קווין מוסקט

קווין מוסקט
	מוסקט, 2013
מידע אישי
לידה	7 באוגוסט 1973 (בן 50); קראולי שבאנגליה
שם מלא	קווין וינסנט מוסקט
גובה	1.80 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1989 - 1990 ; 1990 - 1991	סאנשיין ג'ורג' קרוס ; המכון האוסטרלי לספורט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2009 - 2013 ; 2013 - 2019 ; 2020 ; 2021 -	מלבורן ויקטורי (עוזר מאמן) ; מלבורן ויקטורי ; סנט טרוידן ; יוקוהמה אף. מרינוס
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קווין וינסנט מוסקט (באנגלית: Kevin Vincent Muscat; נולד ב-7 באוגוסט 1973) הוא כדורגלן עבר אוסטרלי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום מאמן קבוצת יוקוהמה אף. מרינוס.

מוסקט ניהל קריירת משחק שנויה במחלוקת, שהייתה רצופה באירועים אלימים ובעימותים רבים עם שחקנים ומאמנים יריבים. לאורך הקריירה, בייחוד בתקופתו כשחקן בממלכה הבריטית, זכה לכינויי גנאי רבים מצד חבריו למקצוע, והוגדר לא פעם כ"כדורגלן השנוא ביותר בעולם".

מוסקט החל את הקריירה בליגה האוסטרלית, בטרם יצא לתקופה של שמונה עונות לשחק באנגליה ובסקוטלנד, שם זכה בטרבל המקומי עם גלאזגו ריינג'רס. הוא שב לאוסטרליה, לעונת הבכורה של ה-A-League, וכקפטן קבוצת מלבורן ויקטורי זכה בשתי אליפויות אוסטרליה. לזכותו 46 הופעות ועשרה שערים במדי נבחרת אוסטרליה, אותה ייצג בשלושה גביעי קונפדרציות, ועמה זכה בגביע אוקיאניה לאומות.

לאחר פרישתו, הצטרף לצוות המקצועי של מלבורן ויקטורי כעוזר מאמן. ב-2013 התמנה לתפקיד המאמן. לזכותו זכייה בדאבל כמאמן הקבוצה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסקט נולד בקראולי שבמערב סאסקס, אנגליה, למשפחה ממוצא מלטזי. הוא החל את דרכו בקבוצת הנוער של סאנשיין ג'ורג' קרוס, אז מועדון בליגה הבכירה באוסטרליה. במהלך עונת 1989/1990 כבר הצטרף לקבוצה הבוגרת של המועדון, על אף היותו בן 17 בלבד, ועד לתום העונה ערך תשע הופעות ליגה. עונה אחר כך הצטרף לקבוצת הנוער של המכון האוסטרלי לספורט, במדיה זכה להכרה עם קבלת מדליית ויינשטיין לכדורגלן הצעיר המצטיין של מדינת ויקטוריה.

בעונת 1991/1992 שב מוסקט לליגה האוסטרלית הבכירה, והצטרף לקבוצת היידלברג יונייטד. באותה עונה ערך 18 הופעות ליגה מתוך 26 של קבוצתו, ובתום העונה עבר לסאות' מלבורן. בעונת הבכורה שלו במועדון הגיע מוסקט עם קבוצתו למקום הראשון בליגה בתום העונה הסדירה, אך יכולת חלשה ושלושה הפסדים בשלושה משחקים בפלייאוף, מנעו ממנה להגיע לגמר ולהתמודד על התואר. מוסקט שיחק ארבע עונות במדיה של סאות' מלבורן, במהלכן זכה להתעניינות מצידו של מאמן שפילד יונייטד האנגלית, דייב באסט. במהלך עונת 1995/1996, הרביעית והאחרונה של מוסקט במלבורן, נבחן מוסקט בשפילד אך נותר לבסוף במלבורן. בסך הכול בארבע עונות בסאות' מלבורן כבש מוסקט שישה שערי ליגה ב-73 הופעות.

לקראת עונת 1996/1997 עזב מוסקט לראשונה את אוסטרליה, והצטרף לקריסטל פאלאס מליגת המשנה. מאמן קריסטל פאלאס היה דייב באסט, שעונה קודם לכן רצה להחתימו בשפילד. מוסקט הפך מיידית לאחד משחקניה המובילים של הקבוצה, מעמד שנותר על כנו גם עם החלפתו של באסט בסטיב קופל במהלך העונה. קריסטל פאלאס הצליחה להקדים את פורטסמות' ולהתמקם במקום השישי בטבלה, האחרון שמוביל לפלייאוף, ושם לגבור על וולברהמפטון וונדררס ועל שפילד יונייטד בדרכה לפרמייר ליג.

