שיחה:בית המקדש/ארכיון 1

בניין הורדוס

טעות היסטורית חמורה. הורדוס לא ,שכלל" את בית המקדש השני, אלא בנה אותו מחדש לחלוטין, כולל כל רחבת הר הבית והפכו ממבנה עלוב לאחד המפוארים בעולם

הטענה עצמה צודקת. חבל שלא הוספת כהערה ולא בראש העמוד. לעצם הדיון: אם ייכתב שהורדוס בנה מחדש הדבר משתמע כאילו ביהמ"ק נחרב. לפיכך נכתב "שוכלל". אכן ביהמ"ק הפך לאחד המפוארים כאמור "מי שלא ראה ביהמ"ק של הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו" (תרגום חופשי ואני בטוח שלא כך נכתב...) היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 23:21, 8 מאי 2006 (IDT)

יהודי יקר, אכן הורדוס הוא שהחריב את ביהמ"ק השני. עניין זה כתוב ונשנה בחז"ל ואצל רבותינו מאז. זה מובא בפשטות בגמ' שהתיחסתָ אליו (בבא בתרא ד,א) "מי שלא ראה בנין הורדוס" (לא כתיב ביהמ"ק שבנאו הורדוס! ודוק') בראשית הסוגיא כתוב: "ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה (=לסתור,להרוס) לבית המקדש?". למקדש הורדוס לא היה את קדושת בית שני ויש לזה ביטויים הלכתיים רבים ("תוספת הורדוס"). מסכת מידות, לפי רוב הדעות מתארת את המקדש כפי שהיה ערב חורבנו ע"י הורדוס (הר-הבית ריבוע, ת"ק על ת"ק אמה, שער אחד להר- הבית במערב במשנה לעומת 4 בבניין הורדוס ועוד).

מבחינה הסטורית, בניין הורדוס כלול בתקופת בית שני, אבל וודאי שאינו בית שני בעצמו. כשחז"ל קובעים שבית שני עמד 420 שנה- זה לא כולל את בנין הורדוס. עיין עוד בהורדוס#בנייה בירושלים. שילוני 02:57, 17 יולי 2006 (IDT)

את הגמרא הזאתצ למדתי השנה, ואת הנושא אני מכיר מקרוב. אפילו שמעתי איזה חוקר מאשקלון שסובר שביהמ"ק שעתיד להיבנות הוא ה-5! וזאת למה - כי הורדוס שיפץ (3), עמ"י התחיל לבנות מתישהו (4) והיה עוד אישור מתישהו (4). נחרב - הכוונה נהרס בשל עוונותיהם של עם ישראל. חורבן בית שני הכוונה לשנת 68-73 לספירה לטעותם ולא להריסת הורדוס. אנו מתייחסים לחורבן כאל השמדה הכוללת גם את האווריה הרוחנית של העם. היהודי

אם אתה "מכיר את הנושא מקרוב", נא הצג את דעתך באופן עניני נגד דברַי לעיל. דוקא לפי הסברי ביהמ"ק הבא (תובב"א) יהיה ה-3, כיוון שבית הורדוס לא נחשב. מה זה " אנו מתייחסים לחורבן כאל השמדה הכוללת גם את האווריה הרוחנית של העם". מי זה "אנו" (כמה אתם?)? זו משפט שאינו מגדיר; מהו "האווריה הרוחנית של העם"? באיזו "מטר" נמדד? נראה לי שעיקר ההשמדה הרוחנית התחיל רק בעקבות מפולת בר כוכבא. (אנמק דברי אם אתבקש). שילוני 00:36, 27 יולי 2006 (IDT)

לשילוני, מה שכתבת שארבע מאות ועשרים שנה של בית שני לא כולל את בניין הורדוס, נראה לי מופרך מהפירוט של חז"ל לגבי 420 שנים אלה, בע"ז ט,א ובסדר עולם רבה פרק ל', שם נאמר ש420 שנים אלה כוללים 103 שנים של מלכות הורדוס, שעם תומם - מתחיל החורבן (בית הורדוס לא מלך 103 שנה, אך חז"ל מתכוונים לכל התקופה של הורדוס, ארכילאוס בנו, אגריפס הראשון והשני וכל הנציבים שהיו בינתיים). גם האמירה שלא היה לבית המקדש של הורדוס קדושת הבית השני לא נראית. לתוספות שהוא הוסיף אכן לא היתה קדושה, ולפי חז"ל גם אם מקימי בית שני היו רוצים להוסיף על הבית ועל העזרות לא היה להם יכולת לעשות כן, כי לא היה להם את כל התנאים הנדרשים לכך (ראה שבועות טז,א, מחלוקת רב הונא ורב נחמן, והרמב"ם בית הבחירה ו,יד וכמעט כל הראשונים פוסקים הלכה כרב הונא). לעומת זאת - לבית המקדש עצמו שהורדוס בנה בהחלט היתה קדושה. בנילה - שיחה 10:23, 11 בנובמבר 2009 (IST)

ציר זמנים

האם ניתן להפוך את ציר הזמנים לעברית? כאשר תרגמתי את המילים קיבלתי סימני שאלה. האם הבעייה אצלי?ladypine

בעקבות המקדשים

האם יתכן כי כתבי ניוטון נמצאים ב בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ולא ככתוב??ladypine 20:01, 20 ספטמבר 2005 (UTC)

הייתכן שכתבי יד של ניוטון התגלגלו לירושלים? ואיך אפשר לטעון משהו בשם ד"ר עיבל לשם-רמתי, בלי לציין אסמכתא לכך? דוד שי 20:16, 20 ספטמבר 2005 (UTC)

אם היינו מוחקים כל דבר שאין לו אסמכתא היינו צריכים למחוק 90 אחוז ממה שכתוב בויקיפדיה. המקור היה תוכנית טלביזיה של חדשות המדע, מספר 116. ובכל זאת מי שהיה מתאמץ בחיפוש מהיר בגוגל היה מקבל בקלות אסמכתא כתובה.

