הר הצופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר הצופים
Skopusberg mit Universitaet.jpg

האוניברסיטה העברית בראש הר הצופים
גובה 826 מטר
מיקום הרי יהודה, ירושלים, ישראל
רכס הרים הרי ירושלים
קואורדינטות 31°47′33″N 35°14′39″E / 31.79250°N 35.24417°E / 31.79250; 35.24417קואורדינטות: 31°47′33″N 35°14′39″E / 31.79250°N 35.24417°E / 31.79250; 35.24417
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופים הפקולטה למדעי החברה הפקולטה למדעי החברה "הפורום" ובניין הסנאט "הפורום" ובניין הסנאט הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה) הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה) בית הכנסת ע"ש הכט בית הכנסת ע"ש הכט אולם העצמאות הפקולטה למדעי הרוח הפקולטה למדעי הרוח הפקולטה למשפטים הפקולטה למשפטים בית דוד וולפסון (ספריית משפטים) בית מאירסדורף ביה"ס לעבודה סוציאלית ביה"ס לעבודה סוציאלית ביה"ס לחינוך ביה"ס לחינוך הספרייה לחינוך ולעבודה סוציאלית מכון מגיד מכון מגיד המכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בובר החוג לארכאולוגיה החוג לארכאולוגיה מכון טרומן מכון טרומן בית הלל בית הלל אגודת הסטודנטים קפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בה ביה"ס לתלמידי חו"ל ביה"ס לתלמידי חו"ל בצלאל מגדל המים אולמות טבע אולמות טבע האמפיתיאטרון המכון ליהדות זמננו המכון ליהדות זמננו מכון מנדל למדעי היהדות מכון מנדל למדעי היהדות מערת ניקנור הגן הבוטני עיסאוויה ביה"ח הדסה בית הקברות הצבאי הבריטי מעונות רזניק מעונות רזניק מרכז הספורט לרנר מלון דן ירושלים מעונות אידלסון כפר הסטודנטים הגבעה הצרפתית ואדי אל-ג'וז בית הקברות של המושבה האמריקאית מנהרת הר הצופים עמק צורים בית אורות אוניברסיטת בריגהם יאנג מתחם אוגוסטה ויקטוריה הר הזיתיםMap scopus.png

מפת שכונות ירושלים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

גאולוגיה וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הצופים הוא פסגה על רכס הררי המקיף את ירושלים ממזרח, על רכס זה בולטות שלוש פסגות: הר הצופים, הר הזיתים פסגת א-טור – בגובה 818 מטר והר המשחית, הפסגה הדרומית על הרכס המתנשאת לגובה 747 מטר. לרכס יש כמה שלוחות בצפון ירושלים ובהן הגבעה הצרפתית, צמרת הבירה, גבעת המבתר, גבעת התחמושת, וקריית מנחם בגין.

קו פרשת המים בין אגן הניקוז של הים התיכון לים המלח עוברת בין פסגת הר הצופים לפסגת הגבעה הצרפתית. שתי פסגות אלה מצויות גם על גבול מדבר יהודה. הנחל המנקז אזור זה אל הים התיכון הוא נחל צופים וזה המנקז את האזור אל ים המלח הוא נחל אוג. במקביל לקו פרשת המים, מעט ממערב לה, עוברת דרך גב ההר ההיסטורית שעליה נסללו דרך שכם ודרך בר לב. בנחל צופים עוברת דרך חשובה נוספת מבחינה היסטורית שעליה נסללה דרך יגאל ידין.