מוסקט פתח את עונת 1997/1998 עם קריסטל פאלאס בפרמייר ליג, ואף רשם תשע הופעות ליגה, בטרם ירד חזרה לליגת המשנה וחתם במדי וולברהמפטון וונדררס באוקטובר 1997. הוא נותר בקבוצה במשך חמש עונות בליגת המשנה, באחרונה שבהן אף העפיל עמה לפלייאוף מהמקום השלישי בטבלה. במקביל להיותו שחקן הרכב קבוע ומשמעותי לאורך עונותיו בקבוצה, התגברה גם תדמיתו כשחקן קשוח, לעיתים אף אלים וברוטלי, שהיה מעורב בתקריות קשות ולא פעם גרם נזק פיזי לשחקני היריבות.

לקראת עונת 2002/2003, לאחר חמש עונות ו-180 הופעות במדי וולבס, עבר מוסקט בהעברה חופשית לגלאזגו ריינג'רס מליגת העל הסקוטית. מוסקט רשם עונה מוצלחת עם 22 הופעות ליגה וזכייה בטרבל המקומי תחת המאמן אלכס מקליש. בליגה, הכריעה ריינג'רס את סלטיק בסיומה של העונה הצמודה בהיסטוריה, בהפרש שערים עדיף באחד בלבד. בגביע הסקוטי ניצלה ריינג'רס את הדחתה המוקדמת של סלטיק, כבר ברבע הגמר, ושייטה לזכייה בתואר לאחר ניצחון 0–1 בגמר על דנדי, בו עלה מוסקט מהספסל בדקה ה-68, שתי דקות לאחר שער הניצחון. מוסקט לא שותף בהדרבי של גלאזגו בגמר גביע הליגה הסקוטית, בו ניצחה ריינג'רס 1–2. למעשה, מוסקט לא שותף כלל במשחקי הדרבי לאורך העונה כולה, ונטען כי הסיבה היא אופן משחקו הקשוח, והחשש כי יגרום למהומות במשחק נפיץ מסוג זה. מוסקט סיים את העונה עם 22 הופעות ליגה, ונפרד מהמועדון בתום עונה אחת.

לאחר ההצלחה בריינג'רס, שב מוסקט לליגת המשנה האנגלית והצטרף למילוול כקפטן, תחת המאמן-שחקן דניס וייז ולצידו של בן ארצו טים קייהיל. בעוד בליגת המשנה לא נחלה הקבוצה הצלחה מרובה וסיימה עשירית בלבד, בגביע ה-FA נחלה הקבוצה הצלחה מפתיעה והעפילה עד לגמר הגביע, לראשונה בתולדותיה. מוסקט, יחד עם 15 שחקנים נוספים, נאלץ להחמיץ את גמר הגביע בגלל פציעה, ולא נכלל בסגל שהובס 0–3 על ידי מנצ'סטר יונייטד. לאחר עונה נוספת, סיים מוסקט את דרכו בקבוצה ובאי הבריטי, ושב לאוסטרליה.

מוסקט חתם כקפטן קבוצת מלבורן ויקטורי לעונת 2005/2006, עונת הבכורה של ה-A-League, ליגת העל האוסטרלית החדשה. לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום השביעי, בחר המאמן ארני מריק להסיט את מוסקט לקישור. המהלך המוצלח הביא את מוסקט לשיא הכיבושים האישי שלו לעונה אחת, עם שבעה שערי ליגה בעשרים הופעות, ולזכייה באליפות אוסטרליה. בעונת 2008/2009, שתי עונות אחר כך, זכה מוסקט עם קבוצתו באליפות נוספת, שנייה כקפטן הקבוצה. בסך הכול בשש עונות במדי הקבוצה כבש מוסקט 34 שערי ליגה, יותר מבכל קבוצה אחרת בקריירה, ב-138 הופעות. הוא נפרד מהקבוצה בתום עונת 2010/2011, ולאחר מכן חזר לקבוצת נעוריו, סאנשיין ג'ורג' קרוס, בליגה השלישית. לאחר שלוש הופעות ליגה ושער בודד, פרש ממשחק פעיל בגיל 38.

נבחרת אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסקט החל את דרכו בנבחרות הצעירות של אוסטרליה, וייצג את הנבחרת פעמיים בגביע העולם עד גיל 20. בשני הטורנירים בהם השתתף, בפורטוגל 1991 ובטורניר הביתי ב-1993, סיימה נבחרתו במקום הרביעי. מוסקט אף ייצג את נבחרתו באולימפיאדת אטלנטה (1996), שם לא הצליחה אוסטרליה לצלוח את שלב הבתים.

את הופעתו הראשונה במדי נבחרת אוסטרליה ב-1994, מול כווית. מוסקט נכלל בסגל של המאמן טרי ונבלס לגביע הקונפדרציות 1997, שם הפתיעו האוסטרלים והעפילו עד לגמר. במשחק הגמר הובסה אוסטרליה 0–6 על ידי ברזיל, במשחק בו עלה מוסקט מהספסל בדקה ה-31.

