קתלין מוראווץ

קתלין מוראווץ
Cathleen Synge Morawetz
לידה	5 במאי 1923; טורונטו, קנדה
פטירה	8 באוגוסט 2017 (בגיל 94); גריניץ' וילג', ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Cathleen Synge
ענף מדעי	אנליזה מתמטית, מתמטיקה שימושית, מתמטיקה
מקום מגורים	גריניץ' וילג'
מקום לימודים	אוניברסיטת טורונטו (1945); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1946); אוניברסיטת ניו יורק (1951) ;
מנחה לדוקטורט	Kurt Otto Friedrichs
מוסדות	מכון קורנט למדעים מתמטיים (1952–2017)
תלמידי דוקטורט	לזלי סיבנר, Wei Tseng, Charles Weber, Lynne Ipina, Barry Marder, Michael Pilant, Christian Klingenberg, Chin-Hung Ching
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1966); פרסי פאול ר. האלמוס - לסטר ר. פורד (1980); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); פרס סטיל למפעל חיים (2004); פרס קריגר נלסון (1997); עמית החברה למתמטיקה תעשייתית ושימושית (2009); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1981); חבר כבוד; המדליה הלאומית למדעים (1998); פרס ג'פרי-ויליאמס (1984); פרס ג'ורג' דייוויד בירקהוף (2006) ;
בן או בת זוג	Herbert Morawetz (28 באוקטובר 1945–?)
צאצאים	Pegeen Morawetz, Lida Joan Morawetz, John Synge Morawetz, Nancy Babette Morawetz
מספר צאצאים	3

קתלין סינג מוֹרָאוֶוץ (באנגלית: Cathleen Synge Morawetz; ‏5 במאי 1923 - 8 באוגוסט 2017) הייתה מתמטיקאית קנדית-אמריקאית^[1]. מחקרה של מוראווץ עוסק בעיקר בלמידת משוואות דיפרנציאליות חלקיות שחלות על זרימה של נוזלים, ובעיקר על זרימה עבר-קולית בבחישת נוזלים. מוראווץ הייתה פרופסור אמריטה במכון קוראנט למדעי המתמטיקה (Courant Institute of Mathematical Sciences) באוניברסיטת ניו יורק, שבו כיהנה כרקטורית בשנים 1984–1988^[1], והייתה האישה הראשונה אי פעם שניהלה מכון למתמטיקה בארצות הברית^[2]. היא זכתה במדליה הלאומית למדעים בשנת 1998^[3]^[4].

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוראווץ נולדה בטורונטו, קנדה, שם גדלה עד גיל שנתיים, אז משפחתה עברה לאירלנד לחמש שנים. בגיל שבע שבה לטורונטו^[2].

הוריה של מוראווץ עסקו בנושאים קרובים לאלה שבהם התמחתה בתם בהמשך: ג'ון לייטון סינג (John Lighton Synge), מתמטיקאי אירי שהתמחה בגאומטריה של תורת היחסות הכללית, ואלינור מייבל אלן סינג, שאף היא למדה מתמטיקה במשך זמן. הוריה תמכו בעניין שלה במתמטיקה וחברה של המשפחה בשם ססילייה קרייגר (Cecilia Krieger) עודדה אותה לעשות תואר שלישי במתמטיקה^[2].

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוראווץ סיימה את לימודיה באוניברסיטת טורונטו בשנת 1945 וקיבל את התואר השני שלה ב -1946 במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

היא התחילה לעבוד באוניברסיטת ניו יורק, שם ערכה את הספר Supersonic flow and shock waves שנכתב על ידי ריצ'רד קוראנט וקורט פריידריצ'ס.

מוראווץ קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 1951 באוניברסיטת ניו-יורק, לאחר שהגישה תזה בהנחיית קורט אוטו פרידריקס, שעסקה ביציבות של קריסה כדורית. התזה נשאה את הכותרת "Contracting Spherical Shocks Treated by a Perturbation Method"^[2]^[5].

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוראווץ פרסמה עבודות במגוון רחב של נושאים במתמטיקה שימושית, כולל צמיגות, נוזלים שניתנים לדחיסה וזרמים עבר-קוליים.

כאשר התחילה לעסוק במתמטיקה של הזרימה העבר-קולית, היא הראתה כי פרופילים אווירודינמיים שמעוצבים במיוחד כעמידים לזעזועים, מפתחים בכל זאת זעזועים כאשר הם יוצאים מאיזון, אפילו במעט. תגלית זו פתחה את הבעיה של פיתוח תאוריה עבור זרימה עם זעזועים. בהמשך, הזעזועים שחזתה מתמטית נצפו באופן ניסיוני כאוויר שזורם סביב כנף מטוס^[1]^[4].

לאחר שקיבלה דוקטורט, מורביץ בילתה שנה כעמיתת מחקר במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר מכן, בשנת 1957, הפכה מוראווץ לעוזרת פרופסור במכון קוראנט. בשלב זה החלה לעבוד באופן הדוק יותר עם עמיתיה, ופרסמה עבודות חשובות בשיתוף עם פיטר לקס וראלף פיליפס על הדעיכה של פתרונות למשוואת הגלים סביב גוף בצורת כוכב. היא המשיכה לעבוד לבדה על משוואת הגלים וזרימה עבר-קולית סביב פרופילים אווירודינמיים, עד שקודמה לפרופסור מן המניין בשנת 1965. בנקודה זו המחקר שלה התרחב למגוון בעיות, כולל משוואת טריקומי, ומשוואות גל בלתי יחסיות הנוגעות לדעיכה ופיזור^[1].

בשנות השבעים של המאה ה-20 היא עבדה על שאלות של גלי זעזוע ומשוואות גל בלתי ליניאריות^[1].

