הלמר לרסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלמר לרסקי (1946)
מתוך הסדרה "חיילים יהודים" (1942 - 1943)

הֶלְמַר לֶרְסקי (Helmar Lerski;‏ 18 בפברואר 187119 בספטמבר 1956) היה צלם וצלם קולנוע יהודי-שווייצרי-אמריקאי-ישראלי. מחשובי הצלמים בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 ובכיר הצלמים בארץ ישראל בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמר לרסקי נולד בשטרסבורג שבצרפת בשם ישראל שְׁמוּקְלֶרְסקי ללאה וגצל, מהגרים מפולין. הוא עבר עם הוריו לציריך שבשווייץ ושם גדל. ב-1887 קיבל אזרחות שווייצרית ובשנת 1893 היגר לארצות הברית, שם הצטרף כשחקן אל קבוצה דוברת גרמנית בשיקגו. בשנת 1897 החליף שמו להלמר לרסקי. את רעייתו אמילי הכיר בקבוצת השחקנים אליה הצטרף. משפחתה עסקה בצילום ובהשפעתה פתחו השניים בשנת 1910 סטודיו לצילום במילווקי. לרסקי פיתח טכניקה לצילום בעזרת מראות ומשנת 1911 החל לפרסם את יצירותיו וזכה למוניטין כצלם דיוקנאות.

בשנת 1915 היגר לברלין, שם המשיך את עיסקו בצילום. בנוסף עבד כצלם קולנוע וכתאורן באולפני "UFA" בסרטים כגון "אופיום" (Opium,‏ 1918) ו"מטרופוליס" (1926). בשנת 1922 נישא בשנית, בעקבות פטירת רעייתו בשנה שלפני כן.

החל משנת 1928 התמקד לרסקי בצילום דיוקנאות בסגנון אקספרסיבי. צילומיו הכילו תקריבים של הדמויות ועשו שימוש בניגודיות גבוהה, אמצעים אשר העניקו לתצלומים אווירה דרמאטית ואקספרסיוניסטית. בשנת 1931 התפרסם ספרו "ראשים של יום-יום" (Köpfe das Alltags), שהכיל מקבץ מתצלומיו.

בשנת 1931 הגיע לראשונה לביקור בארץ ישראל. בסתיו 1932 שב לארץ ישראל ובעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה החליט להשתקע בארץ ישראל. בנוסף לעבודה עצמאית כצלם הוא גם צילם סרטי קולנוע דוקומנטריים עבור הקרן הקיימת. בנוסף יצר סרטים שונים כגון "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939) ו"אדמה" (1947). ב-1936 יצר את סדרת התצלומים "המטמורפוזות של האור" (The Metamorphosis of Light), שהכילה 160 תצלומים של מנקה רחובות. בשנים 1939-1937 שהה לרסקי באירופה והתגורר בלונדון ובפריז.

בביתו שבתל אביב פתח סטודיו בשם "סטודיו 1940" ובו הכשיר תלמידים בטכניקת הצילום ובצילום אמנותי. בשנת 1940 נבחר כיו"ר כבוד של "התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל". בשנים 1942-43 צילם על גג ביתו את הסדרה "חיילים עבריים".

בסוף מרץ 1948 עזבו לרסקי ורעייתו לשווייץ, שם נפטר ב-1956.

דן הופנר, שעמד בראש האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל והיה ממכריו של לרסקי, תרם למוזיאון ישראל אוסף של 154 תשלילי צלולואיד בגודל 6X6 ס"מ של דיוקנאות וצילומי ידיים מארץ־ישראל. תשלילים אלה ברובם לא ראו אור מעולם לפני כן והוצגו בתערוכת "הלמר לרסקי: ידיים עובדות" למשך חודשיים בשנת 2011 במוזיאון ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רז, גיא, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
  • סלע, רונה, צילום בפלסטין/ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2000, עמ' 53-68.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]