אצטיל קואנזים A

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התמקדות בפרטים השוליים ולא החשובים. אין הסבר רהוט של הנושא.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אצטיל קואנזים A

אצטיל קואנזים A היא מולקולה חשובה במטבוליזם. מולקולה זו היא אחד המגיבים בתגובות ביוכימיות רבות. חשיבותה העיקרית היא כחומר ביניים קריטי במסלולים אנרגטיים (קטבוליים ואנאבולים) ברוב היצורים על ידי חמצון אטומי פחמן במעגל קרבס.

לעתים מכנים את המלקולה כ"אצטיל קו A" ומסמנים כ A-CoA . מבחינת מבנה כימי, אצטיל קואנזים A הוא תיואסטר בין קואנזים A (תיול) וחומצה אצטית (בעלת 2 פחמנים). כאשר הקונאזים A הוא המרכיב שממוחזר ולא מתכלה בתהליך ורק החומצה האצטית משנה את הרכבה ומתכלה.

בתהליך קטבולי (פירוק) אצטיל קואנזים A נוצר במהלך השלב השני של נשימה אווירנית- בדה קרבוקסילציה של פירובט, שמתרחש במטריקס של המיטוכונדריה (אברון בתא איקריוטיי). אצטיל קואנזים A משתתף לאחר מכן במעגל קרבס.

תפקידי אצטיל קואנזים A[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציאת אצטיל קואנזים A על ידי פירובט דה-הידרוגינז ופירובט פורמאט ליאז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה מרחבי של אצטיל קואנזים A

המרה אוקסידטיבית של פירובט לאצטיל קואנזים A נקראת תגובת פירובט דה-הידרוגינז. התגובה משופעלת על ידי הקומפלקס האנזימטי פירובט דהידרוגינז. ישנן אפשריות אחרות להתמרות בין פירובט לאצטיל קואנזים A. למשל, שינוי הקונפורמציה של פירובט לאצטיל קואנזים A וחומצה פורמית על ידי תגובת פירובט פורמאט ליאז . בתגובה זו אין חמצון או חיזור.

מטבוליזם של חומצות שומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סינתזה של חומצות שומן

בחיות, אצטיל קואנזים A הוא חיוני לשיווי המשקל בין מטבוליזם של פחמימות (קרבוהידרט) ושומן. בנסיבות רגילות, אצטיל קואנזים A המופק מקטבוליזם של חומצות שומן מגיע למעגל קרבס ותורם לאספקת האנרגיה בתא. כאשר רמות האצטיל קואנזים A בגוף גבוהות, העודפים יופנו לתאי שומן (או לכבד) לתהליך אנאבוליזם לשומן ואחסון לעת הצורך.

במצבי עקה, הגוף נסמך בעיקר על מטבוליזם של אצטיל קואנזים A, יכול להיווצר בכבד ריכוז גבוה יותר ממה שהכבד מסוגל לנצל ולהעביר לשאר תאי הגוף של אצטיל קואנזים A. במצב זה, מולקולות אצטיל קואנזים A נדחסות אחת עם השנייה ליצירת גופיפי קטו. גופיפי הקטו יכולים לצאת למחזור הדם ולשמש את רוב התאים לאנרגיה על ידי החזרתם לאצטיל קואנזים A. בנסיבות מסוימות, התוצאה תהיה הימצאות של גופיפי קטו בריכוז גבוה בדם, מצב הנקרא קטוזיס שמתאפיין בהורדת ערך ההגבה (pH). סוג של קטוזיס יכול להיגרם על ידי תזונה דלת פחמימות, דבר שלרוב יגרום למטבוליזם של שומנים כמקור אנרגיה עיקרי. זאת בשונה מקטוזיס שנגרם כתוצאה מהרעבה (קטואזידוזיס), מצב מסוכן שיכול להשפיע על חולי סוכרת.

בצמחים, סינתזת דה נובו של חומצות שומן מתרחשת בפלסטידים. זרעים רבים אוגרים כמות רבה של שומן המופק מתאי הזרע כדי לתמוך בשלבי ההנצה והגדילה המוקדמת עד לשלב שבו הצמח מפתח איברי פוטוסינתזה. חומצות שומן מאוגדות לכדי ליפידים ממבראנלים, המרכיב העיקרי של רוב הממברנות.

ראקציות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אצטיל קואנזים A הוא פרקורסור חשוב למולקולת HMG-CoA, שבבעלי חיים היא מרכיב חיוני לכולסטרול ולתהליך הסנתוז של מולקולת הקטון.
  2. בצמחים ובבעלי חיים, אצטיל קו A ציטוזולי מסונתז על ידי ATP ציטרט ליאז (ATP citrate lyase). כאשר גלוקוז נמצא בשפע בכלי הדם של חיות, הוא מומר דרך תהליך של גליקוליזה בציטוזול לפירובט אשר מומר במיטוכונדריה לאצטיל קו A. העודף של אצטיל קו A במיטוכונדריה יוצר ציטרת ולאחר מכן אצטיל קוA ציטוזולי.
  3. אצטיל קוA יכול לעבור קרבוקסילציה בציטוזול על ידי האנזים acetyl-CoA carboxylase,יכול להניב מולקולות כגון malonyl-CoA המשמש כסובסטרט ליצירת פלאוונואידים המשמשים להארכת חומצות שומן שיצרו ווקס.
  4. ניתן לדחוס שתי מולקולות אצטיל קוA שיצור אצטילואצטיל קוA המשמשת כמולקולה של השלב הראשון במסלול הביוכימי של מבלוניק (mevalonic acid pathway), שיוצר הורמונים כמו: sesquiterpenes brassinosteroids בצמחים וסטרולים בממברנות.
  5. אצטיל קואנזים A הוא מרכיב חשוב גם בסינתזה ביוגנית של הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין. כולין, בשילוב עם אצטיל קואנזים A, משופעל על ידי האנזים choline acetyltransferase ליצירת אצטילכולין וקואנזים A כתוצר משני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lehninger: Principles of Biochemistry, 4th edition, David L. Nelson, Michael M. Cox