קרלוס סאסטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרלוס סאסטרה
קרלוס סאסטרה
תאריך לידה 22 באפריל 1975
מקום לידה Flag of Spain.svg ספרד
תחום כביש
התמחות מטפס
קבוצות עבר ONCE
CSC
סרוולו
Geox-TMC
הישגי שיא החולצה הצהובה טור דה פראנס (2008)

קלסיקה פרימוורה (2006)

קרלוס סאסטרה קאנדילספרדית: Carlos Sastre Candil; נולד ב-22 באפריל 1975 במדריד) הוא רוכב אופניים ספרדי שפרש ב-2011 מרכיבה מקצוענית.‏[1] סאסטרה הוא זוכה הטור דה פראנס לשנת 2008.

גובהו של סאסטרה הוא 1.70 מטר ומשקלו 62 ק"ג. הוא נחשב כמטפס מצטיין ובולט ברכיבה בקטעים הרריים ובגרנד טורים. במשך הקריירה שלו סיים סאסטרה 15 פעמים בין עשרת המקומות הראשונים בשלושת הגרנד טורים. ראוי לציין כי ססטרה לא נתפס ולא נחשד מעולם בשימוש בחומרים אסורים, והוא נחשב לרוכב הטורים בעל ההישגים הטובים ביותר בדורו מבין הרוכבים שלא הורשעו בשימוש בחומרים אסורים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאסטרה, שנולד במדריד, גדל בעיירה אל ברקו והחל לרכוב בגיל 8. אביו ארגן קבוצת רכיבה בעיירה וסאסטרה מציין אותו כבעל ההשפעה הגדולה ביותר על הקריירה שלו. כמו כן מציין סאסטרה את הרוכבים אנחל ארויו, פרנסיסקו איגנציו סן רומן וחוזה מריה חימנס (גיסו של סאסטרה) ככאלו שהשפיעו על הקריירה שלו[2].

הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו בשנת 1998, אז הצטרף לקבוצת ONCE הספרדית. בשנת 2000 הוא הגיע להישג המשמעותי הראשון בקריירה שלו, במרוץ וואלטה אספניה, כאשר זכה בחולצת מלך ההרים וסיים שמיני בדירוג הכללי. בשנת 2001 הוא סיים במקום ה-20 בדירוג הכללי בטור דה פראנס. באותן שנים נחשב סאסטרה כפועל יעיל של שלושת הרוכבים הבכירים בקבוצתו: לורן ז'לבר, אברהם אולנו, חוסבה בלוקי ואיגור גונזלס דה גלדיאנו.

בשנת 2002 סאסטרה עבר לקבוצת CSC Saxo Bank הדנית, שנה אחרי חברו לקבוצה, לורן ז'לבר. במהלך שנה זו הוא הגיע להישג משמעותי נוסף, מקום עשירי בטור דה פראנס של אותה שנה. בשנת 2003 סייע סאסטרה לחברו לקבוצה, טיילר המילטון, לזכות במרוץ ליאז' - בסטון - ליאז' לאחר שיחד עם ניקי סורנסון הצליחו להחזיר בריחה חזקה בראשותו של לאנס ארמסטרונג. באותה שנה סיים סאסטרה במקום התשיעי בטור דה פראנס, ואף ניצח בקטע ה-13 במרוץ. כשחצה כמנצח את קו הסיום הוא שם בפיו מוצץ אותו נשא עימו כדי לציין את הולדת בנו[3]. לפני עונת 2004 התאמן ססטרה יחד עם איוון באסו במנהרת רוח בבוסטון במטרה לשפר את כישוריו במרוץ נגד השעון. הוא סיים באותה שנה במקום השמיני בטור דה פראנס, ואף סיים שישי באותה שנה בוואלטה אספניה. בשנת 2005 הוא הגיע עד למקום השני בוואלטה אספניה.

