רודף העפיפונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודף העפיפונים
The Kite Runner
עטיפת המהדורה העברית
עטיפת המהדורה העברית
מידע כללי
מאת ח'אלד חוסייני
איורים אורית אייזנברג
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אפגניסטן, קאבול, טליבאן, התעללות מינית בילדים, אשמה, מעמד חברתי, הזארה, ידידות, נדידת עמים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה מטר
תאריך הוצאה 29 במאי 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 336
הוצאה בעברית
תרגום צילה אלעזר
סדרה
הספר הבא אלף שמשות זוהרות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002479685, 003549806, 003677479, 003537029
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רודף העפיפוניםאנגלית: The Kite Runner) הוא הרומן הראשון של הסופר ח'אלד חוסייני, אמריקני ממוצא אפגני, שראה אור בשנת 2003.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר, בן למשפחה פאשטונית מיוחסת נולד בקאבול שבאפגניסטן. אימו נפטרה בעת לידתו. אביו, "באבא", הוא אדם מכובד ועשיר מקומי ואתאיסט המנסה לגדל את בנו להיות כמוהו אך ללא הצלחה. לבאבא יש משרת בשם עלי אשר מתגורר בבקתה שליד ביתו של אמיר. עלי הוא ממוצא האזארי, נכה כתוצאה ממחלת הפוליו שבה חלה בצעירותו ובנו חסן הוא בן לווייתו של אמיר. מערכת היחסים ביניהם היא מורכבת: ספק חברים, ספק אדון ומשרת. כטיפוס ספרותי אמיר נהנה מקריאת אגדות עממיות שהוא מקריא לחסן שאינו יודע קרוא וכתוב, ואף מנסה את כוחו בכתיבה.

הפלת שלטונו של מוחמד זאהיר שאה על ידי גיסו מוחמד דאוד ח'אן בשנת 1973 פותחת עידן של חוסר יציבות, אשר מתגלה באופן מכוער כאשר שכנו של אמיר, עסאף, מתגרה באופן מתרברב באמיר בגלל מוצאו האתני של חסן. חסן מאיים להוציא את עינו של עאסף במקלע, ומחלץ את אמיר מעאסף לאחר שזה מקיף אותו עם חבריו ומאיים לפגוע בהם. עאסף וחבריו נמלטים והוא נשבע לנקום באמיר ובחסן.

בקאבול נערכות מדי שנה תחרויות הפרחת עפיפונים והמנצח בהם הוא זה שעפיפונו נותר האחרון בשמים. אמיר, שיש לו ניסיון בתחרויות מסוג זה, משתתף בתחרות בחורף 1975 ולראשונה מנצח מתוך רצונו הקיצוני כמעט לזכות בחיבתו של אביו. חסן, כרודף עפיפונים מוכשר, רץ אחרי העפיפון האחרון שהופל. לפני שנעלם מהעין, צועק לאמיר: "בשבילך, אלף פעמים ויותר!" חסן אינו חוזר ואמיר המודאג מתחיל לחפש אחריו. הוא רואה את עסאף וחבריו תופסים ואונסים את חסן בברוטליות מכיוון שהוא אינו מוכן לוותר על העפיפון שהבטיח להביא לאמיר כפרס על ניצחונו בתחרות. אף על פי שאמיר עֵד לאונס, הוא אינו נוקף אצבע לחלצו בגלל פחדיו מעסאף ובעיקר בגלל העפיפון: הוא רוצה לראות את הגאווה בעיני אביו כאשר יביא לו את העפיפון, ואם יתערב, יאבד את העפיפון וגם את אביו. כצפוי, אביו, שאינו מודע לאירוע, גאה בו מאוד על ניצחונו.

אמיר, שמתבייש במעשיו, בוחר להתרחק מחסן. הוא סובל מנדודי שינה ושומר על סודו אפילו מפני רחים חאן, חברו הקרוב של אביו. הוא אכול רגשות אשמה וחושב שאם לא יראה יותר את חסן, ירגיש יותר טוב. הוא שותל כסף ושעון שקיבל במסיבת יום ההולדת ה-13 שלו מתחת למזרן של חסן כדי להאשימו בגנבה. חסן, שמבין כיצד הגיעו החפצים אל מיטתו, אך אינו מבין מדוע, מודה במעשה הגנבה. באותו רגע מבין אמיר כי חסן יודע שאמיר היה שם וכי יותר מזה, גם עלי יודע. עלי מחליט לעזוב את קאבול ולעבור להזאראג'את למרות מוכנותו של באבא למחול על המעשה. חסן ואהבתו אליו מעיקים על אמיר ומעוררים בו ייסורי מצפון למשך כל חייו.

ההגירה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 משתלטים הסובייטים על אפגניסטן ובאבא ואמיר מצליחים להימלט לארצות הברית. שם באבא עובד בתחנת דלק ובדוכן שהקים בשוק פשפשים ושולח את אמיר לרכוש השכלה. אמיר לומד ספרות ולאחר כמה שנים מתחתן עם סוראיה, בתו של גנרל אפגני מכובד שגם לו דוכן בשוק. זמן קצר לאחר מכן באבא מת מסרטן ריאות. אמיר מצטיין בלימודיו ומפתח קריירה מוצלחת כסופר. הוא מאושר מאוד עם סוראיה, אך דבר אחד מעיק על אושרם - ללא כל סיבה נראית לעין הם אינם מצליחים להביא לעולם ילד.

