שעורה תרבותית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בצמח מסוים. אם התכוונתם לסוג טקסונומי, ראו שעורה (סוג), ולערך על שעורה כשיעור הלכתי ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |
| סוג: | שעורה |
| מין: | שעורה תרבותית |
| שם מדעי | |
 Hordeum vulgare |
|
שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים. השעורה מהווה, יחד עם החיטה, מקור ראשוני לפחמימות. קמח שעורה כונה "לחם עוני", מזונם של עניים, ושל בהמות הבית. השעורה משמשת גם כחומר גלם לייצור בירה. השעורה יכולה לצמוח גם באזורי בצורת, דלים בגשם, שהחיטה אינה יכולה לצמוח בהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] השעורה במקורות היהדות
השעורה נִמְנֵית עם שבעת המינים שהתברכה בהם הארץ, ומוזכרת פעמים רבות במקורותינו. השעורה היא גם אחת מחמשת מיני דגן. ביחד עם השעורה נמנים בחמשת מיני דגן שיבולת שועל ושיפון אשר אינם כלאיים עם השעורה, ולכן על פי חלק מהחוקרים, דוגמת פרופסור יהודה פליקס, הם מזוהים כזנים של שעורה. בארץ ישראל ובמצרים השעורה מבשילה במרץ-אפריל, לפני החיטה אשר מבשילה יותר מאוחר. על פי המתואר בספר שמות, במהלך מכת הברד, הושמד יבול השעורה של החיטים אשר כבר הבשילה, אולם יבול החיטה לא נפגע מכיוון שעוד לא הבשיל. בתנ"ך, משמש המונח "קציר השעורים" לציין את זמן האביב בו מתבצע קציר השעורים.
קורבן העומר הובא בט"ז בניסן מראשית הקציר של השעורים, והקרבתו פתחה את עונת הקציר. קורבן נוסף שהובא משעורים הוא מנחת הסוטה (כמתואר בפרשת נשא ובמסכת סוטה).
גרגרי השעורה נחשבים כבעלי גודל יחסית קבוע, ועל כן הם משמשים לציון מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
[עריכה] צורת אכילה
בישראל השעורה מוכרת בעיקר כגריסים וכגריסי פנינה (מקולף), כמו כן ניתן למצוא לחמים שמכילים קמח שעורים כתוספת. היות שתכולת הגלוטן בשעורה נמוכה מאוד הבצק על כן נוקשה ולא גמיש ולכן לא מקובל בתעשיית הלחמים.
בשביל הטיבטים השעורה מהווה מאכל יסודי ומשמשת אותם למגוון של מאכלים. הצ'מפה הוא קמח שעורה קלוי שהטיבטים מוסיפים אותו לתה (דייסת הצ'מפה), הקמח הקלוי מתגבש בתחתית ספל התה ונאכל תוך כדי שתיית התה, הקמח הקלוי משמש להכנת דייסות מבלי צורך לבשל. הד'ירו - גוש דייסה סמיכה במיוחד הוא המקבילה הטיבטית לאורז או ללחם
[עריכה] יצרני שעורה עיקריים
| רוסיה | 72,000 קמ"ר |
| קנדה | 45,000 קמ"ר |
| אוקראינה | 37,000 קמ"ר |
| טורקיה | 36,000 קמ"ר |
| ספרד | 33,000 קמ"ר |
| אוסטרליה | 30,000 קמ"ר |
| מרוקו | 23,000 קמ"ר |
| ארצות הברית | 21,000 קמ"ר |
| עיראק | 12,000 קמ"ר |
| איראן | 10,000 קמ"ר |
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שעורה תרבותית, באתר "צמח השדה"
| שבעת המינים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
