קדחת שחור השתן
| תחום |
מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D001742 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
B50 |
  | |
קַדַּחַת שְׁחוֹר הַשֶׁתֶן (Blackwater fever) היא סיבוך של מחלת המלריה, המתבטאת בהרס תאי הדם האדומים, הגורם לשחרור כמויות גדולות של המוגלובין אל מחזור הדם מחד, ולאיבוד המוגלובין בשתן מאידך, וכתוצאה מכך לאנמיה חריפה. הקדחת היוותה גורם משמעותי, במספר מקרי המוות, אצל בני העלייה הראשונה.
ד"ר ג'ון פארל איסמון, רופא מסיירה לאון, פרסם ב-1884 חוברת ובה הניתוח הקליני הראשון של קדחת השתן השחור. באותם ימים לחוברת נודעה חשיבות ראשונה במעלה, שכן הקדחת הייתה בלתי מוגדרת, ועם זאת הסיבוך החמור ביותר של מלריה, במערב אפריקה.
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסימנים הקליניים של קדחת שחור השתן, חריפים ביותר.
- חולשה, חוורון, חום גבוה וצמרמורות.
- בחילות, הקאות.
- הרס הדם המתבטא בצהבת, דופק מהיר וצניחה בלחץ הדם.
- אי-ספיקת כליות, בשל חסימת אבובית הכליה על ידי משקעי המוגלובין.
- צבע שתן כהה נוטה לשחור, הנגרם בשל התחמצנות ההמוגלובין בדם, והפיכתו למטהמוגלובין (Methemoglobin).
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיוון שמדובר בסיבוך של מלריה, הטיפול התרופתי דומה לטיפול נוגד הטפילים המקובל במלריה, לצד עירוי נוזלים ולעיתים גם דיאליזה במקרה של נזק כלייתי. לעיתים נדרש החולה לאשפוז במחלקת טיפול נמרץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קדחת שחור השתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.