רכסי הר הצופים והר הזיתים בנויים מסלעי משקע ימיים. החבורה המרכיבה אותו נקראת "חבורת הר הצופים" תופעה זו מתוארכת לתקופת הסנון והיא כוללת בתוכה את תצורת מנוחה (קירטון לבן ורך) ואת תצורת משאש (שכבות צור כהה וקשה). סלע הקירטון הרך נוח מאוד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבניית הבתים. זו אחת הסיבות שרכס הר הצופים לא נבנה בתקופות הקדומות ושימש בעיקר לחציבת מערות קבורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההר במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה, מופיע שמו של ההר בספריו של יוסף בן מתתיהו. בספר קדמוניות היהודים יא פרק ח' מספר ההיסטוריון על מפגשו של אלכסנדר מוקדון עם הכהן הגדול שנערכה על ההר:

"וכששמע שהוא לא רחוק מהעיר, יצא עם הכוהנים והמון האזרחים וערך לו קבלת–פנים... במקום אחד הקרוי הצופים‏[1]... מפני שאפשר היה לראות משם את ירושלים ואת בית–המקדש‏‏"

בספרו מלחמות היהודים ב פרק יט' מספר בן מתתיהו כי הלגיונות הרומאיים החלו את ההתקפה על ירושלים מבסיסם על ההר:

"מצא לו צסטיוס שעת הכשר להתנפל על העיר... ושם את מחנהו במקום הנקרא צופים (סקופוס) במרחק שבעה ריסים מן העיר"

המשנה במסכת פסחים פרק ג' משנה ח מציינת את הצופים כנקודה שממנה והלאה לא חייב אדם לחזור להר הבית, במקרה שלקח אתו בטעות בשר של קורבן. במסכת מכות (דף כג) מוזכר "הצופים" כמקום שבו קרעו חכמי ישראל את בגדיהם בראותם את בית המקדש בחורבנו. אולם, זיהויו של "הצופים" עם הר הצופים ספציפית, אינו בטוח כלל ועיקר, וכנראה הכוונה לכל נקודה שממנה ניתן לצפות על בית המקדש ‏‏,‏[2] או להר הזיתים באופן כללי.

המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1914 רכש המשרד הארץ ישראלי את אחוזתו של סר ג'ון גריי היל‏‏‏[3] על פסגת ההר במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". בשנת 1917, לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים, שימש ההר כמחנה צבאי בריטי, והוקם בו בית קברות צבאי לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. (ראו להלן)

ב-24 ביולי 1918, הונחה בהר אבן הפינה לאוניברסיטה העברית[4] שתוכננה על ידי האדריכל הבריטי סר פטריק גדס, במעמד זאב ז'בוטינסקי. ב-1 באפריל 1925, נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית, בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928.

בשנת 1938 נפתח מצפון לאוניברסיטה בית החולים הדסה הר הצופים, שתוכנן על ידי אריך מנדלסון, ארכיטקט גרמני יהודי, ובו 300 מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות אשפוז מודרניות.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות נותק ההר מירושלים העברית מכיוון שהדרך אליו עברה בשכונת שייח' ג'ראח הערבית. ההר הפך למובלעת שהתנועה אליה התנהלה בשיירות בלבד. לאחר שבאפריל 1948 הותקפה שיירה של עובדי בית החולים הידועה גם כשיירת הדסה הופסקה תנועת השיירות, והושבתה פעילות האוניברסיטה ובית החולים.

ב־7 ביולי 1948, יום אחד לפני סיומה של ההפוגה הראשונה, נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוזו של הר הצופים‏‏, ההסכם הושג בתיווכו של האו"ם .‏[5] ההר חולק לשלושה אזורים: המובלעת הישראלית, שכללה את מתחמי האוניברסיטה, בית החולים הדסה הר הצופים, בית הקברות הצבאי הבריטי, והכפר הערבי עיסאוויה כאזור מפורז ישראלי. מדרום לשטח הישראלי נקבע שטח הפקר, ומדרום לו שטח מפורז ירדני, שכלל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה (מפה). בהסכם נקבע שישראל תחזיק בהר 85 שוטרים, החמושים בנשק קל בלבד, ו־35 אנשי סגל עובדים אזרחים. במקביל הוגבל גם מספר השוטרים בשטח המפורז הירדני ל-46 שוטרים. הסכם זה נשאר בתוקפו עד לסופה של מלחמת העצמאות ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949 .‏[6] בהסכם נקבע כי מדי שבועיים תועלה להר שיירה לאספקה ולהחלפת אנשי ההר. השיירה כללה שלושה רכבים: שני משוריינים ומשאית שהובילה להר אספקה, ובירידה מההר הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי שבהר, אשר הועברו לספריות האוניברסיטה בירושלים העברית. שיירה זו הייתה תחת פיקוח האו"ם, ויצאה ממעבר מנדלבאום.‏[7]

