אחרית הימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק במונח תאולוגי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אחרית הימים (פירושונים).
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: מציג רק את היהדות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פרסקו המתאר את אחרית הימים, מעשה ידי מיכלאנג'לו. הפרסקו נמצא בקפלה הסיסטינית שבותיקן.

אחרית הימים הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות. בין נבואות אחרית הימים ניתן למצוא את האפוקליפסה בבחזון הנביא ישעיהו, בפסוקי התנ"ך על מלחמת גוג ומגוג, בדברי חז"ל על ביאת המשיח ובתאולוגיה הנוצרית, וכן בדומה משתמע ראגנארוק בתרבות הנורדית.

תוכן עניינים

נבואות אחרית הימים בתנ"ך [עריכה]

הנבואות הראשונות על אחרית הימים מופיעות בתורה.

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ

– דברים ד ל

(א)והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה: (ב)ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך: (ג)ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה (ד)אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: (ה)והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך: (ו)ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך:

– דברים ל

התקופות השונות [עריכה]

ביהדות תקופת אחרית הימים מתחלקת למספר תקופות הבאות זו אחר זו, אם כי קיימות מספר דעות (דעת הרמב"ם ודעת הרמב"ן) על סדר התקופות:

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי מהות הדברים בעולם הבא: לשיטת הרמב"ם וסיעתו העולם הבא הוא עולם הנשמות שבו אין גוף ושבו הנשמות מקבלות את שכרן, ואילו לשיטת הרמב"ן וסיעתו בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.

סדר הדברים [עריכה]

ישנם פוסקים רבים (הרמב"ם, מרן שולחן ערוך ועוד רבים) שלא מחייבים שביאת המשיח תבוא דווקא לאחר מלחמת גוג ומגוג, ובכלל לא קושרים את סדר הזמנים כך, כמו שאמר הרמב"ם (מלכים פרק י"ב הלכה ד'): "ועל כל פנים, אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת".

וכמו שאמר הרמב"ם (שם): "לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו".

מה יקרה באחרית הימים? [עריכה]

הפסוק "וגר זאב עם כבש ..." מצוטט בעבודת קרמיקה בצלאל בבנין בית הספר העירוני שנבנה בתל אביב בראשית שנות העשרים

הרמב"ם דוחה מכל מקום ומקום את שינוי מעשה בראשית בימות המשיח בהשתמשו בכלל שנאמר במסכת עבודה זרה (עמוד נ"ד:): (מלכים פרק י"ב הלכה א'): "עולם כמנהגו נוהג" (ויש גורסים: כמנהגו הולך).

הנביאים ישעיה וירמיה הרבו לעסוק בנבואות אחרית הימים והם, כביכול, אומרים אחרת:

בספר ישעיה כתוב: "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ".‏[1]

במדרש ספרא פרשת בחוקותי א, ב, פירשו בדומה לדעת שיטת רבי שמעון בר יוחאי:

והשבתי חיה רעה מן הארץ - רבי יהודה אומר: מעבירם מן העולם. רבי שמעון אומר: משביתן שלא יזוקו. אמר רבי שמעון: אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן שאין מזיקים, או בזמן שיש מזיקים ואין [=ואינם] מזיקים? אמור: בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים. וכן הוא אומר: 'מזמור שיר ליום השבת' - למשבית מזיקים מן העולם; משביתן שלא יזיקו. וכן הוא אומר: 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם. ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהם ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה' - מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו.

על זה ענה הרמב"ם (פרק יב הלכה א')

אל יעלה על הלב שבימות המשיח, ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך. וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיהו יא,ו), משל וחידה. עניין הדבר--שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם, המשולים בזאב ונמר: שנאמר "זאב ערבות ישודדם--נמר שוקד על עריהם" (ירמיהו ה,ו). ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזולו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת כישראל, שנאמר "ואריה, כבקר יאכל תבן" (ישעיהו יא,ז; ישעיהו סה,כה).

מזה ניתן ללמוד מדבריו שכוונת הרמב"ם, סובר כשיטת רבי שמעון:

ובהמשך (הלכה ד') משלים את דבריו: "לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו", ובדרך כלל שהרמב"ם כותב כך הוא מביא זאת כאפשרות פחות סבירה ממה שכתב לפני כן

ביאת אליהו [עריכה]

כתוב במלאכי (פרק ג' פסוק כ"ג): "הִנֵּה אָנכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא"

עפ"י רוב הפרשנים (כולל הגמרא בעירובין) הכוונה היא 24 שעות ממש בין ביאת אליהו, שיודיע לעם על ביאת המשיח, לבין ביאת המשיח בפועל.

בפסיקתא רבתי נכתב שלושה ימים.

בירושלמי, ברמב"ם ובסדר עולם נכתב שקודם יגיע המשיח ורק לאחר מכן יגיע אליהו.

בתוספות, במזמורי מוצאי שבת ובתרגום הירושלמי באיכה פרק ד' פס' כב נכתב שיגיעו יחד.

יום הדין [עריכה]

על יום הדין הרבה לדבר הנביא צפניה. הוא תיאר זאת כך:

"יד קָרוֹב יוֹם-ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאד קוֹל יוֹם ה' מַר צרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר:

טו יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל:

טז יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבהוֹת:

יז וַהֲצֵרתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַה' חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָּם כַּגְּלָלִים:

יח גַּם-כַּסְפָּם גַּם-זְהָבָם לֹא-יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת ה' וּבְאֵשׁ קִנְאָתוֹ תֵּאָכֵל כָּל-הָאָרֶץ כִּי כָלָה אַךְ-נִבְהָלָה יַעֲשֶׂה אֵת כָּל- ישְׁבֵי הָאָרֶץ:"

כלומר, לפי הנביא צפניה יום הדין יהיה יום חושך (אפל) וערפל (מעונן), יום בו יתקעו בשופר על הערים שיהיו בצורות.

ה' יסדר זאת שדמם יישפך כמו עפר, והלוחמים שלהם יפלו כגללים.

אך לפי נבואות אחרות (כולל של צפניה עצמו) יום הדין ייראה בפירוש וכולם ידעו מי גרם זאת, וכך אכן נאמר בשו"ת רבים על ימות המשיח.

ראו גם [עריכה]

לקריאה נוספת [עריכה]

  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרקים יא, יב.
  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרקים ח, ט.
  • מאמר תחית המתים לרמב"ם.
  • אגרת תימן לרמב"ם.
  • מאמר שער הגמול לרמב"ן.
  • ספר דרך ה' לרמח"ל.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]