נבחרת יפן בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יפן
{{{גודל}}}px
מידע כללי
כינוי הסמוראים הכחולים
התאחדות התאחדות הכדורגל היפנית
מאמן אלברטו זאקרוני (2010-עד היום)
קפטן מקוטו האסבה
מלך השערים קונישיגה קמאמוטו (80)
שיאן ההופעות יאשוהיטו אנדו (138)
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
Flag of Japan.svg יפן 0 - 5 סין Flag of the People's Republic of China.svg
טוקיו, יפן ;9 במאי 1917
הניצחון בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Japan.svg יפן 15 - 0 הפיליפינים Flag of the Philippines.svg
טוקיו, יפן ;27 בספטמבר 1967
ההפסד בהפרש הגבוה ביותר
Flag of the Philippines.svg הפיליפינים 15 - 2 יפן Flag of Japan.svg
טוקיו, יפן ;10 בספטמבר 1917
גביע העולם בכדורגל
הופעות 4 (הראשונה ב-1998)
ההישג הטוב ביותר שמינית גמר: 2002, 2010
גביע אסיה
הופעות 7 (הראשונה ב-1988)
ההישג הטוב ביותר מקום ראשון: (1992, 2000, 2004 ו-2011)
קופה אמריקה
הופעות 1 (הראשונה ב-1999)
ההישג הטוב ביותר שלב הבתים (1999)

נבחרת יפן בכדורגל מייצגת את יפן במשחקי כדורגל בינלאומיים, ומנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל היפנית. נבחרת יפן נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות ביותר באסיה. הנבחרת הופיעה 4 פעמים בגביע העולמי, והעפילה פעמיים לשלב שמינית הגמר (בשנים 2002 ו-2010), הישג השיא שלה בטורניר. נבחרת יפן היא שיאנית הזכיות בגביע אסיה בו זכתה 4 פעמים (בשנים 1992, 2000, 2004 ו-2011). כמו כן, העפילה הנבחרת לגמר גביע הקונפדרציות בשנת 2001.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה המשמעותי הראשון של נבחרת יפן הגיע באולימפיאדת מקסיקו סיטי בשנת 1968, כאשר זכתה הנבחרת במדליית הארד. אף שההישג הגביר את ההכרה לה זכה הכדורגל ביפן, היעדר ליגת כדורגל מקצוענית עיכב את התפתחות הענף ביפן, והנבחרת העפילה לראשונה לגביע העולמי רק כעבור 30 שנה.

בשנת 1991 החליטו בעלי ליגת הכדורגל היפנית לפרק את הליגה, שהייתה ליגה חצי מקצוענית, והקימו במקומה את הג'יי ליג, ליגת כדורגל מקצוענית, בין היתר כדי לשפר את תדמית הענף ולחזק את הנבחרת היפנית. עם השקת הליגה בשנת 1993, עלתה ביפן רמת ההתעניינות בענף ובנבחרת הלאומית.

בשנת 1992 אירחה יפן את בגביע אסיה וזכתה בטורניר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על ערב הסעודית במשחק הגמר. נבחרת יפן כשלה בניסיונה להעפיל למונדיאל 1994, לראשונה כנבחרת המורכבת כולה משחקנים מקצוענים. במשחקה האחרון בטורניר המוקדמות הייתה זקוקה יפן לניצחון על עיראק, על מנת להבטיח את העפלתה לגביע העולמי, לראשונה בתולדותיה, אולם ספגה שער שוויון בתוספת הזמן של המשחק, אשר הסתיים בתוצאה 2-2. את מקומה של יפן בטורניר תפסה קוריאה הדרומית אשר סיימה את בית המוקדמות עם מספר נקודות זהה לזה של יפן, אך עם הפרש שערים טוב יותר.

נבחרת יפן ערכה את הופעת הבכורה שלה בגביע העולמי בשנת 1998. יפן הוגרלה לבית ח' של הטורניר יחד עם נבחרות ארגנטינה, קרואטיה וג'מייקה, אולם הפסידה את כל משחקיה והודחה מהטורניר.[1] בשנת 1999 הוזמנה יפן להשתתף בקופה אמריקה, ובכך הפכה לנבחרת הראשונה והיחידה עד כה מחוץ ליבשת אמריקה שמשתתפת בטורניר. שנה מאוחר יותר, זכתה יפן בגביע אסיה לאחר ניצחון בתולדה 1-0 על ערב הסעודית. בשנת 2001 הגיעה יפן לגמר גביע הקונפדרציות בו הפסידה בתוצאה 1-0 לצרפת.

