צ'ארלס בוקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ארלס בוקובסקי

הנרי צ'ארלס בוקובסקיאנגלית: Henry Charles Bukowski;‏ 16 באוגוסט 1920 - 9 במרץ 1994), היה משורר, סופר ופובליציסט אמריקאי.

בוקובסקי לא זכה להכרה רבה בארצות הברית ונחשב בה לסופר מחתרתי. באירופה, לעומת זאת, ובעיקר בגרמניה, נחשב לאחד מהסופרים האמריקאים המפורסמים ביותר. במדינות אירופיות רבות הפכו ספריו לרבי מכר (בגרמניה לבדה נמכרו כשני מיליון עותקים מספריו) ותורגמו לשפות רבות, ובהן עברית.

כתיבתו, דיבורו והתנהגותו של בוקובסקי התאפיינו בכנות ובבוטות. העלילות שסבבו סביב שיחות שערך בבתי זונות, לילות שכרות בפאבים, ותיאורים חסרי אסתטיקה של הרפתקאותיו המיניות. בראיונות נהג בוקובסקי לקלל ובמהלך אחד מהראיונות שהעניק, הוא צולם כשהוא מדבר אל אשתו בגזענות ומכה אותה‏‏‏[1].

אחד מהציטוטים המפורסמים של בוקובסקי, מרמז על תפיסתו בנוגע לכתיבה: "אני חושב שצריך לאלץ גבר לכתוב בחדר מלא גולגולות, כשסביבו תלויות חתיכות בשר מכורסמות על ידי עכברושים עצלנים ושמנים".

לבוקובסקי הייתה השפעה רבה על משוררים אחרים, ביניהם ריימונד קארבר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקובסקי נולד בשנת 1920 כהיינריך קארל בוקובסקי באנדרנאך שבגרמניה. אימו, קטרינה פט, ילידת גרמניה, פגשה את אביו, חייל אמריקאי ממוצא פולני, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בוקובסקי נהג לטעון כי הוא נולד מחוץ לנישואין, אך הרישומים באנדרנאך מראים שהוריו נישאו כחודש לפני הולדתו.

בשנת 1923, כאשר היה בן שלוש, עברה משפחתו לבולטימור שבארצות הברית, בעקבות המשבר הכלכלי בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר שחסכו כסף, עברו לפרברי לוס אנג'לס, שם גרה משפחתו של אביו. בוקובסקי חי בה את רוב חייו. בילדותו, אביו היה לרוב מובטל ולדברי בוקבסקי הוא התעלל בו מילולית ופיזית. בוקובסקי סבל גם מאקנה חריף במיוחד - במהלך כל נעוריו פניו היו מכוסים בפצעים מוגלתיים ובבגרותו נותרו לו צלקות רבות. לאחר שסיים את בית-הספר התיכון בלוס אנג'לס, למד במשך שנתיים אמנות, ספרות ועיתונאות בקולג' של העיר לוס אנג'לס ולאחר שנשר מלימודיו הוא עבד בדואר.

בגיל 24, התפרסם לראשונה סיפור קצר שלו, וסיפור קצר נוסף פורסם שנתיים מאוחר יותר. בוקובסקי לא טיפח תקוות שווא בנוגע לפרסום יצירותיו, והפסיק לכתוב למשך תקופה של כמעט עשר שנים לאחר שסיפוריו נדחו שוב ושוב. במהלך תקופה זו שהה בעיקר בלוס אנג'לס, ובחלק מהזמן הסתובב ברחבי ארצות הברית, כשהוא עובד בעבודות מזדמנות ולן באכסניות זולות. בשנות ה-50 המוקדמות, עבד כדוור, בשירות הדואר של ארצות הברית בלוס אנג'לס, אך עזב לאחר שנתיים וחצי. בשנת 1955 אושפז בבית חולים עם כיב מדמם, שכמעט גרם למותו. אחרי שעזב את בית החולים, החל לכתוב שירה. בשנת 1957 נישא למשוררת ברברה פריי, אך הם התגרשו ב-1959. פריי התעקשה כי הפרידה שלהם לא הייתה קשורה לכתיבתו, אף שלא פעם הטילה ספק ביכולתו כמשורר. בעקבות הגירושין, חזר בוקובסקי לשתות, והמשיך לכתוב שירים.