כעבור כמה שנים אמיר מקבל שיחת טלפון מחברו ושותפו של אביו, רחים חאן, שאומר לאמיר לשוב לאפגניסטן: "יש דרך להיות שוב טוב". אמיר טס לפקיסטן. רחים חאן מספר לאמיר על חייו של חסן, אשר הוצא להורג עם אשתו על ידי הטליבאן משום שסירב לפנות את הבית של אמיר, שעליו שמר, כי האמין תמיד שאמיר ישוב. בנו היחיד של חסן, סוהראב, הועבר לבית יתומים באפגניסטן. אמיר נדהם לגלות שאביו של חסן הוא באבא וחסן הוא בעצם אחיו למחצה וסוהראב הוא אחיינו. רחים חאן מבקש מאמיר להוציא את סוהראב מאפגניסטן ולמסור אותו לבית יתומים בפקיסטן המנוהל על ידי צוות מהמערב.

חזרה לקאבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר נכנס לקאבול הנשלטת על ידי הטליבאן ומאתר את בית היתומים שבו שוהה סוהראב, אלא שלרוע מזלו סוהראב נלקח על ידי אחד מאנשי הטליבאן, אמיר מאתר את האיש ומזהה אותו כמוציא להורג באצטדיון גאזי שראה בפעולה באותו יום. אמיר מגלה לחרדתו שזהו עאסף - הנער שאנס את חסן. עאסף מספר את קורות חייו מהרגע שנפרדו דרכיהם, תולש ממנו את הזקן המלאכותי שלבש ומציג לו את סוהראב, יחף, מאופר ולובש בגד דק עם פעמונים, המעידים על מעשים מגונים מצד עאסף. עאסף מודיע לאמיר שהוא יכול לקחת אותו אך עליו לעשות זאת בכוח. אמיר נאבק עם עאסף, לסתו וצלעותיו נשברים, הוא מאבד שיניים רבות. הוא ניצל בידי סוהראב היורה קליע בעינו של עאסף. הוא מצליח להימלט מהמקום עם סוהראב ומאושפז בבית החולים בפקיסטן במצב קשה. הוא מנסה לאתר את בית יתומים המערבי. אז הוא מגלה שבית היתומים הזה לא היה ולא נברא, שרחים חאן בדה את קיומו כדי שאמיר יאמץ את הילד. אמיר מציע לסוהראב להצטרף אליו ואל אשתו באמריקה והילד מסכים.

חזרה לאמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבירוקרטיה של השגרירות האמריקאית בהליך הבאתו של סוהראב לארצות הברית מביאה את אמיר לברר איתו אפשרות של מסירתו הזמנית לבית יתומים. כתוצאה מכך סוהראב, אשר החל כבר להיפתח כלפי אמיר, מנסה להתאבד ונשאר פגוע נפשית. הוא מפסיק לדבר. כשנה לאחר שסוהראב מגיע לארצות הברית לוקח אמיר את סוהראב לתחרות הפרחת עפיפונים בראש השנה האפגני. אמיר רץ אחרי העפיפון בשביל סוהראב, כפי שפעם רץ אביו של סוהראב בשביל אמיר: "בשבילך, אלף פעמים ויותר!" סוהראב מחייך קלות, בפעם הראשונה.

הדמויות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיר: בנו של באבא ואחיו למחצה של חסן.
  • חסן: גם הוא בנו של באבא, אך הסוד לא מתגלה כמעט עד סוף הספר. חסן בחייו ובמותו היה בנו של המשרת של באבא, עלי, ההאזארי.
  • באבא: אביו של אמיר וכן אביו של חסן מחוץ לנישואין.
  • עלי: משרתו של באבא ואביו כביכול של חסן. משותק חלקית מפוליו.
  • רחים חאן: שותפו של באבא לעסקים וידידו של אמיר.
  • סוראיה: אשתו של אמיר, בתו של הגנרל טאהרי.
  • גנרל טהארי וחאלה ג'מילה: הוריה של סוראיה.
  • עאסף: בריון ואנס בעל השקפות נאו-נאציות בילדותו, ובכיר הטליבאן בבגרותו.
  • ואלי וכאמל: שני חבריו של עאסף שעוזרים לו באונס חסן (אם כי מהססים). כאמל ואביו בורחים מקאבול ביחד עם באבא ואמיר אך כמאל מת ואביו מתאבד.
  • סוהראב: בנו של חסן. אחרי מותו של חסן מאמץ אותו אמיר.
  • פאריד: הנהג ומורה הדרך של אמיר בחזרה לקאבול.

כתיבת הספר ופרסומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודף העפיפונים הוא ספרו הראשון של ח'אלד חוסייני. חוסייני סיפר כי עם אסון התאומים עצר את כתיבת ספרו לכמה חודשים, היות שהיה המום מעוצמת האירוע הן כאזרח אמריקני והן כאפגני. הספר תורגם ל-20 שפות ונמכר בכ-50 מדינות.

עיבוד לסרט ולמחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר נמכרה לאולפני דרימוורקס לצורך הפקת סרט על ידי הבמאי סם מנדס, ובשנת 2007 יצא לאקרנים סרט בשם זהה המבוסס על הספר.

בשנת 2009 עלתה הצגת הבכורה של המחזה שכתב מתיו ספנגלר(אנ') על פי הספר "רודף העפיפונים".

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]