חיל המשטרה הצבאית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל המשטרה הצבאית, שנקרא בקיצור מ"צ או חמ"צ בצה"ל, אחראי על תחומים רבים ביניהם חקירת עבירות פליליות בצה"ל (על ידי יחידת מצ"ח), הפעלת מעברים על גדר ההפרדה ואכיפת חוקי משמעת - תעבורה והופעה צה"לית תקינה. חיל זה כפוף לאגף משאבי אנוש של צה"ל.
בראש המשטרה הצבאית עומד קצין משטרה צבאית ראשי (קמצ"ר) בדרגת תת-אלוף. הקמצ"ר הנוכחי הוא תת אלוף רוני בני. כומתת החיל היא בצבע כחול עם סמל המשטרה הצבאית. צבעי החיל הם כחול אדום "ירושה" מהמשטרה הצבאית הבריטית שהייתה בארץ לפני קום המדינה.
דימויו של החיל בקרב חיילי ומתגייסי צה"ל נמוך בדרך כלל, וזאת בגלל שחלק מתפקידיו הם אכיפת כללי ההופעה והמשמעת. מאפיין נוסף של חיל זה הוא שיתוף של נשים בכל תפקידי החיל, והיה החיל הראשון ששיתף נשים בפעילות קרבית. רוב החיילים המשרתים בחייל הם בעלי פרופיל 64.
המשטרה הצבאית אחראית על מספר תחומים:
- לאכוף את המשמעת ואת ההופעה הנאותה ("מדוגמת") של חיילי צה"ל.
- אכיפת חוקי התנועה בנוגע לכלי רכב צבאיים.
- חקירה וטיפול במספר עבירות מסוימות (כגון שימוש בסמים אסורים ולכידת עריקים).
- שמירה על בתי הסוהר הצבאיים בהם כלואים חיילי צה"ל.
- שמירה על עצורים פלסטינים במתקני מעצר.
- בדיקה ביטחונית של פלסטיניים במחסומים (מאז 2004).
- בשעת חירום, אחראית המשטרה הצבאית על הכוונת תנועת שיירות אספקה ועל טיפול בשבויי מלחמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] הייסוד
ראשיתו של חיל המשטרה הצבאית בשנות ה-40, בארבעה חיילים, קפטן דני ליפשיץ ושלושה סמלים יהודים אנגלים שהתנדבו לבריגדה היהודית. יחידה זו הצטרפה לבריגדה כשזו כבר הייתה בחזית האיטלקית. מיד הוחל בגיוס מתנדבים נוספים מהבריגדה היהודית, ואלה נשלחו לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי, איטליה. בקורס, שארך 6 שבועות למדו השוטרים הצבאיים פרקים בתורת החוק הצבאי, דרכי פיקוח על חיילים ורכיבה על אופנוע. השוטרים הצבאיים בבריגדה היהודית מילאו את כל התפקידים של משטרה צבאית; כמו כן אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים אנשי גסטפו, ס.ס. ומפקדי מחנות עבודה. ההופעה של השוטרים הצבאיים הותירה רושם עז, במיוחד על שארית הפליטה באירופה: השוטר הצבאי, שסמל מגן דוד ענוד על תג זרועו העביר תחושת ביטחון בשרידי היהודים שחיפשו לעצמם מקלט.
אחד התפקידים החשובים שבו לקחה חלק היחידה הקטנה של המשטרה הצבאית בבריגדה היה סיוע להעברת שארית הפליטה. בתחילת 1946 למשל, הוטלה על כיתת שוטרים צבאיים יהודים בפיקודו של יעקב מנדל להשתתף בחסימת הגבול בין גרמניה לבלגיה מפני משאיות עמוסות בפליטים יהודים.
[עריכה] מלחמת העצמאות
במהלך מאבק היישוב לעצמאות, ההנהגה היהודית הקימה את "שירות המשטרה הצבאית" שהייתה הבסיס להקמת חיל המשטרה הצבאית עם הקמת צה"ל. לקראת הכרזת המדינה סיים המחזור הראשון של שוטרים צבאיים את הקורס, שנמשך כחודש ימים. הקורס נערך בבסיס המשטרה הצבאית הארעי בקריית-מאיר (ליד בנין עירית תל אביב כיום). הקורס הראשון סבל מהיעדר תכנון ומשאבים. "לא היה מה לעשות עם הטירונים", נזכר קצין ההדרכה יונה שושני, "וזו הסיבה, שנאלצנו להעביר מידי יום שיעורים בתרגילי סדר שנמשכו יותר מארבע שעות". במהלך מלחמת העצמאות שירות המשטרה הצבאית לקחה חלק במבצע יואב, מבצע עובדה ואחרים, אך עיקר פועלה היה בסימון כבישים ועזרה בניוד בכוחות. מעבר למשימות אלו, השוטרים הצבאיים גם נטלו חלק בנטילת חלק פעיל בהגנה על ירושלים הנצורה, הובלת שיירת תותחים לכיוון דגניה על מנת לעצור את ההתקפה הסורית וסיכול מזימת שוד של כנופיה ערבית ובה חמישים איש, באזור בית שאן.
