לואי פרדינאן סלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לואי פרדינאן סליןצרפתית: Louis-Ferdinand Céline;‏ 27 במאי 1894 - 1 ביולי 1961), סופר צרפתי.

L.-F. Céline c Meurisse 1932.jpg

לואי פרדינאן סלין הוטבל בשם לואי פרדינאן דטוש בקורבואה שליד פריז. אביו היה סוכן ביטוח ואמו תופרת בדי תחרים.

ב-1905 סיים את לימודיו בבית ספר יסודי ואחרי כן החל לעבוד כשליח וכשוליה בעסקים שונים. בין 1908 ו-1910 היה בגרמניה ובאנגליה, שאליהן נשלח על ידי הוריו כדי לרכוש שפות זרות לצורך תעסוקתו בעתיד.

ב-1912 החל בשירות של שלוש שנים בחיל הפרשים הצרפתי. באוקטובר 1914 נפצע בחזית אחרי שהתנדב לפעולה ליד העיר איפר שבבלגיה, וקיבל אות הצטיינות על גבורתו בקרב. הוא נפצע בידו הימנית (אך לא בראשו, בניגוד לשמועות שהפיץ). השירות הצבאי גרם לסלין זעזוע וגועל והוא הפך לפצפיסט. ב-1915 סלין שוחרר מן הצבא ונשלח ללונדון כדי לעבוד במחלקת הדרכונים של השגרירות הצרפתית, וכאשר היה שם נישא והתגרש.

ב-1916 נסע לקמרון שבאפריקה בשליחות חברה צרפתית שעסקה בסחר עצים, ושב לצרפת ב-1917. במשך שלוש השנים הבאות עבד בקרן רוקפלר בחבל ברטאן בצרפת, ובתפקידו זה פרסם אינפורמציה על מחלת דלקת הריאות. בתקופה זו המשיך בלימודיו וקיבל תעודת בגרות.

ב-1919 נשא לאישה את אדית פולה שהייתה בתו של מנהל בית הספר לרפואה בעיר רן שבחבל ברטאן. ב-1920 נולדה בתו קולט. ב-1924 קיבל תעודת מוסמך לרפואה אחרי שכתב עבודה על אודות הרופא ההונגרי איגנץ זמלווייס. ב-1925 עזב את משפחתו ונסע בשליחות חבר הלאומים לשווייץ, אנגליה, קמרון, קנדה, ארצות הברית וקובה. ב-1928 פתח בפרקטיקה פרטית כרופא במונמארטר שבצפון פריז, וב-1931 החל לעבוד במכון לרפואה ציבורית.

ב-1932 פרסם את ספרו "מסע אל קצה הלילה" שהפך ליצירת המופת שלו. הספר משקף תפיסת חיים ניהיליסטית, אנרכיסטית ומיזנתרופית. הוא היה מועמד לפרס גונקור, אך עקב חילוקי דעות בקרב חברי הוועדה הבוחרת, לא זכה בפרס. ב-1936 פרסם את ספרו "מוות בתוכנית האשראי" שני ספריו אלה גרמו לפרסומו של סלין כמחדש הסגנון הספרותי וכמספר סיפורים מעולה, והשפיעו על סופרים צעירים ובהם ז'אן פול סארטר.

אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, פרסם סלין כתבי פלסתר אנטישמיים תחת הכותרת "זוטות בדבר רצח המוני" (1937) "בית הספר לגוויות" (1938) ו"מצב ביש" 1941). ספר אחרון זה פורסם בעת הכיבוש הנאצי של צרפת. ב-1944, לאחר מפלת ממשלת וישי, נמלט סלין אל העיר זיגמרינגן שבדרום גרמניה, בעקבות אנרי פיליפ פטן ופייר לאוואל, והיה רופאו הפרטי של האחרון במשך תקופה קצרה. אחרי המלחמה נמלט סלין לדנמרק והושם שם במעצר (1945 - 1947). דנמרק סירבה להסגירו לצרפת בטענה שאין הוכחה מספקת ששיתף פעולה עם הנאצים. ב-1950 הועמד למשפט שלא בפניו כמשתף פעולה עם הנאצים ונידון לשנת מאסר, אך קיבל חנינה ושב לצרפת ב-1951.

אם כי רעיונותיו הפוליטיים של סלין היו דומים לאלה של הנאצים, הוא כינה את אדולף היטלר בשם "יהודי" ו"בלוף ארי". הרצח ההמוני שעליו כתב ב-1937 לא התייחס ליהודים אלא ללא-יהודים שימצאו את מותם במלחמה הצפויה. אך דעותיו הפאשיסטיות באו על ביטוין בספרו "בית ספר לגוויות" שבו קרא ליצירת ברית בין צרפת וגרמניה נגד המשטרה החשאית הבריטית שלדעתו עשתה יד אחת עם "הקנוניה היהודית הבינלאומית".

ב-1957 זכה סלין שוב לפרסום בשל ספרו "מטירה לטירה" שבו תיאר את תקופת שהותו בזיגמרינגן ואת כיבוש העיר בידי בעלות הברית.

לואי פרדינאן סלין מת ב-1961 כתוצאה ממפרצת כלי דם, ונקבר בעיר מדון שליד פריז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלין הוסר מרשימת גיבורי התרבות בצרפת בשל דעותיו האנטישמיות, באתר הארץ, 24/01/11

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן עשור, בוגדים ומשתפי פעולה במלחמת העולם השנייה, הוצאת ירון גולן, 1997.