מובלעת הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הצדדים קיימו את הסדרי הפירוז באופן חלקי. ישראל העלתה להר חיילים במדי שוטרים ,‏[8] הצליחה להבריח להר נשק כבד יותר מהמותר בהסכם, והצליחה לבצר חלק מהמתחם. מאידך הירדנים בנו מוצבים צבאיים בשטחים המפורזים ואף בשטחי ההפקר, השתלטו על הכפר עיסאוויה ועל שטחים נוספים שנכללו בשטח הישראלי. עם זאת, לא הופסקה תנועת השיירה הדו שבועית, למרות שעוכבה לעתים בידי הירדנים. נוסף לכך, הגבולות המדויקים של השטח הישראלי היו שנויים במחלוקת בין הצדדים, מכיוון שמפת הסכם המפקדים, שבה תוחמו שטחי השליטה ואשר אושררה בהסכם שביתת הנשק, אבדה.

ב־1954 הוקמה יחידה צבאית ייעודית בשם "מצוף 247" לשם החזקת הר הצופים. תקריות אש אירעו לעתים רחוקות במשך התקופה, אם כי הוראות הפתיחה באש הישראליות דרשו איפוק מרבי (מחשש שהירדנים יכבשו את ההר לפני שכוחות סיוע יצליחו לעבור דרך השטח הירדני). תקריות קשות אירעו בשנים 1957 וב־1958. ב־1958 נהרגו בהר ארבעה חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני בגן הבוטני של מתחם האוניברסיטה. באותה תקרית נהרג גם היושב ראש האמריקאי של ועדת שביתת הנשק שבא לתווך בין הצדדים. בעקבות התקרית נקבעו הסדרים חדשים בחלק מהנושאים השנויים במחלוקת, כמו הסדרי שליטה בכפר עיסאוויה.

בתקופת מובלעת הר הצופים נבנו בירושלים המערבית שמחוץ למובלעת מוסדות חלופיים למוסדות שעמדו בשממונם בהר הצופים. הבולטים בהם היו קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם ומתחם בית החולים הדסה בעין כרם. השיירות שהביאו אספקה להר הצופים הוציאו ממנו בהדרגה, בדרכם חזרה, ציוד רפואי ואוניברסיטאי מן ההר.

הירדנים שהתכוננו ליוזמה צבאית ישראלית ליצירת רצף טריטוריאלי בין הר הצופים לבין שאר ירושלים המערבית הקימו בין שטחים ישראליים אלה ביצורים בכל גבעה שלא הייתה מיושבת בשכונה ערבית. הם הקימו ביצורים איתנים בגבעת התחמושת וביצרו לצד גבעת התחמושת גם את גבעת המבתר ואת הגבעה הצרפתית.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים הופגז ההר. מחשש שהירדנים ינסו לכבוש את ההר, ניתנה הוראה לכוחות צבא הגנה לישראל לחבור להר הצופים. המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרת ירושלים הופנה לחבירה אל ההר. כוחות צנחנים של צה"ל הצליחו לחבור אליו לאחר כיבוש גבעת התחמושת ושכונת שייח' ג'ראח וכוחות שריון חברו אליו לאחר כיבוש גבעת המבתר והגבעה הצרפתית.

נאום הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאום הר הצופים

לאחר המלחמה, לאחר איחוד ירושלים והר הצופים הוזמן יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-15 ביוני 1967 בטקס קבלת התואר נשא יצחק רבין נאום היסטורי הידוע כנאום הר הצופים, שביטא את רוח צה"ל, ועורר הד נרחב בציבור. את הנאום חיבר קצין חינוך ראשי, מרדכי בר-און.

רבין התייחס בנאומו לתפקיד צה"ל בעיצוב החינוך והתרבות של החברה הישראלית, בכך שהוא נוטל על עצמו משימות חינוך ייחודיות כמו משימתם של אנשי הנח"ל והמורות החיילות באזורי הפיתוח, אך את עיקר נאומו הוא הקדיש להכרה במוסריותו של צה"ל בעת מלחמת ששת הימים, גילויים שלדבריו, "ראשיתם ברוח וסופם ברוח". הוא הביא דוגמאות של גילויי אחווה ורעות שהתגלו במלחמה, כמו "חבלנים שסיכנו את חייהם למלט את חברם הפצוע בשדה מוקשים". הסיבות לגילויים אלה בקרב חיילי צה"ל לא נבעו לדבריו מתוך רגשות מיליטנטיים, אלא מתוך צדקת הדרך והכרת תפקידם "להבטיח קיום האומה במולדתה" וכי הצבא "מהעם בא ואל העם חוזר".

שיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים החלו פעולות שיקום של המבנים על ההר. מאחר שהמבנים היו ברובם בעלי ערך ארכיטקטוני, היסטורי ואף רגשי ארך תהליך השיקום והבניה זמן רב. על בניין בית החולים הדסה הופקד האדריכל יעקב רכטר, ועל קמפוס האוניברסיטה הופקד צוות האדריכלים דוד רזניק-שמואל שקד-רם כרמי-חיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך הבניינים שיועד במקור למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בצלאל) ומגדל המים (מפה). התכנון הופקד בידי האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור, ובניין בצלאל החדש על ידי האדריכל גרשון צפור. הקמפוס נבנה בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת‏‏.‏[9]

לאחר איחוד שני חלקי העיר ובכדי שההר לא ינותק עוד ממרכז ירושלים, רוכז מאמץ הבניה בירושלים בין השנים 1968 - 1972 בשכונות הבריח. שכונות אלה, מעלות דפנה, רמת אשכול, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית נבנו לאורך כביש חדש שחיבר את הר הצופים לשאר ירושלים העברית שלא דרך שכונות ערביות - כביש "שדרות אשכול". ליד כביש זה הוקם בשנת 1973 בניין המטה הארצי של משטרת ישראל ומאוחר יותר בתקופת כהונתו של ראש הממשלה מנחם בגין במהלך שנות ה-80 הוקמה לצידו גם קריית הממשלה ע"ש מנחם בגין. גם תנועת האוטובוסים אל הר הצופים, שלפני 1947 עברה דרך שכונת שייח' ג'ראח וסבלה מהתנכלויות הערבים חודשה דרך שדרות אשכול. מסלול קו 9 הועתק אל כביש זה בסוף שנות השישים וחיבר את ההר אל מרכז ירושלים העברית, קו 28 חיבר את ההר עם התחנה המרכזית בירושלים ועם קמפוס גבעת רם וקו 26 חיבר את ההר עם שכונות שונות במערב ירושלים.

בשנת 1969 הוענקה תרומה להקמת בית המשפט העליון בהר הצופים ונערכה תחרות אדריכלים בה זכתה הצעתם של האדריכלים סופר-קולודני, אך בשל אילוצים שונים, בוטלה התרומה ובית המשפט נחנך בסופו של דבר ב-1992 בגבעת רם ליד משכן הכנסת.

בין הגבעה הצרפתית לבין קמפוס הר הצופים הוקמו מעונות סטודנטים שהכילו 800 חדרים. בשנות השמונים נחנכו מבנים רבים נוספים בקמפוס הר הצופים. עם הגידול בקמפוס ובאוכלוסיית הסטודנטים, התווסף לקוי האוטובוס הנוסעים אל ההר גם קו 4א שחיבר את ההר עם אוכלוסיית הסטודנטים שהתגוררה בשכונות הבריח.

בשנות השמונים נחנך בשטח מובלעת הר הצופים לשעבר מלון הייאט (בו נרצח רחבעם זאבי), הגדול שבמלונות ירושלים באותה עת.

מנהרת הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ינואר 2003 נחנך כביש הר הצופים, על מנת שישמש ככביש גישה נוסף לירושלים, ממזרח, מכיוון בקעת הירדן, יריחו ומעלה אדומים.