בשנת 2002 אירחה יפן את מונדיאל 2002 במשותף עם קוריאה הדרומית. לראשונה בתולדות הגביע העולמי נערך הטורניר באסיה, ולראשונה נחלק האירוח בין שתי מדינות שונות. יפן שובצה בבית ח' יחד עם נבחרות בלגיה, תוניסיה ורוסיה. למרות שסיימה בתיקו 2-2 מול בלגיה במשחקה הראשון בטורניר, העפילה הנבחרת לשלב שמינית הגמר, לאחר שגברה בתוצאה 1-0 על רוסיה ובתוצאה 2-0 על תוניסיה. בשלב שמינית הגמר הפסידה יפן לטורקיה בתוצאה 1-0 והודחה מהטורניר. [2] בשנת 2004 זכתה יפן גביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 3-1 על סין. הייתה זו זכייתה השלישית של יפן בתואר והשנייה ברציפות.

ב-8 ביוני 2005 העפילה יפן למונדיאל 2006 לאחר שגברה בתוצאה 2-0 על צפון קוריאה במשחק שהתקיים במגרש נייטרלי בבנגקוק. יפן הוגרלה לבית ו' של הטורניר יחד עם נבחרות ברזיל, אוסטרליה וקרואטיה, וסיימה במקום האחרון בבית לאחר הפסד 1-3 לאוסטרליה, תיקו 0-0 עם קרואטיה והפסד 1-4 לברזיל.‏[3]

יפן העפילה למונדיאל 2010 בו רשמה הופעה רביעית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ה' יחד עם נבחרות הולנד, דנמרק וקמרון. יפן סיימה במקום השני והעפילה לשלב שמינית הגמר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על קמרון במשחקה הראשון בטורניר, הפסד 0-1 להולנד וניצחון 3-1 על דנמרק. בשלב שמינית הגמר הודחה יפן לאחר שהפסידה 3-5 לפרגוואי בדו-קרב בעיטות עונשין (0-0 בתום הארכה).‏[4]

בשנת 2011 זכתה יפן בפעם הרביעית בתולדותיה בגביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 בתום הארכה על אוסטרליה. באותה שנה אמורה הייתה יפן להשתתף גם בטורניר הקופה אמריקה, אך בעקבות רעידת האדמה בסנדאי החליטה התאחדות הכדורגל היפנית לבטל את השתתפות הנבחרת בטורניר.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 - לא נרשמה
  • 1934 - לא נרשמה
  • 1938 - פרשה
  • 1950 - לא נרשמה
  • 1954 - לא העפילה
  • 1958 - לא נרשמה
  • 1962 - לא העפילה
  • 1966 - לא נרשמה
  • 1970 עד 1994 - לא העפילה
  • 1998 - סיבוב ראשון
  • 2002 - שמינית גמר
  • 2006 - סיבוב ראשון
  • 2010 - שמינית גמר
  • 2014 - העפילה

כל גביעי אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1956 עד 1964 - לא נרשמה
  • 1968 - לא העפילה
  • 1972 - לא נרשמה
  • 1976 - לא העפילה
  • 1980 - לא נרשמה
  • 1984 - לא נרשמה
  • 1988 - סיבוב ראשון
  • 1992 - מקום ראשון
  • 1996 - רבע גמר
  • 2000 - מקום ראשון
  • 2004 - מקום ראשון
  • 2007 - מקום רביעי
  • 2011 - מקום ראשון
  • 2015 - העפילה

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבחרת יפן בכדורגל בוויקישיתוף


נבחרות הכדורגל של אסיה (AFC)

אוזבקיסטן · אוסטרליה · איחוד האמירויות הערביות · איי מריאנה הצפוניים · אינדונזיה · איראן · אפגניסטן · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גואם · הודו · הונג קונג · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור · מיאנמר · מלזיה · מקאו · נפאל · סוריה · סין · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פלאו · פלסטין · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · תאילנד · תימן