ב-1949 קיבלה המשטרה הצבאית את סמלה (בתמונה למעלה) שמכיל מגן וחמש להבות שמייצגים את חמשת חוקיה של המשטרה הצבאית:
- טוהר היד
- טוהר הנשק
- טוהר הלב
- טוהר המעשה
- טוהר העין
[עריכה] מבצע קדש
במהלך מבצע קדש בשנת 1956, חיילי המשטרה הצבאית פעלו בחזית. במלחמה עסקה המשטרה הצבאית בשילוט מדבר סיני, שהיה בבחינת נעלם עבור חיילי צה"ל, ובמבצעי סריקות אחר כלי נשק בערי הרצועה, מחשש שתושבי המקום ישתמשו בהם כנגד חיילי צה"ל. עיקר פועלם היה סימון כבישים בחצי האי סיני לכוחות צה"ל. מבצע זה העלה לראשונה את שאלת הטיפול בשבויי מלחמה. המשטרה הצבאית בנתה בתי סוהר בדרום (ניצנים) ובצפון (עתלית), להחזיק בכ- 5,500 השבויים המצריים שנפלו בשבי בזמן המלחמה.
[עריכה] מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים הוצבו שוטרים צבאיים בכל צומת מרכזי בישראל וכיוונו את התנועה. חלק מהשוטרים הוסבו ללוחמים כחלק מיחידות לוחמות. חלק אחר הוצב ברצועת עזה כדי לשמור על הסדר לאחר כיבושה. המשטרה הצבאית הייתה אחראית על השבויים המצריים.
[עריכה] מלחמת יום הכיפורים
הקונספציה של מלחמת יום הכיפורים לא פסחה גם על המשטרה הצבאית, שלא הייתה מוכנה למלחמה. במהלך המלחמה, המשטרה הצבאית הייתה אחראית להובלת הדוברות ששימשו לצליחת תעלת סואץ, וכמו כן השתתפו השוטרים בוויסות כוחות צה"ל לאורך התעלה תחת אש כבדה, פעילות שבמסגרתה נהרגו חמישה שוטרים. בנוסף יחידות המשטרה הצבאית נלחמו כמסגרות חי"ר בכל חזיתות המלחמה.[דרוש מקור] משימה נוספת שהוטלה על החיל במהלך המלחמה הייתה החיפוש אחר הנעדרים, שמספרם נאמד בכ-900, ברחבי רמת הגולן וסיני, וכן שמירה על השבויים המצריים והסוריים.
[עריכה] מלחמת לבנון
במבצע שלום הגליל חמ"צ לקחה חלק בדומה לשאר המלחמות. שני אירועים זכורים מתקופת המלחמה הם אסון צור הראשון, ואסון צור השני (התקפות מחבלים על בסיס המשטרה הצבאית בצור).
[עריכה] הכשרה
ההכשרה בחיל מתבצעת בבית-הספר למשטרה צבאית (בה"ד 13). בתחילה שכן הבה"ד בצריפין. ב-1969 עבר בה"ד 13 לשטחים, ליד שכם וקדומים. בשנת 1995 עבר למיקומו הנוכחי, במחנה בית-ליד ע"ש מוטה גור ליד צומת השרון שליד נתניה. הבה"ד מרכז תחתיו הן את ההכשרה הבסיסית (טירונות, קורסים בסיסיים) וכן הכשרות מתקדמות בחיל (השלמה חילית לצוערי החיל, קורסים פיקודיים והשתלמויות שונות).
חיילי המשטרה הצבאית משלימים טירונות ברמה רובאי 03 מורחבת (שאורכה שישה שבועות). בסוף הטירונות החיילים נשבעים אמונים בכותל המערבי. מיד לאחר הטירונות ממויינים החיילים לקורסים שונים שנערכים גם הם בבה"ד.
[עריכה] מגזרים
בחיל ישנם מגוון של מגזרים:
- שיטור ותעבורה - עוסקים באכיפה של תנועה, הופעת חיילים ואבטחת בסיסים צבאיים.
- לוכד/ת עריקים/ות- עוסקים בלכידת עריקים/חשודים.
- משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח) - כל תיקי החקירה בצה"ל שייכים להם ומטופלים על-ידם. ביחידה משרתים חוקרים ובלשים, שתפקידם לחקור אירועים פליליים שמתרחשים בצה"ל, וכן תאונות דרכים.
- מדריך/ת כלואים- עוסקים בפיקוד על חיילי צה"ל הכלואים בבסיסי הכליאה ומסייעים בהגברת מוטיבציית הכלואים לחזור לשירות תקין בצה"ל.
- מטפל עצורי שטחים (מ' עצש"ים) - מסלול שהופסק בראשית 2006 היות שכל מתקני הכליאה הצבאיים עברו לפיקוד שירות בתי הסוהר כחלק מאסטרטגיית השירות לפיה שב"ס צריך להיות רשות הכליאה הבלעדית במדינת ישראל.