הכביש, שאורכו כשלושה קילומטרים, מתחיל בכביש מעלה אדומים – ירושלים עולה לכיוון הר הצופים ועובר מתחת לקמפוס של האוניברסיטה העברית במנהרה חצובה הידועה כמנהרת הר הצופים. המנהרה היא למעשה מערכת של שתי מנהרות נפרדות, באורך של 550 מטר כל אחת. בכל מנהרה ישנם שני נתיבי תנועה. בשנת 2011 נקראה המנהרה על שם הפזמונאית והמלחינה המנוחה נעמי שמר, בעקבות שירה "ירושלים של זהב" בו מוזכרים אתרים שונים הנשקפים מהמנהרה, וכן בהתאם לשורות "נשוב נרד לים המלח / בדרך יריחו".‏[10]

האוניברסיטה העברית בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – האוניברסיטה העברית בירושלים, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות מדענים חתני פרס נובל.

ביום 24 ביולי 1918, נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית‏‏.‏[4] כשבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל 1925, נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית.

הקמת מדינת ישראל מסמלת תפנית בתולדות האוניברסיטה. בתום מלחמת העצמאות, האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר . עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

הגן הבוטני על הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן היה גולת הכותרת של עבודתו המדעית והחינוכית של הבוטנאי אלכסנדר איג.

אלכסנדר איג בשנות העשרים לחייו
אלכסנדר איג בעבודות הקמת הגן הבוטני בהר הצופים

הוא ביסס את הגן על הצומח של ארץ ישראל לפי בתי גידול והקים עם תלמידיו ועמיתיו (מיכאל זהרי ונעמי פיינברון), דיונות זעירות, גדת נחל, חורש ים תיכוני זעיר וכדומה, בהם שתלו צמחים מקומיים. הוא ליקט צמחים לגן גם בסוריה, טורקיה, עיראק ולבנון, ממנה הביא שתילי 350 ארזים. בהמשך טיפלו בגן בוטנאים כטוביה קושניר וקלרה חן.

בשנת 1947 הועבר לגן גן החיות התנכ"י, אשר תוכנן להשתלב בגן הבוטני. רוב בעלי חיים שרדו את קרבות מלחמת העצמאות, אך רעבו בשל מחסור במזון המתאים לצרכיהם. ב-1950 הושג הסדר עם הירדנים ובעלי החיים שנותרו הורדו מההר בשיירות הדו שבועיות.

הגן הוזנח לאורך 19 השנים בהם היה הר הצופים מובלעת בשליטה ישראלית בתוך שטח ירדני. בגן נחפרו תעלות קשר והוטמנו בו מוקשים. בתקרית ב־1958 נהרגו בגן חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני. גם היושב ראש האמריקאי של ועדת שביתת הנשק שבא לתווך, נהרג בתקרית זאת.

מצב הגן הלך והתדרדר עד שבשנת 1980 הוחלט לשקמו. בשנת 1988 נחנך הגן מחדש ומאז הוא מהווה מרכז חינוכי ומדעי כמו גם פינת מרגוע בקמפוס.

במרכז הגן הבוטני שבהר הצופים מצויה מערת ניקנור, מערת קבורה בה נתגלתה גלוסקמא המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות".מנהל הגן הוא מני נוימן ברגע זה

אקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בצלאל

בצלאל הוא האקדמיה הלאומית לאמנות ועיצוב, בירושלים. בית הספר נוסד לראשונה בשנת 1906 על ידי בוריס שץ והיה בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל במאה ה-20. היצירות שנוצרו בבית הספר על ידי תלמידיו נחשבות לראשיתה של האמנות החזותית הישראלית. בשנת 1935, לאחר שהיה סגור כמה שנים, נפתח בית הספר מחדש בשם "בצלאל החדש". בשנת 1955 זכה בית הספר להכרה אקדמית, ובמשך השנים נוספו לו מחלקות שונות בתחומי האמנות והעיצוב. בשנת 1958 זכה בית הספר בפרס ישראל לציור ולפיסול.

