מונמארטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של קאמי פיסארו משנת 1897 - שדרות מונמארטר כפי שנשקפו מחדרו

מונמארטרצרפתית: Montmartre, הגיה: מוֹנְמָרְטְר) היא גבעה בצפון פריז שבצרפת ברובע ה- 18 של העיר, בגדה הימנית של נהר הסן.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם מונמארטר מקורו בצרפתית - "הר הקדושים המעונים" - Mont des Martyrs, בשל האמונה שראשיהם של הבישוף דני הקדוש (הקדוש המגן על צרפת) וקדושים נוספים נערפו על הגבעה בסביבות שנת 272.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הגבעה הוקם בשנת 1534 מסדר הישועים בשבועה שלקחו על עצמם איגנטיוס מלויולה ושבעה מעמיתיו.

במהלך השנים הייתה הגבעה אזור של גידול גפנים לצורך ייצור יין.

בתקופת המהפכה הצרפתית הוסב שם הגבעה ל"מונמרה" (Montmarat) על שמו של ז'אן פול מארה (מאישיה הבולטים של המהפכה), אולם בהמשך הוחזר השם המקורי.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונו של נפוליון השלישי והתוכניות הגדולות של ברון אוסמן לבניית פריז בסגנון מודרני עם שדרות רחבות, נאלצו רבים מתושבי האזורים שנהרסו להתפנות מבתיהם. אזור מונמארטר נחשב מחוץ לתחום העירוני של פריז, אולם היה קרוב יחסית אל העיר, וניתן היה לראותה ממנו, ועל כן התיישבו בו (וכן בקלישי ובלה וילט) תושבים רבים של העיר.

בשל העובדה שבאזור היו יקבים של המנזר שפעל במקום, הפך המקום למוקד של מסבאות ובתי שיכר, ובהמשך לאזור בילויים. בסוף המאה ה-19 נפתח במקום הקברט המפורסם - מולן רוז', ובבית המרזח לה שא נואר (החתול השחור) נהגו לשבת אמנים רבים.

בין השנים 1876 - 1912 נבנתה על הגבעה בזיליקת הלב הקדוש (הסקרה קר), כביטוי לאמונת התושבים באל לאחר המפלה הגדולה של צרפת ב-1871 במלחמת פרוסיה צרפת.

מקום מפגש אמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע המאה ה-19, התגוררו אמנים כמו יוהאן יונגקינד וקאמי פיסארו במונמארטר, שהפכה במהירה להיות מרכז האמנות של פריז ומוקד חיי הבוהמה. פאבלו פיקאסו ואמדאו מודיליאני התגוררו בקומונה במונמארטר, בבניין שנקרא לה בטו-לאוואר - "סירת המכבסה" (Le Bateau-Lavoir), בין השנים 1904 - 1909.

בין השאר התגוררו במונאמרטר ועבדו בה וינסנט ואן גוך, פייר בריסו, אלפרד ג'ארי, ז'ן פול, ז'אק וילון, רמון דושאן-וילון, אנרי מאטיס, אנדרה דרן, סוזאן ואלאדון, פייר אוגוסט רנואר, אדגר דגה, מוריס אוטרילו, אנרי דה טולוז לוטרק, ותאופיל סטיינלן.

מונמארטר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר המרכזית ברובע מונמארטר, פלאס די טרטר (Place du Tertre), הומה מדי יום ומדי ערב בעשרות ציירי פורטרטים, קריקטוריסטים, אמני רחוב, ובאלפי תיירים הפוקדים את דוכני האמנים, המסעדות ובתי הקפה. בסמוך לכיכר, בביתו של האמן מוריס אוטריו, נמצא כיום מוזיאון מונמארטר המציג את עבודותיהם של אמני העבר המפורסמים של הרובע.

אמנים רבים קבורים היום בבית הקברות של מונמארטר ובבית הקברות סן ונסן, המהווים בשל כך אתרי תיירות. בשל חשיבותו ההיסטורית ויופיו של הרובע, הוא מוגדר כאתר היסטורי, ואסורה בו בנייה שאינה משתלבת באופיו המקורי. מדרום-מערב למונמארטר מצוי "רובע האורות האדומים" של פריז - רובע פיגאל.


קואורדינטות: 48°53′13″N 2°20′28″E / 48.88694°N 2.34111°E / 48.88694; 2.34111