רובה בראונינג אוטומטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך FN Mle 1930 עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
רובה בראונינג אוטומטי (BAR)
Machine gun BAR 1.jpg

רובה בראונינג אוטומטי

מידע כללי
סוג רובה אוטומטי
נגזרות M1918A1 ,M1918A2 ,M1922
תכנון ג'ון בראונינג, 1917
יצרן בראונינג
שנות שירות 1917 עד שנות ה-60
מלחמות מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת וייטנאם
יחידות שיוצרו +100,000
מידע טכני
קליבר 0.30 אינץ' (7.62 מ"מ) (‎.30-06 ספרינגפילד)
פעולה רתע
הזנה מחסנית של 20 כדורים
כוונות ברזל
אורך קנה 610 מ"מ (24 אינץ')
משקל ריק 7.2-8.8 ק"ג
קצב אש 300-650 כדורים לדקה

רובה בראונינג אוטומטי (אנגלית: Browning Automatic Rifle, או בראשי תיבות: BAR) היא משפחה של רובים אוטומטיים ומכונות ירייה קלות שהיו בשימוש צבא ארצות הברית וצבאות אחרים במהלך המאה ה-20.

הרובה הראשון בסדרה עוצב בשנת 1917 על ידי מעצב הנשק ג'ון בראונינג כחלופה לרובה הצרפתי Chauchat (שו שואו) ולרובה ה-M1909.

היסטוריה ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשכוחות ארצות הברית נכנסו לזירת המלחמה באירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה הם הוצבו בצרפת. כצבא בעל ניסיון מלחמתי מועט יחסית הכוחות האמריקאים בצרפת חומשו עם מקלעי השו שואו וה-M1909 הצרפתיים הקלים.

מקלעי השו שואו הוכחו כמקלעים בלתי אמינים, הם היו בעלי עיצוב רע שמאפיניו הבולטים הם חורים במחסנית הקשה יחסית להטענה על מנת לראות כמה קליעים נשארו שכתוצאה מהם המחסנית התמלאה בחול ואבק ולכן אי היה ניתן לירות אפילו פעם אחת במקלע זה בלי שיהיה בו מעצור והוא יתקע. בגלל הקושי הרב בתפעול המקלעים החלה בארצות הברית תוכנית ליצור מקלעים הן כבדים והן קלים ובהם הM1917 הכבד המקורר על ידי מים והרובה האוטומטי של בראונינג (BAR) הקל, שיועד כנשק אוטומטי אישי בעל יכולת לירות גם אש חצי אוטומטית, ולמעשה היה רובה אוטומטי - מושג חדש אז. ל-BAR היו גרסאות שונות והוא יוצא למספר גדול יחסית של מדינות, השימוש בו נעשה בהרבה עימותים ממלחמת העולם ה-1 שבזמנה הוא נוצר, אך זכה לשימוש מועט בה בגלל העובדה שהרובה אומץ לקראת סוף המלחמה, ועד תחילת מלחמת וייטנאם (בו השתמש בקנה מידה מוגבל צבא דרום וייטנאם). ה-BAR גם כן היה בשימוש אצל זוג הפושעים המפורסמים בוני וקלייד בשנות השלושים, קלייד גנב מקלע מסוג זה ממחסן נשק של המשמר הלאומי וקיצר את הנשק (את הקנה וחלק קטן של הקת) גרסה זו נקראה Barrow Scattergun (רובה הציד של ברואו) ע"ש קלייד ששם משפחתו היה ברואו (Barrow - מריצה).

ה-BAR השתמש בהדף הגזים הנורים ממנו לירי חזק יותר, הוא צויד בתחמושת 7.62X63 מ"מ במחסנית ניתקת של 20 קליעים (40 בגרסת נ"מ קלה),משקלו של המקלע נע בין 7.3 ל-8.6 ק"ג תלוי בדגם.

תפקיד הרובה האוטומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכתחילה ה-BAR תוכנן להיות נשק אישי הממלא את תפקיד הרובה האוטומטי, כלומר רובה שיש באפשרותו לבחור בין שני מצבי ירי - אוטומטי מלא וחצי אוטומטי מה שהיה מושג חדש אז. שני הרובים המובילים בתחום זה היו ההואוט (HOUT) הקנדי שלא נכנס ליצור וה-BAR האמריקאי. למרות תפקידו המיועד לו ה-BAR דווקא זכה לשימוש כמקלע קל (שעוצב כנשק תקיפה כיתתי) בגלל משקלו הכבד שלא התאים את הנשק לתפקיד הרובה האוטומטי אף למרות שקיבלות מחסניתו הייתה רק-20 קליעים - דבר שהקשה את השימוש ב-BAR כמקלע קל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]