קריית הממשלה (מזרח ירושלים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית הממשלה (מזרח ירושלים)

קריית הממשלה במזרח ירושלים הקרויה גם "קריית מנחם בגין" נמצאת מצפון לשכונת שייח' ג'ראח, בין חלקו המערבי של הר הצופים לבין גבעת התחמושת בירושלים. היא משמשת משכנם של מספר משרדי ממשלה, במקביל לקריית הממשלה העיקרית בקריית הממשלה ע"ש דוד בן-גוריון הנמצאת בקריית הלאום שבמערב ירושלים.

מערת ניקנור והפנתיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת ניקנור

מערת ניקנור היא מערת קבורה הנמצאת במורד המערבי של הר הצופים ובה נתגלתה גלוסקמה המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות". באוקטובר שנת 1902 התגלתה מערה בתוך שטח שקנו ג'ון וקרוליין אמילי גריי היל במטרה להרחיב צפונה את מעון החורף שלהם בהר הצופים.

הממצא החשוב ביותר שהתגלה במערה היה הכתובת על־גבי גלוסקמה שזכתה לכינוי כתובת ניקנור.

המערה חצובה בקפדנות בסלע הקירטון של הר הצופים. מחוץ למערה חצובה חצר מלבנית, שבצדה הדרום-מזרחי נמצאת חזית המערה.

חזית המערה היא למעשה סטיו. צורה זו אופיינית למערות הקבורה המפוארות של ירושלים בימי הבית השני. הסטיו, שבמקורו היה מקורה אך עם השנים נפלה תקרתו, נפתח לתוך ארבעה אולמות קבורה, ובכל אחד מהם מספר כוכים. בין האולמות ישנם מעברים, שהשקעים בסלע סביב פתחיהם מלמדים כי היו מכוסים מעיִן בלוחות אבן, תופעה ייחודית למערה זו. אולם קבורה חמישי, שאינו מקושר לשאר האולמות, נפתח מפתח בחצר שנמצא מימין לחזית, ובצדה המזרחי של החצר חצובים ארבעה פירי קבורה.

הפנתיאון הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1934, הועלו עצמותיו של יהודה לייב פינסקר ממקום קבורתו באודסה ונטמנו במערת ניקנור. יוזם ההעלאה היה מנחם מנדל אוסישקין, שרצה להקים פנתאון לאומי במערה.

אולם רעיונו של אוסישקין לא יצא לפועל, והאדם השני והאחרון שנטמן במערה, בצהרי יום שישי, 3 באוקטובר 1941, היה אוסישקין עצמו.

חלקת גדולי האומה בהר הרצל הוקמה לאחר קום המדינה ואיתה גם בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל ועם חלקות קבורה ממלכתיות נוספות, בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בשליטה ישראלית בתוך שטח שבשליטת ירדן.

בית החולים הדסה הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית החולים הדסה הר הצופים

בשנת 1934 התיישב בארץ האדריכל אריך מנדלסון, ובשנת 1935 הוא הגיש לאוניברסיטה תוכנית אב כוללת בה הוא שילב את המבנים הקיימים עם מבנים מתוכננים בנוגע לבית החולים תכנן מנדלסון קמפוס מודרני ובו מספר גושים של בנינים. בית החולים נסמך בעיקרו על שני מבנים מלבניים גדולים המחוברים על ידי שלושה מבנים הניצבים אליהם. בין המבנים תוכננו חצרות פנימיות. בנין בית החולים, מודרני בתפיסתו וצורתו הפונקציונאלית מצטיין בקווים ישרים בהם שילב מנדלסון אלמנטים קישוטיים במטרה להדגיש חשיבות של חלקים מסוימים וסייע בשילוב הקמפוס בנוף ההר.

הבניין מצופה באבן מנוסרת המונחת בקווים אנכיים ולא מאוזנים כמקובל ומדגיש את היות האבן ציפוי בלבד.

בשנת 1938 נפתח בית החולים ובו 300 מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות אשפוז מודרניות.

