קיקאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיקאוןיוונית: κυκεών) הוא משקה שמתואר במקורות יווניים עתיקים, שרכיביו העיקריים הם יין וקמח שעורה. המשקה עשוי לכלול בנוסף גם דבש, גבינת עיזים או רכיבים נוספים.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנת הקיקאון מתוארת בשירת הומרוס, גם באודיסיאה וגם באיליאדה. באיליאדה, הקמדה מכינה את המשקה לנסטור ולמכאון לאחר שמכאון נפצע בקרב:

"...עִם-בָּצָל לְתַבֵּל הַמַּשְׁקֶה הַמְעֹרָב
נָתְנָה גַם דְּבַשׁ כֻּלּוֹ כָתֹם אַף קֶמַח מִשְּׂעוֹרֵי הַקֹּדֶשׁ [...]
בְּסֵפֶל זֶה עִרְבְּבָה הַמַּשְׁקֶה הָאִשָּׁה הַנָּאָה כְבַת-אֵלִים,
לָקְחָה יֵין-פְּרַמְנָה, וְשָׁחֲקָה עָלָיו גְּבִינָה שֶׁל-עִזִּים.
שָׁחֹק בְּמִגְרֶרֶת נְחֹשֶׁת וְזָרֹה מִקֶּמַח שְׂעוֹרִים,
כִּלְּתָה אֶת-מְלֶאכֶת הַמַּשְׁקֶה וַתִּקְרָא לַגְּבָרִים כִּי יִשְׁתוּ."[1]

באודיסיאה, המכשפה קירקה מכינה את המשקה במטרה לסמם את אנשיו של אודיסאוס ולגרום להם לשכוח את יעד המסע שלהם:

"בָּלְלָה לָמוֹ הַגְּבִינָה, הַדְּבַשׁ הַכָּתֹם וְהַסֹּלֶת
וְיַיִן, יֵין פְּרַמְנִיָּה, וּמָסְכָה בְּאוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה וַתָּשֶׂם
יְרקוֹת מַזִּיקִים, לְמַעַן יִשְׁכְּחוּ אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם."[2]

במחזה "השלום" של אריסטופאנס, האל הרמס ממליץ לגיבורים על שתיית קיקאון כדי להקל על העיכול לאחר שאכלו יותר מדי אגוזים ופירות יבשים.

שימוש לפולחן דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פולחן המיסטריות של אלאוסיס, המשתתפים היו נוהגים לשתות קיקאון לאחר צום. משוער כי לשתיית הקיקאון במסגרת הפולחן הייתה השפעה פסיכואקטיבית, שייתכן שנגרמה מפטריית ארגוט שהייתה מצויה באופן טבעי בשעורה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איליאדה, שיר אחד עשר, 631-630 ,641-638, תרגום: שאול טשרניחובסקי
  2. ^ אודיסיאה, שיר עשירי, 236-234, תרגום: שאול טשרניחובסקי
  3. ^ Bizzotto, J. (2018). The hypothesis on the presence of entheogens in the Eleusinian mysteries, Medicina Historica, 2(2), 85-93.