בשנים 1984– ל-1988 כיהנה מוראווץ כרקטור במכון קורנט, ובכך הפכה לאישה הראשונה שהייתה רקטור של מכון מתמטי בארצות הברית^[2].

תלמידת הדוקטורנט הראשונה שלה, לזלי סיבנר, סיימה את לימודיה ב-1964 ועבדה על שאלות בתורת הפיזור ועל משוואות גלים עם יחס נפיצה לא ליניארי. בין החוקרים הנוספים שעבדו תחת הנחייתה כתלמידי דוקטורט מצויים בארי מארדר, צ'ין-הנג צ'ינג, צ'ארלס וובר, וויי טסנג, מיכאל פחלאנט, כריסטיאן קלינג'נברג לין איפינה ופאולו זינאגנו.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1980 - זכתה בפרס על שם לסטר ר. פורד^[6]
1980 - קיבלה תוארי כבוד מאוניברסיטת מזרח מישיגן ומאוניברסיטת בראון, ב-1982 מ- סמית' קולג', וב-1990 מ- אוניברסיטת פרינסטון^[2]
1983, 1998 - זכתה להעביר 2 הרצאות נתר, פרס למתמטיקאיות על שם אמי נתר^[7]
1997 - זכתה בפרס קריגר-נלסון
1998 - זכתה במדליה הלאומית למדעים, והייתה המתמטיקאית הראשונה שזכתה בה^[2]
2004 - זכתה בפרס לירוי.פ סטיל על מפעל חייה^[2]
2006 - זכתה בפרס ג'ורג' דייוויד בירקוף במתמטיקה שימושית^[2]

חברויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1995 -נבחרה לאגודה האמריקאית למתמטיקה^[2]
2012 - הפכה לעמיתה באגודה האמריקאית למתמטיקה^[8]
חברה באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים

פריצת דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה לאישה הראשונה שהעבירה את הרצאת גיבס של אגודת המתמטיקה האמריקאית (1981)^[2]^[9]^[10]
האישה הראשונה במחלקת המתמטיקה השימושית באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים
האישה השנייה שנבחרה לאגודה האמריקאית למתמטיקה

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוראווץ קיבלה אזרחות אמריקאית בשנת 1951.

מוראווץ התגוררה בגריניץ' וילג' שבעיר ניו יורק, והייתה נשואה להרברט מוראווץ, כימאי העוסק בפולימרים. לזוג 4 ילדים, 8 נכדים ונין אחד. בתה ננסי מוראווץ היא פרופסור למשפטים, ומנהלת קליניקה לזכויות מהגרים באוניברסיטת ניו יורק^[11].

לאחר שקיבלה תואר כבוד מהארגון הלאומי לנשים על שילוב קריירה ומשפחה, אמרה קתלין מוראווץ: "אולי הפכתי להיות מתמטיקאית כי הייתי כה גרועה בעבודת הבית". היא אמרה שעיסוקיה מחוץ למתמטיקה כיום הם "נכדים ושייט".

מוראווץ נפטרה באוגוסט 2017.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי זרימה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קתלין מוראווץ בוויקישיתוף

קתלין מוראווץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
קתלין מוראווץ, באתר MacTutor (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ O'Connor, John J.; Robertson, Edmund F., Cathleen Synge Morawetz, MacTutor History of Mathematics archive, University of St Andrews, ‏2009
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ Tyler Knowles, Cathleen Morawetz, Agnes Scott College, ‏25.02.2016
^ פרטים על זכייתה של מוראווץ במדליית המדע הלאומית, באתר ארגון המדע הלאומי של ארצות הברית, ‏1998
^ ¹ ² Allyn Jackson, Cathleen Morawetz Receives National Medal of Science, American Mathematical Society, ‏1998
^ Cathleen Synge Morawetz, Mathematics Genealogy Project
^ קתלין סינג מוראווץ, Nonlinear Conservation Equations, The American Mathematical Monthly, 24.9.2008
^ רשימת הרצאות נות'ר, באתר ארגון הנשים במתמטיקה
^ רשימת עמיתים של אגודת המתמטיקה האמריקאית, באתר אגודת המתמטיקה האמריקאית
^ קתלין סינג מוראווץ, The mathematical approach to the sonic barrier, Bull. Amer. Math. Soc.
^ רשימת הרצאות גיבס מהעבר ושמות המרצים, באתר American Mathematical Society
^ ננסי מוראווץ, באתר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק

[הערה_מספר_20170201065530:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ O'Connor, John J.; Robertson, Edmund F., Cathleen Synge Morawetz, MacTutor History of Mathematics archive, University of St Andrews, ‏2009

[הערה_מספר_20170201065530:1-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ Tyler Knowles, Cathleen Morawetz, Agnes Scott College, ‏25.02.2016

[3] פרטים על זכייתה של מוראווץ במדליית המדע הלאומית, באתר ארגון המדע הלאומי של ארצות הברית, ‏1998

[הערה_מספר_20170201065530:2-4] ¹ ² Allyn Jackson, Cathleen Morawetz Receives National Medal of Science, American Mathematical Society, ‏1998

[5] Cathleen Synge Morawetz, Mathematics Genealogy Project

[6] קתלין סינג מוראווץ, Nonlinear Conservation Equations, The American Mathematical Monthly, 24.9.2008

[7] רשימת הרצאות נות'ר, באתר ארגון הנשים במתמטיקה

[8] רשימת עמיתים של אגודת המתמטיקה האמריקאית, באתר אגודת המתמטיקה האמריקאית

[9] קתלין סינג מוראווץ, The mathematical approach to the sonic barrier, Bull. Amer. Math. Soc.

[10] רשימת הרצאות גיבס מהעבר ושמות המרצים, באתר American Mathematical Society

[11] ננסי מוראווץ, באתר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]