בית החולים ננטש במהלך מלחמת השחרור (ראו לעיל) כמו כל המוסדות והמבנים על ההר. במשך שנים בהם עמד בית החולים בשיממונו נגרמו למבנה ולתכולתו נזקים כבדים. לאחר איחוד ירושלים הוחלט לשקם את בית החולים. במבט רציונלי ייתכן והיה עדיף להרוס את המבנה הישן ולבנות עליו בית חולים חדש אך הלכה למעשה היה שיקום המבנה החלטה שמקורה רגשי גם מבחינה לאומית וגם עבור ארגון "הדסה" - סגירת מעגל היסטורי והערך הארכיטקטוני של המבנה בתכנון אריך מנדלסון הכריעו את הכף בעבור שימור המבנה והתאמתו לצורכי הזמן.

בית הקברות הצבאי הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הקברות הבריטי בירושלים

בית הקברות הבריטי בירושלים (Jerusalem War Cemetery) הוא בית קברות צבאי לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

בית הקברות הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה ובו נקברו חללים שנפלו במהלך הקרבות באזור ירושלים. מיקום בית הקברות נבחר על פי מספר שיקולים ולבסוף הוקם על פסגת הר הצופים מאחר שבאותה תקופה היה ההר מחוץ לגבול המוניציפלי של ירושלים הבריטית. על כך נוספו שיקולים מעשיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה, אך ערך מוסף ניתן על ידי הנוף שנשקף מהר הצופים אשר נתן ביטוי מוחשי לקונוטציות היסטוריות ודתיות של ירושלים, המקרינה מקדושתה על בית הקברות.

בבית הקברות נטמנו 2,515 חללים,‏[11] מהם 2,449 חללי מלחמה, מתוכם 2,218 חללים מבריטניה. מהסך הכולל, 100 חללים לא זוהו.

עוד הוצבה בבית הקברות מצבת זיכרון ל-3,300 חללים שלא נודע מקום קבורתם שנהרגו בארץ ישראל ובמצרים. סך הכל, הונצח בבית הקברות הצבאי בירושלים, זכרם של 5,815 חללי מלחמת העולם הראשונה. אין בבית הקברות חללים שנהרגו לאחר מלחמה זו.‏[11]

בית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים נמצא בגן הלאומי והאונברסיטאי ע"ש טבצ'ניק בסמוך אל הכניסה הראשית של האוניברסיטה העברית בקמפוס הר הצופים.

בית הקברות של משפחת בנטוויץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות של משפחת בנטוויץ' היא אחוזת הקברים המשפחתית של הרברט בנטוויץ' ובני משפחתו. היא נמצאת בצמוד אל בית הקברות של המושבה האמריקאית בגן הלאומי ע"ש טבצ'ניק.

בית מלון דן ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלון דן ירושלים

מלון דן ירושלים (בעבר נקרא בשמות "מלון הייאט" ו"מלון רג'נסי ירושלים") שוכן על מדרונות הר הצופים, בסמיכות לאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, ומשקיף לעבר העיר העתיקה ושכונת שייח ג'ראח. המלון כולל 505 חדרים וסוויטות, ועל כן הוא המלון הגדול ביותר בירושלים.

גבעת התחמושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על גבעת התחמושת

גבעת התחמושת הוא הכינוי שניתן למוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב קשה במלחמת ששת הימים. המתחם הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים שעמד סמוך למקום, על גבעה בגובה 797 מטרים מעל פני הים שהיא שלוחה של הר הצופים מכיוון צפון-מערב. לאחר מלחמת העצמאות נותר המתחם בשליטת ירדן, עד לכיבושו במלחמת ששת הימים, בלילה שבין 5 ביוני ל-6 ביוני 1967. כיום נמצא על שרידי המוצב אתר הנצחה ממלכתי.

בית הספר לשוטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הספר לשוטרים (ירושלים)

בית הספר לשוטרים הוא מבנה שנבנה על ידי ממשלת המנדט על מנת לשמש כבית ספר לשוטרים. המבנה שוכן בסמוך אל הר הצופים, בצמוד לשכונת מעלות דפנה ואל גבעת התחמושת, בית הספר התיכון על שם רנה קאסן ואתר הנצחה ממלכתי גבעת התחמושת. כיום משמש המבנה את אונר"א.