במסלול מטפל עצורי השטיחים מדריכי הכלואים עבדו מול עצורים ביטחוניים (פלסטינים), באחד משלושה מתקני הכליאה הצבאיים:
כמו כן מטפלי עצורי השטחים שירתו במתקני השהייה, בהם תחת חקירת השב"כ והמשטרה אוספים די ראיות כדי להרשיע עצורים ביטחוניים עד שנת 2004 היו לצה"ל מספר מתקני השהייה וביניהם:
-
- מעצר סאלם (מנשה) - בצפון ליד מגידו, אחראי על גזרת ג'נין. (הועבר לידי שירות בתי הסוהר בשנת 2006)
- מעצר אפריים (קדומים) - במרכז ליד אריאל ושכם, ובתוך ההתנחלות קדומים, אחראי על גזרת טול-כרם קלקיליה. (נסגר ב-2006 ויועד לשמש כבית מעצר ארעי במקרה של מלחמה)
- מעצר שומרון (חווארה) - במרכז בכניסה לשכם, אחראי על גזרת שכם.
- מעצר בנימין - צפון ירושלים ליד רמאללה, אחראי על גזרת רמאללה. (הועבר ב-2006 לידי כלא עופר)
- מעצר עציון - גוש עציון, אחראי על גזרת עציון.
- כוח 100) - יחידת לוט"ר של חמ"צ עבור מתקני כליאה צבאיים. לבסוף הסמכויות עברו לשב"ס. הייתה קיימת בעבר במתקני הכליאה עופר ומתכן כליאה קציעות, הייתה אחראית על אבטחת הפעילות השוטפת במתכן הכליאה, לוויים לבתי משפט, בתי חולים שחרורים ומשימות רבות אחרות. היחידה התפרקה ב-2007 עקב מעבר מתקני-הכליאה לשירות בתי הסוהר.
- מאבחנים ביטחוניים (מא"ב) - חיילי יחידת המעברים, המורכבת משני גדודים: גדוד "תעוז" באיו"ש (אזור יהודה ושומרון) וגדוד "ארז", האחראי כיום על המעברים בגזרת עוטף ירושלים ובעבר היה אחראי בעיקר על מעבר ארז שבצפון רצועת עזה. חיילי היחידה מוגדרים כלוחמים.
- גדוד "ארז" הוקם ב־1995 כחלק ממימוש הסכמי אוסלו. בעבר, הגדוד היה שייך לאוגדת עזה בפיקוד דרום ופעל בשיתוף פעולה עם חיל המשטרה הצבאית. כיום, הגדוד שייך לחמ"צ ואחראי על המעברים המרכזיים בעוטף ירושלים ובהם: קלנדיה, ביתוניא (מעבר סחורות), רחל (בכניסה לבית לחם), חיזמא, הזיתים ועוד. מחולק ל-3 פלוגות.
- גדוד "תעוז" הוקם ב־2004. מטרתו היא למנוע כניסת פעילות חבלנית עויינת, הברחת אמצעי לחימה, סיכול פיגועים, מניעת הסתננות ומניעת סיוע לארגוני טרור המנסים להפר את מרקם החיים התקין בשטחי מדינת ישראל. אחראי על המעברים: חווארה בשכם, גלבוע (ג'למא), ריחן, אייל, רנטיס, תרקומיא, מעבר חוצה שומרון ועוד. מחולק ל-4 פלוגות ביניהם פלוגות "סחלב" ו"סייפן" - פלוגות חי"ר שפעלו בעבר בגזרת חברון ואיו"ש.
[עריכה] קציני משטרה צבאית ראשיים
| דרגה | שם | תקופת כהונה | הערה |
|---|---|---|---|
| סא"ל | דני מגן | 1948-1950 | |
| אל"ם | יוסף פרסמן | 1950-1951 | |
| אל"ם | ברוך יצהר | 1951-1954 | |
| אל"ם | צבי-שמעון שפיר | 1954-1960 | |
| אל"ם | רפאל ורדי | 1960-1962 | |
| אל"ם | ישראל כרמי | 1962-1971 | |
| אלוף | זלמן ורדי | 1971-1976 | |
| תא"ל | בנימין ענבר | 1976-1977 | |
| תא"ל | ברוך ארבל | 1977-1980 | |
| תא"ל | חיים גרניט | 1980-1982 | |
| תא"ל | מאיר גבע | 1982-1985 | |
| תא"ל | אמיל אלימלך | 1985-1989 | |
| תא"ל | שלום בן-משה | 1989-1991 | |
| תא"ל | מוטי בירן | 1991-1995 | |
| תא"ל | ניר-עם גולדברום | 1995-1998 | |
| תא"ל | יורם צחור | 1998-2002 | |
| תא"ל | מיקי בראל | 2002-2005 | |
| תא"ל | רוני בני | 2005- |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל המשטרה הצבאית |
 |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| המטה הכללי: | המטה הכללי של צה"ל | |
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף התכנון | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים (גולני, צנחנים, נח"ל, גבעתי, כפיר) | חיל השריון (חטיבה 7, חטיבה 188, חטיבה 401) | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות נוספים: | חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי | |
