קללת עץ התאנה

איקונין ביזנטי המתאר את קללת עץ התאנה .

קללת עץ התאנה היא אירוע המתואר בברית החדשה, בבשורות מרקוס ומתי, כאחד הנסים שחולל ישו לפני כניסתו לירושלים.

לדימוי עץ התאנה שורשים הנעוצים בתנ"ך, כאשר התאנה מסמלת ומייצגת את עם ישראל. לפי רוב הפרשנויות, עץ התאנה המתואר בברית החדשה מסמל אפוא את עם ישראל באותה תקופה, במיוחד הצדוקים והפרושים, שלא זיהו את זמן הגאולה. לפיכך, הקללה הייתה עונשם בגלל שדחו את ישו ולא קיבלו אותו כמלך המשיח.

בבשורת לוקס האירוע מסופר כמשל. כמו כן, ישנו משל לבלוב התאנה בקיץ. בשורת יוחנן משמיטה את האירוע לחלוטין ומצמידה אותו לאירוע טיהור בית המקדש שאליו הוא קשור, מסיומה של שרות הבשורה של ישו לראשיתה.

גרסאות

בשורת מרקוס

בבשורת מרקוס מתוארים שני מפגשים עם עץ התאנה: המפגש הראשון כשישו ותלמידיו בדרכם לירושלים, והמפגש השני בצאתם מירושלים למחרת. בין המפגשים ביקרו בבית המקדש בירושלים וגירשו את חלפני הכסף.

בדרכם לירושלים, קילל ישו את עץ התאנה משום שחיפש ולא מצא בה פרי. למחרת בבוקר גילו התלמידים שאותה תאנה שקוללה קמלה ומתה.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּצֵאתָם מִבֵּית־הִינִי וַיִּרְעָב. וַיַּרְא תְּאֵנָה מֵרָחוֹק וְלָהּ עָלִים וַיָּבֹא לִרְאוֹת הֲיִמְצָא־בָהּ פֶּרִי וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ כִּי אִם־עָלִים כִּי לֹא הָיְתָה עֵת תְּאֵנִים. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יֹאכַל פְּרִי מִמֵּךְ עַד־עוֹלָם וַיִּשְׁמְעוּ תַּלְמִידָיו. וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־בֵּית הַמִּקְדָּשׁ...
וַיְהִי בָּעָרֶב וַיֵּצֵא אֶל־מִחוּץ לָעִיר. וַיְהִי הֵם עֹבְרִים בַּבֹּקֶר וַיִּרְאוּ אֶת־הַתְּאֵנָה כִּי יָבְשָׁה מִשָּׁרָשֶׁיהָ. וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי הִנֵּה הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר אֵרַרְתָּהּ יָבֵשָׁה. וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּהִי־נָא בָכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים. כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וְאֵין סָפֵק בִּלְבָבוֹ כִּי אִם־יַאֲמִין כִּי יֵעָשֶׂה דְבָרוֹ כֵּן־יִהְיֶה־לּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר. עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִתְפִלַּתְכֶם הַאֲמִינוּ כִּי תִקָּחוּ וִיהִי לָכֶם. וְכִי תַעַמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תִּמְחֲלוּ לְכָל־אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם עָלָיו לְמַעַן יִסְלַח אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם גַּם־הוּא לְפִשְׁעֵיכֶם.

— הבשורה על-פי מרקוס, פרק י"א, פסוקים 12–25, בתרגום דליטש

ישנו כאן אולי מסר מרומז על כך שבית המקדש בירושלים עתיד להיחרב, ועבודת המקדש תתבטל, בדיוק כפי שעץ התאנה חרב (יבש ומת), כל זאת משום שעבודת המקדש בימיו של ישו לא הניבה פרי של צדקה, חסד, טוהר ושמירת הקדושה והציות למצוות הקדוש ברוך, וכן על כך שהעם לא הכיר בשליחותו של ישו כמלך המשיח שנשלח על די אלוהים.