מוסקט זומן לסגל אוסטרליה לגביע אוקיאניה לאומות 2000 על ידי המאמן פרנק פארינה. במשחק הראשון של בית הגמר הביסה אוסטרליה 0–17 את איי קוק, עם צמד של מוסקט. במשחק הבא הסתפקה אוסטרליה בניצחון 0–6 על איי שלמה, במשחק בו כבש מוסקט את שערו השלישי בטורניר. אוסטרליה המשיכה עד לגמר, שם גברה 0–2 על ניו זילנד, וזכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה. שנה אחר כך זימן פארינה את מוסקט לסגל לקראת גביע הקונפדרציות 2001. אוסטרליה צלחה את שלב הבתים לפני שנכנעה ברבע הגמר 0–1 ליפן. במשחק על המקום השלישי הפתיעה אוסטרליה וגברה 0–1 על ברזיל. פארינה זימן את מוסקט גם לגביע הקונפדרציות 2005, שם כשלה אוסטרליה עם שלושה הפסדים בשלושה משחקים, מה שהביא לסיום דרכו של פארינה כמאמן הנבחרת.

מחליפו של פארינה, חוס הידינק, לא זימן את מוסקט לסגל נבחרתו, וכך החמיץ מוסקט את ההעפלה ואת ההשתתפות במונדיאל 2006. גרהאם ארנולד, שהחליף את הידינק, שיתף את מוסקט בניצחון 0–2 על כווית ב-2006, מה שהיה למשחקו ה-46 והאחרון במדי אוסטרליה. לזכותו עשרה שערים במדי הנבחרת.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הקריירה ספג מוסקט ביקורות רבות על סגנון משחקו הקשוח, שנתפס לא פעם באלימות ובברוטליות. לאורך הקריירה היה מעורב מוסקט בתקריות רבות, בהן תקריות שהשביתו שחקני יריב עקב תיקולים חריפים.

ב-1996, בעונת הבכורה שלו בקריסטל פאלאס ובאנגליה בכלל, היה מעורב בתקרית ראשונה, שהייתה סימן לבאות. מוסקט הורחק לאחר עבירה גסה על דארן אידל מנוריץ' סיטי, שבעקבותיה התחוללה מהומה בה היו מעורבים כעשרים שחקנים. מלבד מוסקט שהורחק בכרטיס אדום, הורחקו שני שחקנים נוספים.

בספטמבר 1999 כינה איאן רייט, אז חלוצה של נוטינגהאם פורסט, את מוסקט "עלוב נפש", ותיאר תקרית בה היה מעורב מוסקט. לטענתו, בעת שנמסר אליו כדור, שמע את דאגי פרידמן, שותפו להתקפה, קורא לו לעזוב את הכדור. רייט קפץ מעל הכדור, וכשהסתובב גילה כי מוסקט היה זה שקרא לו וחיקה את פרידמן כדי להרחיק את הכדור בבטחה.

בשנת 2000 כינה כדורגלנה של בירמינגהאם סיטי, מרטין גריינג'ר, את מוסקט "האיש השנוא בעולם הכדורגל", וזאת בעקבות גלישה אלימה לעברו של בן ארצו, סטן לזארידיס. באותן השנים סבלו שחקני היריבות של קבוצותיו של מוסקט מתיקוליו האלימים של הבלם האוסטרלי, ובין היתר קרייג בלאמי מנוריץ' נאלץ לעבור עשרה תפרים ברגלו ולהיעדר חודשיים מהמגרשים בברכו, ומאטי הולמס מצ'רלטון אתלטיק תוקל באופן חמור כך שרופא קבוצתו טען שבשלב מסוים שקל לכרות את רגלו של הולמס. הולמס, אז בן 28, עבר סדרת ניתוחים, שיחק מאז עשרים דקות משחק בלבד בשנתיים וחצי, עד שפרש ממשחק פעיל. הולמס הגיש תביעה כנגד מוסקט, ולאחר הסדר הוחלט על פיצוי של כ-750 אלף ליש"ט (כולל הוצאות משפט).

בנובמבר 2001, במשחק ידידות בין אוסטרליה לצרפת לקראת מונדיאל 2002, הביא מוסקט את הכדורגל האלים שהציג גם לרמה הבינלאומית. תיקול גס של מוסקט על כריסטוף דוגארי גרם לצרפתי לפציעה שהשביתה אותו לשלושה חודשים מהמגרשים. רוז'ה למר, מאמן צרפת דאז, כינה את התיקול "מעשה ברוטלי".

