רובי ברידג'ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובי ברידג'ס
Ruby Bridges
לידה 8 בספטמבר 1954 (בת 69)
טיילרטאון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • בית הספר היסודי ויליאם פרנץ
  • תיכון פרנסיס ט. ניקולס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רובי ברידג'סאנגלית: Ruby Bridges;‏ 8 בספטמבר 1954) הייתה הילדה האפרו-אמריקאית הראשונה בבתי הספר לילדים לבנים במדינות הדרום של ארצות הברית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבדות נאסרה בחוק עם סיום מלחמת האזרחים האמריקנית בשנת 1865, אבל גם שנים רבות לאחר מכן עדיין נמשך מאבק השחורים לשוויון זכויות.

התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית נכנס לתוקף ב-1868 וקבע כי שחורים הם אזרחים שווי זכויות. למרות התיקון הזה מדינות הדרום המשיכו לחוקק חוקים גזעניים, שזכו מאוחר יותר להיקרא מדיניות "נפרדים אך שווים" או "חוקי ג'ים קרואו". חוקים אלה קבעו כי מתקנים, דיור ושאר שירותים שהמדינה מספקת יכולים להינתן בנפרד לכל גזע, ובלבד שיהיו (לכאורה) שווים. במשך עשרות שנים הממשלים במדינות הדרום עשו ככל יכולתם כדי להפריד בין הגזעים בתחומי השירות, מבני הציבור והחינוך.

בשנת 1954, בעקבות מאמץ ממושך של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית ביטל בית המשפט העליון של ארצות הברית את העיקרון "נפרדים אך שווים" וכפה על מדינות הדרום לשתף את בתי הספר, האוניברסיטאות ושאר שרותי הציבור לשחורים ולבנים כאחד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי ברידג'ס בליווי מרשלים - 14 בנובמבר 1960

ברידג'ס נולדה בלואיזיאנה, אחת ממדינות הדרום בארצות הברית, למשפחה של צאצאי עבדים. בגיל 4 עברה עם הוריה לעיר ניו-אורלינס ובשנת 1960, בגיל 6, החלה ללמוד בבית ספר שיועד קודם לכן רק ללבנים, במסגרת האינטגרציה של מערכת החינוך.

בעקבות החקיקה הפדרלית החדשה הוכרחו מדינות הדרום לשלב ילדים שחורים בבתי הספר הלבנים. רובי ברידג'ס עברה בהצלחה מבחני התאמה ונשלחה לבית ספר ללבנים, בצו בית המשפט הפדרלי ובניגוד לעמדת הממשל במדינת לואיזינה. ההתנגדות לאינטגרציה הייתה עזה מצד הורי הילדים שעמדו להישלח לבית הספר, מצד הנהלת בית הספר וצוות המורים ומצד האוכלוסייה הלבנה בכלל. ביום הראשון לשנת הלימודים הצטופפו מפגינים רבים מול שערי בית הספר. הם זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה ובעד הפרדה ודיקלמו חרוזים בעלי אופי גזעני. כל ההורים של ילדי כיתה א' הוציאו את ילדיהם מבית הספר ומנעו מהם להתחיל את שנת הלימודים.

ב-14 בנובמבר 1960, היום הראשון לשנת הלימודים, הגיעה רובי ברידג'ס ללימודים במכונית משוריינת שחורה, מלווה באמה ובארבעה מרשלים.[1][2]

ההפגנות האלימות נמשכו במשך שבועות באותה שנה. שאר התלמידים חזרו בהדרגה ללמוד בבית הספר, אך במשך כל שנת הלימודים הראשונה שלה רובי ברידג'ס הייתה תלמידה יחידה בכיתה.

הבעיה שכולנו חיים איתה
The Problem We all live with
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
צייר נורמן רוקוול
תאריך יצירה 1960
ממדים בס"מ
אורך 640
רוחב 411
נתונים על היצירה
מיקום מוזיאון נורמן רוקוול
סטוקברידג' שבארצות הברית

הציור "הבעיה שכולנו חיים איתה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבעיה שכולנו חיים איתה

הצייר נורמן רוקוול תיאר את צעידתה של ברידג'ס לבית הספר ביצירתו "הבעיה שכולנו חיים איתה" (באנגלית: "The Problem We All Live With"). בציור נראית ילדה קטנה הולכת לבית הספר, מוקפת בארבעה נציגים של שלטון החוק, שניים מקדימה ושניים מאחור. ברקע נראה קיר מלוכלך מעגבניות שהושלכו לעבר הילדה בת השש, בדרכה לכיתה א'.

פעילותה בבגרותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי ברידג'ס כתבה ספר שנקרא "מבעד לעיני" ("Through my Eyes") ובו היא מספרת על שנת הלימודים הראשונה שלה, מנקודת מבטה.

היא ממשיכה להתגורר בניו אורלינס ובשנת 1999 הקימה את "קרן רובי ברידג'ס", במסגרתה היא מקיימת הרצאות, מוזמנת לכנסים ופועלת למען קידום ערכי סובלנות, כבוד והערכה כלפי האחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובי ברידג'ס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]