קללה לברכה
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | "ברית" של יהודה יערי |
|---|---|
| בימוי | ג'וזף קרומגולד, הלמר לרסקי |
| הופק בידי | יהודה ל. להמן |
| תסריט | ג'וזף קרומגולד |
| עריכה | לארי כץ, יוסף קיי |
| שחקנים ראשיים |
יצחק שילה אסתר מרגלית בן-יוסף מרדכי בן זאב נחום בוכמן |
| מוזיקה | קרול רטהאוז |
| צילום | אלפונסו פרנגואלי, לרוי פלפס, נפתלי רובינשטיין |
| מדינה |
 ישראל |
| חברה מפיצה | חברת הסרטים הישראלית "אורים" |
| הקרנת בכורה | 1950 |
| משך הקרנה | 80 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט תיעודי  |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
קללה לברכה הוא סרט ישראלי שהופק בהזמנת קרן היסוד בבימויו של ג'וזף קרומגולד עם יצחק שילה (שולמן) ואסתר מרגלית בן-יוסף[1] בתפקידים הראשיים.
ב-1946 הפיקה קרן היסוד סרט קצר בשם "הקללה והברכה", בבימויו של הלמר לרסקי, עם תיאטרון הבובות של ד"ר פאול לוי. הצלחת הסרט הזה הביאה להפקת "קללה לברכה", שצולם ליד קיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע בעת ההפוגה במלחמת העצמאות. הסרט נערך באנגלית והופץ בשם "Out of Evil". הוא הוצג בארצות הברית ואירופה ב-1950 ובאותה השנה ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים בוונציה. בישראל הוא הוקרן ב-1951.
התסריט מבוסס בחלקו על הסיפור "ברית" של יהודה יערי אבל למעשה הוא מבוסס על הסיפור האמיתי של ראובן צינדר, הבן הראשון של בית אלפא שהוריו עזבו את הקיבוץ לאחר לידתו, חזרו לאירופה ונספו שם. בעזרת הקיבוץ חזר ראובן לקיבוץ, נשלח ללמוד מתמטיקה ונהרג כלוחם במלחמת העצמאות[2]. את הגרסה העברית מקריין זלמן לביוש.
בסרט משתתף גם ד"ר פאול לוי, מראשוני הבובונאים בארץ ישראל, עם להקת המריונטות, שנקראה "להקת העץ".
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף (אליעזר ורטמן), סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית, נצור עם חבריו על הר הצופים. הוא מתחיל לספר על הוריו יעקב (יצחק מיכאל שילה) וחוה (אסתר מרגלית בן-יוסף) שעלו עם חבריהם בשנות ה-20 להקים את קיבוץ "בית גלבוע". הם עובדים קשה בסיקול הקרקע ולאחר החריש הראשון הם יוצאים במחול הורה ושרים את השיר "תלם"[3].
יעקב וחוה מפירים את האידיליה של חיי הכלל כאשר הם מתאהבים ורוצים להינשא. החברים ובראשם שמואל (זוסקה רפפורט), מתנגדים. מזכיר הקיבוץ יצחק (מרדכי בן זאב) מבין לליבם ומשתדל לאפשר להם לחיות ביחד אף על פי שזה פוגע בתקציב המשק.
הרועה אברהם (נחום בוכמן) עוזר להם בכל יכולתו. הם מקבלים אוהל לבד כאשר שאר החברים מתגוררים שישה באוהל. לבסוף הם מתחתנים ונולד להם בן.
לקיבוץ מגיע תיאטרון בובות המציג את המחזה המוזיקלי "המעשה בבלעם" שבו מתבקש בלעם לקלל את עם ישראל. בני הזוג חשים בקללה שהמיטו על הקיבוץ ומחליטים לחזור לגרמניה עם בנם. הם נספים ובנם יוסף מצליח להגיע מאירופה בעזרתו של אברהם. הוא מתקבל בקיבוץ בהתלהבות והקיבוץ מסכים לממן את לימודי המתמטיקה שלו באוניברסיטה העברית בירושלים.
בינתיים הארץ מתפתחת, הציונות מנצחת את הקללה שהייתה על העם היהודי והיא הופכת לברכה.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| יצחק שילה | יעקב |
| אסתר מרגלית בן-יוסף | חוה |
| נחום בוכמן | אברהם |
| מרדכי בן זאב | יצחק |
| זוסקה רפפורט | שמואל |
| ד"ר פאול לוי | בובנאי |
| אליעזר ורטמן | יוסף |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קללה לברכה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "קללה לברכה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "קללה לברכה", באתר אידיבי
"קללה לברכה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- תוכנית "היו סרטים" על "קללה לברכה" בטלוויזיה החינוכית, באתר יוטיוב
- קללה לברכה, באתר יוטיוב
- חגית לירון: מבית אלפא לאירופה וחזרה, עת־מול, 209, עמ' 26 - 29
- ג'אד נאמן: קללה לברכה - סרט מפלשתינה-א"י
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אשתו של אברהם בן-יוסף ואמו של ספי בן-יוסף
- ^ ראובן צינדר באתר בית אלפא
- ^ של אפרים תלמי ודניאל סמבורסקי