אמי נתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמי נתר
Emmy Noether
1882 –‏ 1935
Noether.jpg
תרומות עיקריות
עבודות באלגברה ובפיזיקה תאורטית, ובעיקר רעיונות בתורת החוגים.

אמי אמליֶה נֶתֶרגרמנית: Emmy Noether‏; 23 במרץ 1882, ארלנגן, ממלכת בוואריה, הקיסרות הגרמנית14 באפריל 1935, ברין מור, פנסילבניה) הייתה מתמטיקאית ופיזיקאית יהודייה גרמנייה. נתר הייתה תלמידה ועמיתה של דויד הילברט, ולימדה באוניברסיטת גטינגן, שהייתה המרכז המתמטי החשוב בעולם עד עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ב-1933.

בזכות תרומתה לאלגברה ולפיזיקה תאורטית, ובעיקר בזכות הרעיונות שפיתחה בתורת החוגים, ידועה נתר כאחת המתמטיקאיות החשובות מאז ומעולם. סיפורה שזור מאבקים בממסד הגברי של אותה עת, והיא נעשתה מודל לחיקוי עבור מדעניות רבות.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמי נתר נולדה בארלנגן, בממלכת בוואריה שבגרמניה, הבכורה משלושה ילדים. אביה, מקס נתר, מתמטיקאי חשוב בזכות עצמו, עבד כפרופסור באוניברסיטת ארלנגן. לימים, אמר אדמונד לנדאו שבעיניו לא אמי היא בתו של מקס נתר - אלא להפך, מקס הוא אביה של אמי, שהיא "ראשית הצירים" של משפחת נתר.

בגיל צעיר לא הראתה נתר נטייה מיוחדת למתמטיקה, וכבת עשרה התעניינה יותר במוזיקה ובריקוד. בגיל צעיר התכוונה להיות מורה לשפות, ובגיל 18 הייתה למורה מורשית לאנגלית ולצרפתית.

על אף שאוניברסיטת ארלנגן לא הרשתה לנשים להירשם ללימודים, הורשתה נתר לשבת בשיעורים. ב-1904, כאשר החלה האוניברסיטה לקבל נשים ללימודים, נרשמה נתר מיד ללימודי מתמטיקה. היא קיבלה תואר דוקטור ב-1907 בהנחייתו של פאול גורדן, ובנתה לעצמה שם בעבודותיה בתורת השמורות הפולינומיות. על-פי הנוהג באקדמיה הגרמנית, היו מסיימי הדוקטורט נדרשים לכתוב עבודה מקיפה נוספת, הביליטציה. כאישה, היה מסלול זה סגור בפני נתר. והיא בילתה כמה שנים באוניברסיטאות מדרג שני, והעמיקה במיזוג שיטתו הקונקרטית של גורדן בתחום השמורות עם שיטתו המופשטת יותר של דויד הילברט, שהפכה תחת ידה לכלי רב עוצמה.

ב-1915 הזמינו אותה הילברט ופליקס קליין לאוניברסיטת גטינגן. באותה שנה גילתה את אחד העקרונות החשובים בפיזיקה תאורטית: השקילות בין סימטריות וחוקי השימור, הקרויה "משפט נתר". בהיותה אישה, סירבה האוניברסיטה לאפשר לה ללמד, עד שהילברט עצמו נאלץ לפרסם תחת שמו את הקורסים שהעבירה. יריביה טענו כנגדה שהחיילים שישובו הביתה ממלחמת העולם, לא יוכלו לקבל את מרותה כמרצה. קבלתה לסגל הייתה גוררת גם מתן זכות בחירה לנתר בסנאט האוניברסיטה. על-כך אמר הילברט בזעף: "אינני רואה כיצד מין המועמד עשוי לשמש כנגדו בקבלתו למשרת מרצה. אחרי הכול, סנאט האוניברסיטה איננו בית מרחץ". לבסוף, ב-1919, היא התקבלה לסגל האוניברסיטה.

בשנות העשרים עברה לעסוק בתורת החוגים, ופיתחה את החוגים הנתריים הקרויים על-שמה. ספרו רב ההשפעה של ברתל ואן-דר-וורדן, "אלגברה מודרנית", שנכתב ב-1924, מבוסס על הרצאותיה. ב-1927 עבדה עם ריכרד בראוור והלמוט הסה, והשלושה הוכיחו יחדיו את משפט אלברט-בראוור-הסה-נתר (אדריאן אלברט הגיע לאותן תוצאות במקביל, בארצות הברית).

ב-1933 ברחה נתר מגרמניה, לאחר שהחוק לשיקום שירות המדינה המקצועי אסר עליה להמשיך ללמד. היא הצטרפה לסגל מכללת ברין מור (Bryn Mawr College) בארצות הברית, שם נפטרה ב-14 באפריל 1935 בנסיבות מסתוריות. רופאה אמר לה שהיא זקוקה לניתוח, והיא קבעה תור אליו באחת החופשות מן הקולג', מבלי לומר דבר לאיש. היא נפטרה במהלך, או מיד לאחר הניתוח. נתר לא נישאה מעולם.

עבודתה והיחס אליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתר הוכיחה את משפטי האיזומורפיזם, משפט חשוב בתורת החבורות שלפיו חבורות מנה מסוימות איזומורפיות זו לזו. היא תרמה רבות לתחומים במתמטיקה, הוכיחה הכללה למשפט לסקר-נתר והגתה את בעיית נתר.

נתר השפיעה בצורה משמעותית גם על הפיזיקה. משפט נתר מראה את הקשר בין מונח הסימטריה בפיזיקה לחוקי השימור, כגון חוק שימור החומר וחוק שימור המטען החשמלי. חוק זה הוכח במסגרת מחקר של בעיות בתורת היחסות הכללית. חשיבותו היא בקישור בין משפטי השימור החשובים והיסודיים באמירה שהם נובעים מסיבה אחת - הסימטריה, מה עוד שההנחה המקובלת היא שחוקים אלו אינם תלויים במרחב-זמן.

למרות האפליה, זכתה נתר ליחס של כבוד מצדם של גדולי המתמטיקאים והמדענים של התקופה. אלברט איינשטיין תיאר אותה כ"גאון המתמטי המשמעותי היצירתי ביותר שבא לעולם מאז שנשים התחילו לזכות בחינוך גבוה". כאמור, דויד הילברט ואדמונד לנדאו העריכו את עבודתה מאוד, אף על פי שלנדאו עדיין לא השתחרר מהתחושה שגברים מסוגלים להצליח במתמטיקה יותר מנשים, ושנתר היא יוצאת דופן: "אני יכול להעיד שהיא [נתר] מתמטיקאית גדולה, באשר להיותה אישה איני יכול להישבע."

שמה ומורשתה של אמי נתר הונצחו במכון המחקר למתמטיקה ע"ש אמי נתר באוניברסיטת בר-אילן. על שמה נקרא "מכתש נתר" על הירח[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]