים וזוהר השמים אשר יחדיו נותנים תאורה חלשה שכמעט ואינה מספיקה להתמצאות לכאלה שאינם מיומנים. עם זאת, במשך מאות שנים ואפילו כיום אנשים רבים, בעיקר מלחים ונודדי דרכים, השתמשו בכוכבים ובירח כאמצעי ניווט בעת חשיכה; בעיקר בכוכב הצפון. לשיטות פרימטיביות אלו היו מגרעות רבות: במצב של עננות, למשל, תאורת הכוכבים כמעט ולא נראתה ולא היה ניתן להסתמך עליה. כיום, משתמשים בהתמצאות בלילה באמצעות גרמי השמים בעיקר בגופים צבאיים ובקורסי ניווט והתמצאות.

מגבירי אור כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום אור בשמי ניו יורק

מכשירים אלקטרו-אופטיים הקרויים "מגבירי אור כוכבים (בפי העם "ראיית לילה")" מנצלים את תאורת הלילה החלשה ליצירת דמות מוארת המוצגת לעיני הצופה בהם. המכשיר בנוי על בסיס מבנה אופטי הדומה למשקפת או לטלסקופ צלפים, כאשר במישור הדמות בתוך המכשיר נמצאת שפופרת. השפופרת הופכת את האור החלש לאלקטרונים המואצים באמצעות מתח חשמלי, ומשחררים אלקטרונים נוספים בקירות השפופרת. בסוף השפופרת, אנרגיית האלקטרונים מומרת לאור על ידי שכבת חומר זרחני. מכשירים אלו נמצאים בשימוש בקרב כוחות צבאיים ואזרחיים כאחד.

זוהר שמים מלאכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמי הלילה מחזירים תאורה מלאכותית הנמצאת במרחק של מספר קילומטרים. תופעה זו נוצרת כאשר חלקיקים זעירים של אבק וערפל באטמוספירה מפזרים את האור הפוגע בהם. תופעה זו לא רצויה, בגלל הפרעתה לתצפיות אסטרונומיות, השפעות אקולוגיות ובריאותיות ולכן היא אחד הגורמים לזיהום אור.

הלילה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של בית מגורים לאור הירח בלילה.

סכנות ליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורו המפורסם של רמברנדט - משמר הלילה

ההסתר וההפתעה שיוצרת חשכת הלילה מעניקה במה לפושעים, גנבים, שודדים ועברייני מין, ובאזורים לא מפותחים גם לשודדי דרכים לתקוף בני אדם ולפעול ביתר קלות בלי חשש שיתגלו. עקב זאת, נחשב הלילה לזמן מסוכן ביותר בעבר ובנסיבות רבות גם היום; באזורים רבים, לא מפותחים מחד וערים גדולות מאידך, מסוכן להסתובב בעת לילה ללא ליווי, מחשש לפשיעה. מאותן הסיבות נבחר בפעמים רבות הלילה כזמן לפעולות התקפה צבאיות ולמעצרים. מאידך, חובה על רשויות החוק לספק ביטחון גם בשעות הלילה. תחושת הסכנה, יחד עם חוסר יכולת האבחנה שיוצרת חשכת הלילה גרמה להתפתחות אמונות הקיימות בתרבויות רבות במזיקים וביצורים כגון שדים, רוחות רפאים או ערפדים הפועלים, כביכול, בעת הלילה.

פחד לא נורמלי מהלילה קרוי "ניקטופוביה" ומלווה, ככל פוביה, בדופק מהיר, הזעה מוגברת, יובש בפה, קשיי נשימה ותחושת נתק.

לפי התקנות התעבורה בישראל, הנהגים ברכב בשעת לילה חייבים להפעיל את פנסי רכבם החל מרבע שעה לאחר שקיעת החמה ועד כרבע שעה לפני זריחתה.

חיי לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של חיי לילה עירוניים משנת 1847.

בחלקים רבים בעולם המודרני, בילויים חברתיים רבים, כגון מסיבות ריקודים או בילוי במסבאה, נעשים בשעות הלילה ולכן זוכים לכינוי 'חיי לילה'.

השפעת התאורה המלאכותית על הלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר המוארת בתאורה מלאכותית בלילה.

האפשרות ל"האיר" את הלילה למעשה הקטינה את הלילה למינימום הנדרש למנוחה ואף פחות מכך. מומחה השינה, הפסיכולוג סטנלי קורן, כותב בספרו "גנבי השינה"‏[2] שהמצאת הנורה החשמלית יצרה בתרבות מצב של חסך שינה תמידי מאחר שהיא מאפשרת פעילות נוחה בלילה. למצב זה השפעה הורסת על הכלכלה בגלל ירידה ביצירתיות ועלויות תאונות דרכים הנגרמות מהירדמות בנהיגה.

