קאן-קאן (סרט)
 | |
| כרזת הסרט קאן-קאן | |
| מבוסס על |
Can-Can  |
|---|---|
| בימוי |
וולטר לאנג |
| הופק בידי |
ג'ק קאמינגס, סול צ'פלין |
| תסריט |
מחזמר: אייב בורו תסריט: דורותי קינגסלי, צ'ארלס לדרר |
| עריכה |
רוברט סימפסון |
| שחקנים ראשיים |
שירלי מקליין פרנק סינטרה לואי ז'ורדן מוריס שבלייה ג'ולייט פראוז |
| מוזיקה | קול פורטר |
| צילום |
ויליאם דניאלס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 9 במרץ 1960 |
| משך הקרנה |
131 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מוזיקלי |
| תקציב | 4,995,000$ |
| הכנסות | 4,200,000$ |
| פרסים |
פרס גראמי לפסקול או הקלטה הטוב יותר של הרכב סרט או טלוויזיה (קול פורטר) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
קאן-קאן (Can-Can) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1960 המבוסס על המחזמר קאן-קאן של אייב בורו עם מוזיקה ומילים של קול פורטר שהועלה ב-1953 בברודוויי ובוסט אנד.
הסרט צולם בטכניקולור ובשיטת Todd-AO. בתפקידים הראשיים - שירלי מקליין, פרנק סינטרה, לואי ז'ורדן ומוריס שבלייה. כן הופיעה בו ג'ולייט פראוז בתור הרקדנית הראשית ובמהלך הצילומים הוכרז על אירוסיה לפרנק סינטרה שהתבטלו תוך זמן קצר.
בסרט הושרו גם שירים מוקדמים יותר של פורטר. השיר המפורסם I Love Paris מושר בהתחלה רק כמנגינת רקע.
ניקיטה חרושצ'וב ביקר באתר הצילומים וצפה בריקוד קאן- קאן אותו תיאר כמייצג את התרבות המערבית הקלוקלת והפורנוגרפית.
הסרט היה מועמד לפרס אוסקר על התלבושות והעיבוד המוזיקלי.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובע מונמרט בפריז, 1896. ריקוד הקאן-קאן נאסר בגלל היותו בלתי מוסרי. השופט פול בארייה (מוריס שבלייה) וידידו עורך הדין פרנסואה דורניי (פרנק סינטרה) מטיילים ברובע ושרים את השיר "מונמארט". הם בדרכם למועדון הלילה Bal du Paradis בבעלותה של הזמרת סימון (שירלי מקלין), אהובתו של פרנסואה.
במועדון מופיעות רקדניות קאן-קאן בראשן סימון וקלודין (ג'ולייט פראוז) כשלפתע מתפרצים שוטרים ולוקחים את הרקדניות למעצר.
במשפט יושב ראש השופט פול ולידו השופט הצעיר פיליפ פורסטייה (לואי ז'ורדן). הוטרים ששוחדו טוענים שלמעשה לא ראו את הריקוד והרקדניות משוחררות "מחוסר הוכחות".
פיליפ מתאהב בסימון מגיע למועדון עם צלם ורוכש את אמונה של סימון אך בעת ריקוד הקאן-קאן הוא מסמן לצלם ולשוטרים וסימון נעצרה ונכלאת.
פרנסואה נחלץ לעזרתה ומשכנע את פיליפ לשחרר אותה אחרת יפרסם את יחסיו אתה. סימון מבקשת מפרנסואה שיתחתן אתה אבל הוא נגד מוסד הנישואים היא מקבלת את הצעתו של פיליפ המבקש את ידה.
פול מתנגד לנישואים האלה ואומר לפיליפ שזה לא מתאים לאדם המעמדו להתחתן עם רקדנית בארים.
פיליפ מציג את ארוסתו לפני חוג מכריו מחברה הגבוהה בתוך ספינה מפוארת השטה בסן. סימון משתכרת ומופיעה בפני הנוכחים בשיר ובריקוד לא מוסריים ולבסוף נמלטת משם, קופצת לנהר ושוחה לגדת הנהר.
סימון מבקשת הלוואה מפרנסואה כדי להמשיך ולקיים את המועדון. הוא נותן לה תמורת ערבות על המועדון ובשל כך הוא נעצר כ"בעל" המועדון שבו רוקדות קאן-קאן. במשפט אומרת סימון כי "איבדה" את שטר הערבות ופרנסואה משוחרר.
לבסוף נערך נשף קאן קאן שבסופו "נאסרת" סימון ומובאת לכרכרת אסירים שם יושב פרנסואה המבקש את ידה.