הקטע הזה מסתיים בשיח על "כוחה של התפילה", מה שהוביל מספר מלומדים לפרש את הנס דווקא בנושא זה, תוך התעלמות מן ההיבט הנבואי כמניע העיקרי שלו. לעומת זאת בבשורת מרקוס, בפרק י"ג פסוקים 1–2 יחד עם פסוק 28, משתמש ישו שוב בדימוי עץ התאנה על מנת להבהיר שירושלים תיפול, המקדש יחרב ועם ישראל יאלץ לגלות תקופה ארוכה עד סמוך לשובו לארץ באחרית הימים.

בשורת מתי

בשורת מתי דוחסת את תיאור הנס המחולק בבשורת מרקוס לשניים, לסיפור אחד. כאן התאנה נובלת מיד לאחר שישו מבטא בשפתיו את הקללה. לאחר הקטע הזה מגיע סיפור המפגש של ישו עם כוהני המקדש ולתוכחה שלו כנגדם וכנגד אופן הנהגתם את העם היהודי והתייחסותם המבזה את המקדש.

וּבַבֹּקֶר שָׁב אֶל־הָעִיר וְהוּא רָעֵב. וַיַּרְא תְּאֵנָה אַחַת עַל־הַדָּרֶךְ וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ מְאוּמָה בִּלְתִּי הֶעָלִים וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה לֹא־יִהְיֶה מִמֵּךְ פְּרִי עַד־עוֹלָם וַתִּיבַשׁ הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם. וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵיךְ יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם. וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־תִּהְיֶה בָכֶם אֱמוּנָה וְלֹא חָלַק לִבְּכֶם כְּמַעֲשֵׂה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת תַּעֲשׂוֹּ וְאַף תֹּאמְרוּ אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְנֶעְתַּקְתָּ אֶל־תּוֹך הַיָּם וְהָיָה כֵן. וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בַּתְּפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים יָבֹא לָכֶם.

— הבשורה על-פי מתי, פרק כ"א, פסוקים 18–22, בתרגום דליטש

תגובתו של ישו לתמיהה שהביעו התלמידים על כך שעץ התאנה קמל ויבש, היא בלימוד קצר של ישו לתלמידים על אמונה ותפילה, ועל אף שיש בכך משום עמעום המסר (שיש קשר בין מות עץ התאנה לבין גורל המקדש), הרי במתי כ"ד : 32–35 (משל לבלוב התאנה בקיץ), הבשורה עוקבת בצמוד יותר לבשורת מרקוס כשהיא מייצגת את "הלקח" שניתן ללמוד מן הניצנים הפורחים על העץ, כסימן לבואו הוודאי של ישו, "בן האדם".

מקבילות

בשורת לוקאס

ערך מורחב – משל התאנה ללא פרי

בשורת לוקאס מחליפה את סיפור נס קללת התאנה, במשל עץ התאנה ללא פרי, שבמקורו ככל הנראה מגיע מאותה מסורת שעומדת מאחורי בשורת מרקוס. ישו והתלמידים עוברים לירושלים כאשר הם שומעים על מותם של הגלילים, וישו מעניק לאירועים פרשנות נבואית באמצעות משל.

וַיִּשָׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד הָיְתָה־לּוֹ תְאֵנָה נְטוּעָה בְכַרְמוֹ וַיָּבֹא לְבַקֶּשׁ־בָּהּ פְּרִי וְלֹא מָצָא. וַיֹּאמֶר אֶל־הַכֹּרֵם הִנֵּה־זֶה שָׁלשׁ שָׁנִים אָנֹכִי בָא לְבַקֵּשׁ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת וְלֹא מָצָאתִי כְּרֹת אוֹתָהּ לָמָּה־זֶּה תַשְׁחִית אֵת הָאֲדָמָה. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנִּיחָה אֹתָהּ עוֹד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד אֲשֶׁר־עֲזַקְתִּיהָ וְשַׂמְתִּי דֹמֶן לָהּ. אוּלַי תַּעֲשֶׂה פֶרִי וְאִם־לֹא תַעֲשֶׂה וְכָרַתָּ אֹתָהּ בַּשָּׁנָה הָאֲחֶרֶת.

— הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ג, פסוקים 6–9, בתרגום דליטש

בעל כרם נטע עץ תאנה ומצפה שתישא פרי, אך בכל ביקוריו בכרם התאנה נותרה ללא פרי. סבלנותו של בעל הכרם פקעה, אך הכורם שעבד אצלו התחנן לקבל ארכת זמן. בעל הכרם מסכים, אך השאלה האם העץ יישא בסופו של דבר פרי, נותרה תלויה ועומדת. כל זאת בהמשלה למעשים המגלים את מלכות האלוהים. לפי בשורת לוקס, ישו קושר את סיפור המשל באזהרה שאם השומעים לא ישובו בתשובה, כולם יאבדו.

בשורת תומאס

סיפור שונה מאוד מופיע ב"בשורת הילדות" של "בשורת תומא" הלא קנונית, אולם מצוי שם ציטוט דומה מפיו של ישו: ”מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יֹאכַל פְּרִי מִמֵּךְ עַד־עוֹלָם” (III: 2).

פרשנות

רוב המלומדים הנוצריים מאמינים שבשורת מרקוס הייתה הבשורה הראשונה ושהיא שימשה כמקור לחיבור הבשורות של מתי ולוקס. עם ישראל מיוצג בכתבים יהודיים לעיתים קרובות, כפירות עץ תאנה (התאנים), כמו למשל בהושע ט', 10, ירמיהו כ"ד 4-3, או כתאנה שאינה נושאת פר בירמיהו ח', 13.

העידן המשיחי ל אחרית הימים, מתואר בכתבי הקודש בין השאר כעידן שבו כל אדם ישב תחת גפנו ותאנתו ללא חשש (מיכה ד': 4). גם הגפן וגם התאנה הם פרות שמסמלים במקומות רבים בתנ"ך ובברית החדשה את עם ישראל.

קללת עץ התאנה בבשורת מרקוס ובבשורת מתי והסיפור המקביל בבשורת לוקס מופנים אפוא באופן סמלי כלפי עם ישראל, שלא קיבל, ולמעשה דחה את ישו כמלך המשיח.

לכאורה זה נראה כי שהקללה שישו הטיל על עץ התאנה אשר כתוצאה מכך קמל, התייבש ומת, אינו תואם לאופיו וטבעו (המלא חסד, אהבה ורחמים) של ישו, כפי שמתואר לאורך הברית החדשה. אך יש לזכור כי מדובר בקללה שהוטלה על עץ ולא על בני אדם. יש לראות את האירוע כנבואה, למעשה מעין "משפט נבואי" לעתיד לבוא על עם ישראל.

במסה שכתב הפילוסוף ברטראנד ראסל "מדוע אינני נוצרי", הוא משתמש בסיפור הנס הזה כאחד הנימוקים שמערער לכאורה את תפארתו וגדולתו של ישו.

לקריאה נוספת

Keener, Craig (1999). A Commentary on the Gospel of Matthew. Eerdmans. ISBN 9780802838216.

ראו גם

• תאנים
• ישו
• הברית החדשה
• משל לבלוב התאנה בקיץ
• משל התאנה ללא פרי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קללת עץ התאנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

ביבליוגרפיה

• Burkett, Delbert Royce (2002). An introduction to the New Testament and the origins of Christianity. Cambridge University Press. ISBN 9780521007207.
• Carroll, John T. (2012). Luke: A Commentary. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664221065.
• Cousland, J.R.C. (2017). Holy Terror: Jesus in the Infancy Gospel of Thomas. Bloomsbury Publishing. ISBN 9780567668189.
• Dumbrell, W.J. (2001). The Search for Order: Biblical Eschatology in Focus. Wipf and Stock. ISBN 9781579107963.
• Edwards, James R. (2002). The Gospel According to Mark. Eerdmans. ISBN 9780851117782.
• Getty-Sullivan, Mary Ann (2007). Parables of the Kingdom: Jesus and the Use of Parables in the Synoptic Tradition. Liturgical Press. ISBN 9780814629932.
• Keener, Craig (1999). A Commentary on the Gospel of Matthew. Eerdmans. ISBN 9780802838216.
• Kinman, Brent (1995). Jesus' entry into Jerusalem: in the context of Lukan theology and the politics of his day. Brill. ISBN 9004103309.
• Perkins, Pheme (2009). Introduction to the Synoptic Gospels. Eerdmans. ISBN 9780802865533.
• Reddish, Mitchell G. (2011). An Introduction to The Gospels. Abingdon Press. ISBN 9781426750083.