הלילה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזמן תחילת הלילה (ערב) חשיבות ביהדות כי אז מתחיל יום חדש בלוח העברי. הגדרת תחילת הלילה אינה מוגדרת במדויק, ויש פרק זמן של ספק הקרוי בין השמשות, אשר מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים עם צאת הכוכבים. ישנן מצוות ביהדות שזמנן בלילה ובהן: סדר ליל פסח, קריאת שמע של ערבית, ספירת העומר, הדלקת נר חנוכה, הקריאה הראשונה של מגילת אסתר בפורים. במשפט העברי יש מגבלות של שיפוט בלילה וחל הכלל: דיני ממונות דנים ביום וגומרים בלילה ודיני נפשות דנים ביום וגומרים ביום‏[3].

ישנה מחלוקת במסכת ברכות[4] כמה משמורות ישנן בלילה. לפי דעת רבי יהושע בן לוי ישנן ארבע משמרות בלילה, ולעומת זאת לפי דעתו של רבי נתן הלילה כלול משלוש משמורות בלבד. ישנן דעות כי משמרות אלו הם חילוקים לזמן המשמר של הלויים שהיה על בית המקדש בזמן שהיה קיים, ובזמן שיבנה‏[5].

הלילה במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה היוונית (על פי תולדות האלים -תיאוגניה של הסיודוס) הלילה מגולם על ידי ניקס שנוצרה יחד עם החשיכה (ארבוס) מתוך התוהו (כאוס). מהם נוצרו היום והאתר וגם כוחות אופל כמו: המוות השינה העצבות והזיקנה.

לילות עם צביון מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטויים הקשורים בלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליל שימורים - לילה ללא שינה. מקורו בפסוק: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה' להוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַיְלָה הַזֶה לה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"‏[6] המדבר על ליל יציאת מצרים.
  • חכם בלילה - כינוי לעגני למי שחוכמתו אינה מעשית.
  • לילה לבן
    • בסלנג צבאי: לילה ללא שינה.
    • ברוסיה הצפונית: שעות הלילה בקיץ, כאשר השמש אינה שוקעת.
  • עושה לילות כימים - מתאמץ מאוד בעבודתו, ומקדיש לה גם את שעות הלילה שנועדו לשינה.
  • סיר לילה - סיר להטלת שתן בתנאים שבהם אין בית שימוש קרוב
  • זכות הלילה הראשון - הייתה זכות הראשונים, כביכול, של הסניור הפיאודלי לבעול בתולות מבין האריסים שעמדו להינשא.

הלילה במדעי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטלף הוא מן החיות המזוהות ביותר עם הלילה

מספר מיני צמחים פותחים את פרחיהם רק בלילה, ביניהם נר-הלילה החופי, הברוגמנסיה והדטורה. פרחים אלו מאובקים בעיקר על ידי עשים. לעומת זאת פרחיהם של מינים רבים נסגרים בלילה. קבוצה זו כוללת את הכלנית, החמציץ וההיביסקוס.

בעלי חיים רבים, וגם בני אדם, פעילים במשך היום וישנים בלילה. יוצאים מן הכלל הן חיות לילה אשר מותאמות במיוחד לפעולה בתנאי העדר-אור, כגון עטלפים, שועל הפֶנֶק או האופוסום, עשיים, סדרת דורסי הלילה הכוללת את התנשמות והינשופים, וכמה מיני קופים. ככלל, פעמים רבות בעלי חיים אלו פועלים בלילה מפני שתנאי סביבתם אינם מאפשרים להם לפעול ביום (לדוגמה בעלי חיים רבים במדבריות או אזורים חמים ביותר) או כאלה שבעת הלילה טורפיהם הטבעיים ישנים או פעילים בצורה פחותה ולכן בשעה זו בטוח יותר לפעול ולחפש אחר אוכל ושתייה.

לבעלי החיים שיטות שונות לתפקד בחושך: החל ממערכת הסונאר של העטלף ועד עיניים רגישות במיוחד לאור אשר מצליחות לקלוט אף אור חלש מן הסביבה; כאלו הם בעיקר טורפים שונים, ביניהם ניתן למנות את החתוליים והשועלים. חלק מן חיות הלילה אינן מסוגלות כלל לפעול בעת יום, אך חלק מהן, כגון החתול, מסוגלות לפעול גם בלילה וגם ביום.

שעות השינה אצל בני האדם בלילה מוּנעים על ידי שעון ביולוגי המורכב ממקצב צירקדי אשר קובע תהליכים פיוסולוגיים שונים בגף האדם במחזוריות של בערך 24 שעות. אחד מתהליכים אלה הוא מנגנון המפריש את ההורמון מלטונין אשר יש לו השפעה על מחזורי ערות ושינה. הפרשת המלטונין מעוכבת בהשפעת האור ומתגברת בחשיכה ומשרה עיפות על האדם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית א,ה
  2. ^ Stanley Coren, Sleep Thieves, Simon & Schuster 1996
  3. ^ סנהדרין פרק ד, משנה א
  4. ^ ג, ב.
  5. ^ יכין ובועז על מסכת תמיד.
  6. ^ שמות יב, מב


חלקי היממה

שחר - דמדומי בוקר - זריחה - בוקר - צהריים - אחרי הצהריים - דמדומי ערב - שקיעה - ערב - לילה - חצות הלילה