שכונות הבריח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שכונות הבריח
שכונות הבריח

שכונות הבריח‏' הם ארבע שכונות היהודיות, בשל תפקידן - "נעילת" הר הצופים לשטח מדינת ישראל השכונות הן: מעלות דפנה, רמת אשכול, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית ("גבעת שפירא") שבצפון מזרח ירושלים. ניתן להכליל בשכונות הבריח גם את שכונת צמרת הבירה, את מלון דן ירושלים, את מעונות הסטודנטים שבהר הצופים ואת קריית הממשלה על שם מנחם בגין, יחד עם בניין המטה הארצי של משטרת ישראל שבגבול הר הצופים ושכונת שייח' ג'ראח.

גן לאומי - עמק צורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמק צורים

עמק צורים הוא גן לאומי מצפון-מזרח לעיר העתיקה בירושלים, בגודל 170 דונם, באפיק נחל קדרון, למרגלות הר הצופים והר הזיתים. הגן הלאומי הוכרז בשנת 2000, על מנת ליצור רצועת גנים החובקת את חומות ירושלים, לשמר את מרקמו ההיסטורי של הר הזיתים ולמנוע בנייה במקום. קרוי על-שם אבני הצור הרבות יחסית במקום.

גן לאומי מורדות הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גן לאומי מורדות הר הצופים

גן לאומי מורדות הר הצופים הוא גן לאומי בהליכי ביצוע במורדות הר הצופים, שהקמתו אושרה בתחילת 2012. שטח הגן 740 דונם.

המכללות הצבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם המכללות הצבאיות המיועד למכללה לפיקוד ומטה, למכללה לביטחון לאומי ולאקדמיה הצבאית, צפוי להיבנות בהר הצופים בירושלים על פני שטח של כ-32 אלף מ"ר, ועתידים לשרת בו מעל ל-1400 קצינים וחיילים. הבסיס המתוכנן ממוקם בקרבת ההאוניברסיטה העברית ותחת חסותה האקדמית.

על פי דיווח מדצמבר 2013, הקמפוס קיבל בשנת 2012 את כל האישורים מהוועדה המחוזית, אבל בנימין נתניהו הקפיא את ההחלטה. בצה"ל בוחנים אתרים אחרים.‏[12]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר הצופים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעומת מקור זה, ‏בתלמוד הבבלי (יומא סט) ‏כתוב שפגישה זו אירעה באנטיפטרוס
  2. ^ הרב יהודה זולדן, הצופים לירושלים, אמונת עיתיך, תמוז מנחם אב תש"ס, אתר דעת
  3. ^ ‏יעקב וַרמן קרוליין אמילי גריי היל: הציירת האוריינטליסטית מהר הצופים, בקתדרה חוברת 112, תמוז תשס"ד‏
  4. ^ 4.0 4.1 ‏ימימה רוזנטל (עורכת), כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל תרע"ח-תרצ"ו/ 1917-1935, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1979, עמ' 19‏
  5. ^ ‏חתומים על ההסכם: דוד שאלתיאל - המפקד הצבאי של ירושלים, זעים (נורמן) לאש - מפקד הדיוויזיה הראשונה, ז'אן ניווינהויז - יו"ר ועדת ההפוגה של האו"ם.‏
  6. ^ ‏ידען מעריב תשכ"ד, בית דפוס מעריב, אוגוסט 1963, עמ' 64 ו-65
  7. ^ שני המשוריינים של השירה הדו שבועית מוצגים כיום במוזיאון בתי האוסף בתל אביב.
  8. ^ רועי מנדל, הלך לעולמו מנחם שרפמן, "מלך הר הצופים", באתר ynet‏, 23 במאי 2008
  9. ^ דוד קרוינקר, ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה, ביתן זמורה 1988.‏‏
  10. ^ מנהרת הר צופים תיקרא על שם נעמי שמר
  11. ^ 11.0 11.1 בית הקברות הצבאי בירושלים באתר הוועדה של הקהילייה הבריטית לקברי מלחמה
  12. ^ נתניהו מעכב את העברת המכללות הצבאיות להר הצופים, אריאל כהנא, 17 דצמבר 2012, nrg