הוא חזר לדואר בלוס אנג'לס, שם עבד כפקיד במשך יותר מעשור. ב-1964 נולדה לו ולפרנסיס סמית' בת בשם מרינה לואיס בוקובסקי. סמית' ובוקובסקי חיו ביחד, אך מעולם לא נישאו. בוקובסקי חי תקופה קצרה בטוסון, שם התיידד עם בני הזוג ג'ון וגי'פסי לו ווב. בני הזוג פרסמו כתב עת ספרותי, בו הוא פרסם חלק מיצירותיו. בני הזוג אף הוציאו שני ספרים של בוקובסקי בהוצאת לוז'ון. ווב מימן את הוצאת הספרים באמצעות רווחי ההימורים שלו בלאס וגאס. בנקודה זו, החלה הידידות, אם ניתן לקרוא לזה כך, בינו לבין פרנץ דוסקי, שכן הוויכוחים ביניהם הגיעו לעתים קרובות לידי אלימות פיזית. דוסקי היה חבר של בני הזוג ווב, וביקר לעתים קרובות בביתם הקטן שברחוב אלם. בני הזוג ווב, דוסקי ובוקובסקי בילו בניו-אורלינס, לשם גם עברה ג'יפסי לו לאחר מות בעלה.

ב-1969, לאחר שקיבל מלגה בסך 100 דולר לחודש לכל החיים מג'ון מרטין, הבעלים של ההוצאה לאור 'אנקור שחור', התפטר בוקובסקי מהדואר והפך את הכתיבה לעיסוק העיקרי שלו. כפי שבוקובסקי כתב במכתב מאותה תקופה: "היו לי שתי אפשרויות - להמשיך לעבוד בדואר ולהשתגע ... או להיות כותב ולגווע ברעב. העדפתי לגווע". פחות מחודש לאחר שעזב את עבודתו בדואר, הוא סיים את הרומן הראשון שלו 'שירות הדואר'. מתוך הערכה למרטין, שהעניק תמיכה לכותב לא ידוע יחסית, הוציא בוקובסקי את רוב ספריו הבאים בהוצאת אנקור שחור.

ב-1976 הכיר את לינדה לי בייגל, בעלת מסעדה למזון בריאות. כעבור כשנתיים, עברו בני הזוג ממזרח הוליווד, שם גר בוקבסקי את רוב חייו, לאזור הנמל של סאן פדרו, בקצה הדרומי ביותר של לוס אנג'לס. בוקובסקי ובייגל נישאו ב-1985. ברומנים 'נשים' ו'הוליווד' התייחס בוקובסקי לבייגל דרך הדמות 'שרה'.

בוקובסקי מת מלוקמיה בסן פדרו שבקליפורניה ב-9 במרץ 1994 בגיל 73, זמן קצר לאחר שסיים את הרומן האחרון שלו 'ספרות זולה'. טקס הקבורה של בוקובסקי התנהל על ידי נזירים בודהיסטים, ועל מצבתו נכתב "אל תנסו". לפי לינדה לי בוקובסקי, המשמעות מאחורי הכתובת היא פשוט "אם אתם מבזבזים את כל חייכם בלנסות, אז כל מה שאתם עושים זה לנסות. אל תנסו. פשוט תעשו".

סגנון הכתיבה של צ'ארלס בוקובסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון הכתיבה של בוקובסקי והיחס שלו לשירה, כמעט ולא השתנו במשך שלושים וחמש שנות יצירתו. כבר בשני קובצי השירה הראשונים שלו ניתן למצוא רגישות לשפת היומיום, יכולת לתת משמעות לאירועים מייאשים או מעוררי חרדה בחייו ובחיי הזולת, מבלי להיות פאתטי או סנטימנטאלי, יכולת להעמיד זה לצד זה אירועים מחיי היומיום כדי לבנות סצנה או להעשיר את הנושא ונטייה לפואמות נרטיביות, אותה הוא ינצל בספריו המאוחרים.

הפואמות הנרטיביות היו גם אלו שבגינן זכה בוקובסקי לביקורת הרבה ביותר. אלה, התאפיינו בשפה פשוטה, גדושה במילים כמו 'איכשהו', 'מאוד' ו'למדי', ומשפטים פשוטים המחוברים בצורה כמעט מושלמת. זאת, בניגוד לשירה ה'מהודקת' שלה היו רגילים הקוראים.

ספריו שיצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של בוקובסקי שיצאו לאור בעברית:

בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד':

בהוצאת 'כרמל':

  • "עד שהאצבעות יתחילו לדמם: מבחר שירים וסיפורים קצרים" (עריכה ותרגום מאנגלית: דורית ויסמן 2002)

בהוצאת 'אסטרולוג':

בהוצאת 'זמורה ביתן':

  • שירות הדואר (1999)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הווארד סונאס, צ'ארלס בוקובסקי - לכוד במערבולת החיים המטורפים, הוצאת אסטרולוג, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס בוקובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הסרט התעודי Bukowski: Born into This (2003) ‏