בשנת 2006, סאסטרה זכה במרוץ חד-יומי בפעם הראשונה בקריירה המקצוענית שלו, כאשר סיים במקום הראשון במרוץ הקלסיקה פרימוורה. בשנה זו הוא תכנן לרכוב בשלושת הגרנד טורים, מבצע שהוא קשה מאוד להשגה ונעשה בהיסטוריה על ידי עשרות בודדות של רוכבים, רובם הגדול היו רוכבים מן השורה ולא רוכבים מהדרג הבכיר ביותר כמו ססטרה. הוא תכנן לרכוב כפועל של איוון באסו בג'ירו ד'איטליה ובטור דה פראנס וכמוביל הקבוצה בוואלטה אספניה. הוא סייע לבאסו לזכות בג'ירו ד'איטליה, אולם, זמן קצר לפני הטור דה פראנס התפוצצה פרשת מבצע פוארטו בה נקשר שמו של באסו לשימוש בחומרים אסורים הוא הושעה מן הקבוצה וסאסטרה הפך למוביל הקבוצה. סאסטרה הצליח להגיע להישגו הגבוה ביותר בטור דה פראנס - המקום השלישי ובוואלטה אספניה סיים במקום הרביעי. בכך הצליח לסיים את המבצע הקשה של סיום שלושת המרוצים המפרכים בשנה אחת. בשנת 2007 סאסטרה שוב סיים במקומות גבוהים במרוצים אלו, מקום רביעי בטור דה פראנס ומקום שני בוואלטה אספניה.

ב-2008, סאסטרה הגיע להישג השיא בקריירה, זכייה בטור דה פראנס. סאסטרה נהנה מתמיכת קבוצתו שהייתה הקבוצה החזקה ביותר במרוץ ושלטה בקטעים המכריעים. בקטע ה-17, שהסתיים באלפ ד'ואז, הוא הפתיע ותקף במלוא כוחו מיד בתחילת העלייה האחרונה (כ-14 קילומטר לסיום). הוא רכב לבדו עד לסיום, ניצח בקטע היוקרתי, הקדים את יריביו ביותר מ-2 דקות ועבר להוליך בדירוג הכללי. יריבו העיקרי בדירוג הכללי היה הרוכב האוסטרלי קאדל אוונס שנחשב כעדיף עליו נגד השעון. בקטע המכריע - הקטע ה-20, בו נערך מרוץ נגד השעון, הפתיע סאסטרה רבים כשפיגר אחר אוונס בפחות מחצי דקה והבטיח סופית את זכייתו במרוץ. סאסטרה אף סיים שני בדירוג החולצה המנוקדת של מלך ההרים.

בפתיחת עונת 2009 סאסטרה הצטרף לקבוצת "סרוולו". בג'ירו ד'איטליה באותה שנה הוא ניצח בשני קטעים הרריים קשים; הקטע ה-16 והקטע ה-19 שהסתיים על הווזוב. בסיום המרוץ הוא דורג רביעי בדירוג הכללי. לטור דה פראנס הוא הגיע כאחד המועמדים המובילים אך אכזב וסיים במקום ה-16.‏[4]

ב-2010 לא הצליח סאסטרה להתעלות ולסיים במקום בולט באחד מהגרנד טורים. אולם, הוא השלים בפעם השנייה בקריירה שלו את ההישג יוצא הדופן של זינוק וסיום בשלושת הגרנד טורים. כמו כן, הוא תפס את המקום השלישי במרוץ החד-יומי קלאסיקה סן סבסטיאן. גם ב-2011, לאחר שעבר לקבוצת Geox-TMC, לא הצליח סאסטרה להתברג בצמרת העולמית והישגו הבולט בעונה זו היה המקום השלישי בדרוג הכללי בוואלטה של קטלוניה. בסיום העונה הודיע על פרישה מרכיבה מקצוענית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Carlos Sastre retires, אתר Velonews.com, ‏ 15 בספטמבר 2011
  2. ^ Carlos Sastre - Biography
  3. ^ 90th Tour de France, July 5-27, 2003
  4. ^ סאסטרה דורג 17 בסיום, אך מיקומו של אחד מהרוכבים שסיימו לפניו, מיקל אסטרלוזה, בוטל לאחר שהתברר כי השתמש בחמרי אמרוץ