קדחת שחור השתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קַדַּחַת שְׁחוֹר הַשֶׁתֶן (Blackwater fever) היא סיבוך של מחלת המלריה, המתבטאת בהרס תאי הדם האדומים, הגורם לשחרור כמויות גדולות של המוגלובין אל מחזור הדם מחד, ולאיבוד המוגלובין בשתן מאידך, וכתוצאה מכך לאנמיה חריפה. הקדחת היוותה גורם משמעותי, במספר מקרי המוות, אצל בני העלייה הראשונה.

ד"ר ג'ון פארל איסמון, רופא מסיירה לאונה, פרסם ב-1884 חוברת ובה הניתוח הקליני הראשון של קדחת השתן השחור. באותם ימים לחוברת נודעה חשיבות ראשונה במעלה, שכן הקדחת הייתה בלתי מוגדרת, ועם זאת הסיבוך החמור ביותר של מלריה, במערב אפריקה.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימנים הקליניים של קדחת שחור השתן, חריפים ביותר.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.