רוס בארנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוס רוברט בארנטאנגלית: Ross Robert Barnett; ‏22 בינואר 1898 - 6 בנובמבר 1987) היה פוליטיקאי מהמפלגה הדמוקרטית, מושל מדינת מיסיסיפי בין 1960 ל-1964. נודע בתמיכתו במדיניות ההפרדה הגזעית בשיא תקופת ההתנגדות של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית להפרדה. נודע באמירותיו הגזעניות הבוטות, שנסמכו על אמונה מוצקה בתאולוגיה שמטרתה להצדיק את ההפרדה והעבדות כגון: "The Negro is different because God made him different to punish him" ("הכושון הוא שונה כיוון שאלוהים ברא אותו שונה כדי להעניש אותו.")[1].

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארנט היה הצעיר בין עשרת בניו של ותיק מלחמת האזרחים האמריקנית. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה וקיבל תואר של עורך דין מאוניברסיטת מיסיסיפי ב-1926. בארנט נודע כאחד מעורכי הדין המוצלחים במדינה וכיהן כראש לשכת עורכי הדין של מיסיסיפי בין 1943 ל-1953.

ב-1951 וב-1955 רץ למשרת המושל ונכשל. במערכת הבחירות של 1959 הצליח להיבחר וכהונתו החלה ב-8 בינואר 1960. במהלך שנת כהונתו הראשונה חגג מאה שנה לפרישת מדינות הקונפדרציה ועלה לרגל לאתרי הנצחה לגיבורי צבא הקונפדרציה בני מיסיסיפי.

מעצר נוסעי החופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 החליטו קבוצות מעורבות של פעילים לבנים ושחורים לאתגר את ההפרדה בתחבורה הציבורית לאחר פסק דין בוינטון נגד וירג'יניה (Boynton v. Virginia) שפסק שאינה חוקתית. הם עלו לאוטובוסים ציבוריים של קווי גרייהאונד ונסעו ממדינות הצפון דרומה. פעילות זו, שנקראה "נסיעות חופש" וזכתה לסיקור תקשורתי נרחב ואוהד במדינות הצפון וברחבי העולם, גרמה להתקלויות אלימות בתחנות האוטובוס המרכזיות בדרום, כאשר אזרחים דרומיים זועמים תקפו את האוטובוסים המעורבים ואת יושביהם. בג'קסון, אורגנה האלימות בשיתוף המשטרה המקומית ואנשי קו קלוקס קלאן ו"מועצות האזרחים הלבנים". המושל בארנט הורה למשטרה לעצור את הנוסעים, פעילי זכויות אדם לבנים ושחורים בשל הפרעתם לסדר הציבורי. במהלך מעצרם ננקטה נגד הפעילים יד קשה ביותר[2] [3]. התנהלותו של בארנט תרמה לפופולריות שלו בקרב הקהל במיסיסיפי, אך גרמה נזק תדמיתי רב מחוצה לה.

מהומות Ole Miss[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר 1962 היה ג'יימס מרדית לאפרו-אמריקאי הראשון שקיבל תואר בוגר אוניברסיטה במיסיסיפי. בארנט סירב לאשר את כניסתו של מרדית לקמפוס בעיר אוקספורד, בניגוד לצו בית משפט. לפיכך הוטל על המושל קנס בסך $10,000, אותו לא שילם, למרות שנשפט לכלא בעוון בזיון בית המשפט, לא נשא גם בעונש זה. אמריקאים רבים נחשפו לראשונה לדמותו בהקשר לאירוע זה[4]. עם זאת, המהלך הקנה לו תמיכה ללא תקדים במדינתו. במהלך משחק פוטבול בג'קסון בו נכח זמן קצר לאחר התקרית הונפו בהפסקה מאות דגלי קונפדרציה ביציעים והקהל שאג: "!We want Ross". רוס ירד אל הדשא נטל מיקרופון ונשא נאום קצרצר על אהבתו למיסיסיפי ולדרך החיים שלה. למחרת (ב-1 באוקטובר), כאשר מרדית הגיע לקמפוס בליווי של מרשלים פדרליים, פרצו מהומות הידועות כ"Ole Miss riot" (‏Ole Miss הוא כינוי לאוניברסיטת מיסיסיפי). הקהל הלבן שנהנה מתמיכתו הפומבית של המושל לא איפשר את כניסת הכוח הפדרלי לקמפוס, דבר שחייב את רוברט קנדי להזרים למקום כוחות משטרה צבאית ומשמר לאומי. במהומות נהרגו שני אנשים, עיתונאי וסקרן בלתי-מעורב. הזמר בוב דילן כתב על האירוע את השיר "Oxford town"‏[5].

תום הכהונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונתו של בארנט תמה ב-21 בינואר 1964, הוא לא התמודד אך תמך בסגנו פול ג'ונסון (Paul B. Johnson, Jr). מאז מלחמת האזרחים המפלגה הרפובליקנית לא הייתה קיימת במיסיסיפי. המפלגה, שחרתה על דגלה את ביטול העבדות לא הייתה רצויה בדרום ולא היה לא כל כוח אלקטורלי. אולם, התפתחות התנועה לזכויות האזרח איפשרה למועמד רפובליקני, רובל פיליפס (Rubel Phillips), להתמודד מול סגנו של בארנט. בארנט דיבר על הרפובליקנים כ"יאנקים" (צפוניים) והשתמש נגד פיליפס בשפה בוטה במיוחד.

זמן קצר לפני תום כהונתו הופיע בארנט במפגיע במשפטו של ביירון דה לה בקווית' (Byron De La Beckwith), רוצחו של פעיל זכויות האדם מדגר אוורס ולחץ את ידו לנגד עיני השופט והמושבעים. דה לה בקווית' לא הורשע במשפט זה אלא 30 שנה מאוחר יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]