קנוט האמסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קנוט האמסון (בן 31) 1890

קנוט האמסוןנורבגית: Knut Hamsun;‏ 4 באוגוסט 185919 בפברואר 1952) היה סופר נורבגי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1920, מגדולי הסופרים האירופים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמסון נולד בשנת 1859 למשפחת איכרים בצפון נורבגיה. בצעירותו עבד בעבודות שונות: פקיד, נהג חשמלית, סנדלר, פועל חקלאי ומורה, וניסה כוחו בכתיבה. בשנת 1882 היגר לארצות הברית וחי בה חיי נדודים תוך שהוא ממשיך בניסיונות הכתיבה שלו. בשנת 1888 חזר לנורבגיה והפעם האירה לו ההצלחה פנים, כאשר ספרו "רעב" שיצא לאור בשנת 1890 זכה להכרה ולתפוצה רבה. בספר אוטוביוגרפי למחצה זה תיאר האמסון את הידרדרותו לכמעט שיגעון כתוצאה מחיי עוני ורעב. במרוצת השנים הפך הספר לאחד הספרים רבי ההשפעה במאה ה-20. בספריו הבאים שלל את התרבות המודרנית והחברה המתועשת והטיף לאינדיבידואליזם קיצוני, כשבעיניו הפרט הוא חזות הכל. ספריו החשובים האחרים הם "מסתורין" מ-1892, "פאן" מ-1894 ו"ברכת האדמה" מ-1917, שעליו הוענק לו פרס נובל לספרות לשנת 1920.

האמסון סגד בספריו ליסודות האליליים ולאינסטינקטים הפרימיטיביים שמלפני העידן המודרני. בכתיבה זו הייתה קרבה רוחנית לרעיונותיו של הפילוסוף פרידריך ניטשה. הלך מחשבה זה, שהיו בו שלילת הרציונליזם, חיוב האינסטינקטים הקמאיים וקידוש הדם והאדמה, קירב את האמסון, באופן רעיוני, לרייך השלישי ולנאציזם.

כשפלשו הנאצים לנורבגיה באפריל 1940, ראה בהם האמסון אורחים רצויים, קיבל אותם בברכה והפך לתומך בשלטונו הפרו-נאצי של וידקון קוויזלינג. האמסון נפגש עם אדולף היטלר ועם שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, לידיו מסר את מדליית פרס נובל שלו.

לאחר המלחמה אושפז האמסון למספר חודשים בבית חולים לחולי נפש לצורכי הסתכלות ובשנת 1946 הועמד לדין על שיתוף פעולה עם האויב. עקב גילו המבוגר ומצבו הנפשי, הוטל עליו עונש של קנס בלבד. האמסון נפטר בביתו בשנת 1952.

מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה תרגומים יצאו לאור בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים. בין התרגומים היותר מאוחרים נמנים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן עשור, בוגדים ומשתפי פעולה במלחמת העולם השנייה, הוצאת ירון גולן, 1997.
  • גל אורן, כשהטבע הופך לדת (קנוט המסון ו"ברכת האדמה"), מוסף "שבת", מקור ראשון, 1.10.2010
  • גל אורן, המסון והנאציזם - לא כל כך פשוט, מוסף "שבת", מקור ראשון, 5.11.2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]