שאנדור סבאדוש
 | |
| לידה |
14 בינואר 1874 קומארום, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1937 (בגיל 62 בערך) ברה"מ |
| שם לידה |
Freistadl Sándor |
| מדינה |
הונגריה |
| תפקיד |
קומיסר העם (3 באפריל 1919–24 ביוני 1919) |
  | |
שאנדור סבאדוש (במקור פריישטדל, בהונגרית: Szabados Sándor; קומארום, 14 בינואר 1874[1] – ברית המועצות, אחרי שנת 1937) היה סוציאל-דמוקרט, לימים פוליטיקאי קומוניסטי בכיר יהודי-הונגרי קומיסר העם (שר בממשלה) לחינוך ציבורי, פקיד בקופה הלאומית לביטוח עובדים, עיתונאי, עורך דין, מתרגם. אשתו הייתה גיסתו של בלה קון.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאנדור פריישטדל נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד פריישטדל ושל יוהנה קראוס. ב-1892 ניהל חוגי לימוד סוציאליסטים בווינה ובלייפציג והיה חבר באגודת הכשרת פועלים. משנת 1893 עבד בנפסבה. ב-1898 גורש מבודפשט לקומארום, שם ייסד איגוד פועלים וארגן שביתות. הוא נידון לשנה וחצי בכלא על העלונים שהפיץ ועל עבודתו בשם "הקטכיזם של העם ההונגרי". ב-1903 פרסם את הנוסח המלא של מנשר המפלגה הקומוניסטית. לימים הפך לפקיד של הקופה הלאומית לביטוח עובדים. בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאופוזיציה השמאלנית של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP), ובמהלך המלחמה השתתף בהתססה אנטי-מיליטריסטית. בשנת 1918 הפך לחבר במפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) המפלגה החדשה שהוקמה. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, מ-5 באפריל עד 24 ביוני, היה קומיסר העם (שר בממשלה) לחינוך ציבורי, ראש התעמולה והחינוך הציבורי, וחבר במועצת הפועלים והצבא המרכזית המהפכנית של בודפשט. לאחר נפילת הרפובליקה נעצר ב-14 באוגוסט 1919 בבודפשט ונידון למאסר עולם במשפט קומיסרי העם. הוא נמלט מהכלא ועבר לרוסיה הסובייטית במסגרת חילופי השבויים ההונגרי-סובייטי, שם בברית המועצות הפך לראש המדור הצרפתי - גרמני של המנהל הראשי הכללי לספרות. הוא נפל קורבן של שרירותיות משפטי הראווה של סטלין.
סבאדוש תרגם כמה יצירות סוציולוגיות להונגרית וכתב כמה חוברות שכנוע ותעמולה.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקטכיזם של העם ההונגרי. קומארום, 1899.
- סוציאליזם. מכסי מגן. בודפשט, 1903.
תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרל מרקס - פרידריך אנגלס : המניפסט הקומוניסטי (עם הקדמה מאת קרל קאוטסקי, 1918, בודפשט, הוצאת נפסבה)
- קרל מרקס: מלחמת האזרחים בצרפת (כותרת משנה: מועצת המנהלים של ברית הפועלים הבינלאומי, ההקדמה נכתבה על ידי פרידריך אנגלס, נפסבה, בודפשט, 1918)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. שאנדור סבאדוש.
- אלברט וארי : קורבנות השלטון האדום בהונגריה, בודפשט מסת"ב 978 963 848 400 0
- מריה אורמוש : מהקתדרה עד גזר דין מוות, הוצאת Napvilág, בודפשט, 2011 ISBN 978 963 338 068 0
- לקסיקון התנועה ההיסטורית של תנועת הפועלים (הוצאת קושוט, 1976 ISBN 963 09 0412 8)
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים
- Bölöny József: Magyarország kormányai. Az 1987-1992 közötti időszakot feldolg. és sajtó alá rend. Hubai László.
- Váry István-Heltai Nándor: Kecskemét jelesei. Szerk. Heltai Nándor. Kecskemét, Kecskemét Város Tanácsa, 1968.
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- T. Kiss Tamás: [Kulturális] miniszterek 1848 és 1993 közötti időszakban. = A magyarországi kulturális minisztériumokról (1867-1993). Bp., Konferenciaközpont és Szabadegyetem Alapítvány, 1993.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
- Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
- Rév Erika: A népbiztosok pere. 1969.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a komáromi izraelita hitközség születési akv. 1332/1874. folyószáma alatt".
- ^ Magyar Lajos feleségül vette Korvin Ottó özvegyét. 8 Órai Újság 7. (1921: 158.) 6. הוא נשא לאישה את אלמנטו של אוטו קורווין.