קטבוליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קטבוליזם (בעברית: יְרִידַת חֳמָרִים או תהליך פירוק[1]) הוא רצף של תהליכים מטבוליים אשר מפרקים מולקולות גדולות. תהליכים אלו כוללים פירוק וחמצון של רכיבי התזונה. מטרת התגובות הקטבוליות היא הפקת אנרגיה ואספקת המרכיבים הדרושים לתהליכים אנאבוליים.

המילה קטבוליזם היא מלטינית חדשה, שקיבלה את השורשים מיוונית : κάτω kato, "למטה" ו-βάλλειν ballein, "לזרוק". כלומר, פעולה המורידה את רמת האנרגיה.

תגובות אלו שונות מאורגניזם אחד למשנהו. אצל הכמוהטרוטרופים מולקולות אורגניות משמשות מקור אנרגיה. אצל הכמואוטוטרופים יש שימוש בתרכובות לא-אורגניות, ואילו אצל הפוטואוטוטרופים קרינת השמש משמשת כמקור אנרגיה לאגירת אנרגיה כימית.

למרות הצורות השונות לכאורה של התהליכים המטבוליים, בכולן יש שימוש בתגובות חמצון-חיזור להעברת אלקטרונים מתורם מחזר (לדוגמה, מולקולה אורגנית, מים, אמוניה, מימן סולפידי או יוני ברזל) למקבל האלקטרון, המחמצן (לדוגמה: חמצן, חנקה או גופרה). בבעלי חיים, בתגובות אלו מעורב קומפלקס של מולקולות אורגניות, שמפורקות למולקולות פשוטות יותר כגון פחמן דו-חמצני ומים.

ניתן לחלק את הרצף הנפוץ ביותר של תהליכים קטבוליים (בבעלי חיים) לשלושה חלקים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]