חד-סוכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיאגרמת פישר של ה-D-גלקטוז
דיאגרמת פישר של ה-D-פרוקטוז

חד-סוכר (monosaccharide), הידוע גם כסוכר פשוט הוא סוכר הבנוי מאבן בניין אחת ולא ניתן לפרקו לסוכרים קטנים יותר. חד-הסוכרים מהווים את אבני הבניין של כל הפחמימות, והם מסווגים לרוב על-פי מספר אטומי הפחמן שבמולקולה שלהם. טריוז הוא סוכר פשוט המכיל 3 פחמנים, טטרוז 4, פנטוז 5, הקסוז 6 והפטוז 7. סיווג נוסף של החד-סוכרים הוא על פי הקבוצה הפעילה שלהם - אלדהיד (אלדוזות) או קטון (קטוזות). הסיווג הסופי הוא לרוב שילוב של שני הסיווגים. החד-סוכר הנפוץ ביותר הוא האלדוהקסוז גלוקוז.

כל החד-סוכרים, בדומה לדו-סוכרים, הם מתוקים, מסיסים במים, מתגבשים וחסרי צבע.

חד-סוכרים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסחה הכימית של רוב חד הסוכרים (חסרי קבוצה אמינית) היא CH2O)n). בגלל מבנה המולקולה, כל פחמן המכיל קבוצה הידרוקסילית, פרט לפחמן הראשון ולפחמן האחרון, הוא פחמן כיראלי, ולכן עבור אותו מבנה בסיסי של סוכר אפשריים מספר איזומרים שונים. לדוגמה, הסוכרים גלוקוז וגלקטוז הם בעלי מבנה זהה, אך סידורם שונה, מה שמוביל גם לתכונות כימיות וביולוגיות שונות בתכלית ביניהם. מספר האיזומרים האפשריים עבור מולקולה עם c פחמנים כיראליים הוא 2^c. הפחמנים במולקולה ממוספרים כך שהפחמן האלדהידי מספרו 1 והפחמן הקטוני 2. כאשר חד-הסוכרים הם בעלי מבנה טבעתי, הם יוצרים טבעת מחומשת (פוראנז) או טבעת משושה (פיראנוז).