בשלהי תקופתו בוולבס, במרץ 2002, הורחק כבר לאחר תשע דקות במשחק מול גרימסבי טאון, לאחר ששלח מרפק לכיוון חלוץ היריבה. הפסדה של וולבס בסיום הביא להרחקתו של מוסקט משלושה משחקים נוספים. כשעבר לגלאזגו ריינג'רס, לא שותף כלל במשחקי הדרבי של גלאזגו, ויש שטוענים כי מדובר בהחלטה של המאמן אלכס מקליש שלא לגרור אירועים אלימים במהלך המשחקים הרגישים.

תקופתו במילוול אף היא הייתה רצופה באירועים לא ספורטיביים. ב-2003, שלושה שבועות בלבד לאחר שחתם בקבוצה, נקנס מוסקט לאחר משחק מול ווטפורד, לאחר שהורחק בכרטיס אדום וגרם לפנדל לזכות היריבה, לאחר שדרך על דני ובר. ב-2004, במשחק גביע הפוטבול ליג מול ליברפול, תפס מוסקט את מילאן בארוש בגרונו. עוד באותה השנה, נקנס שחקנה של נוריץ, איוואן רוברטס, לאחר שהודה כי דרך בכוונה על מוסקט, כדי לנקום בו על פציעתו של קרייג בלאמי חמש שנים קודם לכן. בנוסף לקנס, הושעה רוברטס על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית. עוד ב-2004, במשחק מול שפילד יונייטד, תיקל מוסקט את אשלי וורד מאחור, הורחק וגרם לקטטה בה היו מעורבים רוב שחקני שתי הקבוצות. הוא הושעה מחמישה משחקים נוספים.

בדצמבר 2005 היה הראשון לעמוד לוועדת משמעת בליגה האוסטרלית החדשה, והורחק לשני משחקים בעקבות התנהגות אלימה. באוקטובר 2006, במשחק מול אדלייד יונייטד, הפיל מוסקט את מאמן היריבה ג'ון קוסמינה מכסאו, בניסיון להגיע לכדור. בתגובה אחז קוסמינה בגרונו של מוסקט והורחק לארבעה משחקים.

באוקטובר 2010 חשף אשלי יאנג, כי מוסקט איים עליו טרם משחקו הראשון בבוגרים במדי ווטפורד, בגיל 18 בלבד. לטענתו של יאנג, אמר לו מוסקט כי ישבור את רגליו אם ינסה לעבור אותו, בזמן שהשניים ערכו חימום. היה זו אותו המשחק בו הורחק מוסקט לאחר שדרך על דני ובר, כך שהשניים לא נפגשו באותו היום על המגרש.

גם בשלהי הקריירה באוסטרליה, היה מעורב מוסקט באירועים אלימים במגרשים שהביאו שוב ושוב לוועדות משמעת ולהרחקות ממושכות. בלטה הרחקתו בכרטיס אדום בינואר 2011, לאחר מרפק לפניו של אדם יוז מאדלייד יונייטד. במשחק החזרה שלו מהרחקה, הושעה לשמונה משחקים מהמגרשים לאחר תיקול גס ואלים על שחקנה של מלבורן הארט, אדריאן זאהרה. התיקול החריף גרר גינויים רבים בעולם הכדורגל האוסטרלי. שוער העבר מארק בוסניץ' כינה אותו "בושה", ועיתון הסאן הבריטי תיאר אותו כאחד הגרועים בתולדות הכדורגל העולמי.

ב-19 שנות קריירה ספג מוסקט 12 כרטיסים אדומים ו-123 כרטיסים צהובים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009, שנתיים טרם פרישתו, החל מוסקט לשמש כעוזר מאמן במקביל לתקופתו כשחקן במלבורן ויקטורי, לצידו של המאמן ארני מריק. בעקבות סעיף בחוזהו, נותר מוסקט בתפקידו גם לאחר פרישתו. ב-2012 זכה להוביל את מלבורן ויקטורי כמאמן זמני, עם פיטוריו של מהמט דוראקוביץ', ובמשחק אחד על הקווים הוביל את הקבוצה לניצחון 1–2 על ניוקאסל ג'טס.

לאחר ששירת כעוזר מאמן תחת ארבעה מאמנים שונים, זכה מוסקט לקבל לידיו את הקבוצה כמאמן ראשי ב-31 באוקטובר 2013, שלושה משחקים מפתיחת עונת 2013/2014. עונה אחר כך הוביל את הקבוצה לזכייה בפרמיירשיפ (אליפות הליגה הסדירה) ובצ'מפיונשיפ (אליפות אוסטרליה, מוענקת לזוכה בפלייאוף האליפות). היה זה התואר הכפול השלישי של הקבוצה, כאשר בשניים הראשונים זכה מוסקט כקפטן. באותה העונה זכה עם קבוצתו גם בגביע האוסטרלי, לאחר ניצחון 0–2 על פרת' גלורי.