וכך כתוב בYNET בשמה של עיבל: "ניוטון עסק הרבה מאד במשכן ובהיכל הקודש, בבית המקדש. מבחינתו, במבנה של המקום מסתתרים חוקי הטבע והיקום." [1]

ובכל מקרה כאשר מוחקים דברים בגלל אסמכתא או דבר אחר, כדאי לשים הערה אצל מי שכתב, כי אחרת ישנה סבירות גדולה שהוא בעצמו לא יהיה מודע לכך שהוא צריך לענות. ולגבי העניין שכתבי יד של ניוטון נרכשו על ידי בית הספרים הלאומי, מה בדיוק הבעיה והתמיהה בכך? הדבר נאמר בתוכנית הטלביזיה, שכתבי יד אלו היו הבסיס לעבודת הדוקטורט של ד"ר עיבל לשם-רמתי. --אפי ב. • שיחה • 15:39, 11 אוגוסט 2006 (IDT)

אפי, ההודעה של דוד נכתבה לפני שנה כמעט...pacman • שיחה 15:52, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

pacman, החיפזון מהשטן, ואין מניעה שדיאלוג ישתרע על פני שנים, להפך - זו סגולה לאריכות ימים.

אפי ב., תוכנית טלוויזיה הרי היא כצל עובר, וקשה להביאה כאסמכתא. אפשר להציץ בדוקטורט של ד"ר עיבל לשם-רמתי, ולראות מה כתוב בו בעניין זה. דוד שי 17:55, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

לPacman, זוהי בדיוק הבעיה של הויקיפדיה, שזה בלתי אפשרי ולא הגיוני שויקיפד יעקוב אחרי כל מה שכתב ולכן בפעמים רבות אין לו בכלל את ההזדמנות להגן על כתיבתו. מספיק שהוא לא היה יום יומיים בתקופה שדבריו שונו. עדיין חסר בויקיפדיה מנגנון שישגר הודעה אוטומטית כאשר נעשה שינוי או מחיקה משמעותית בדבריו של ויקיפד.

לדוד, מה שכתוב בYNET כתיקצור נמרץ של תוכנית הטלביזיה לא מהווה אסמכתא לתפיסתו של ניוטון? ובכלל לדעתי לתוכניות טלביזיה וסרטים צריך להיות מעמד יותר רציני ממה שאתה אומר, ואולי צריך לייחד דיון מיוחד על כך, שהרי הם לא מתפוגגים לאויר העולם, וכמו ספרים הם מונחים וקיימים בסירטיות של ערוצי הטלביזיה, וכל מי שרוצה יכול להזמין אותם ולצפות בהם שוב. מבחינה זו הנגישות אליהם היא דומה לנגישות של עבודת דוקטורט. נתאר לעצמנו שיראיינו מדען בעל שם שיאמר בשידור לכל האומה איזו אמיתה חשובה במילותיו הוא, האם לדיבור הישיר שלו באופן הכי בלתי אמצעי לא יהיה ערך, ואילו לראיון איתו שיכול להיות שנעשתה שם עריכה של העיתונאי, כן יהיה ערך, אף שהיא יכולה להיות פחות מדוייקת? --אפי ב. • שיחה • 23:30, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

טרם נולד המדען שיצליח לומר אמיתה חשובה בשידור טלוויזיה, אחרי שהנחו אותו: "יש לנו שתי דקות לראיון בשלמותו, כל מסר שלך יהיה לא יותר משני משפטים, שבכל אחד לא יותר משש מילים קצרות שנכללות באוצר המילים של מי שיש רק 500 מילים באוצר המילים שלו". מובן מאליו ש"הדיבור הישיר שלו באופן הכי בלתי אמצעי" צולם לאחר חמישה ניסיונות כושלים, שבהם המדען באמת ניסה לדבר בשפתו שלו; בניסיון הצילום השישי, ששודר, הקריא המדען את הדברים שכתבה עוזרת ההפקה בטלפרומפטר. טוב, לא תמיד זה כך, רק לפעמים. אין לי בעיה שתוכנית טלוויזיה תהווה אסמכתא, אבל לשם כך יש לתת מידע מדויק, שכולל לפחות שם התוכנית ומועד שידור. דוד שי 02:31, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

תמיד אפשר להגזים ולהקצין. אבל גם אתה תודה שהתוכניות התיעודיות הערוכות היטב של ערוץ ההיסטוריה, הנשיונאל ג'יאוגרפיק וערוץ 8 הם תוכניות איכותיות שיכולות להוות מקור מידע לויקיפדיה, אלא אם כן פתאום אנחנו לוקים בפרץ של סנוביזם איכותני. לגבי כתביו של ניוטון בירושלים. הנה מקור שבו בין היתר כתוב "חלק ניכר מהמסמכים [של ניוטון] מצוי בבית הספרים הלאומי בירושלים..." [2] וזה מה שכתוב באנציקלופדית YNET בתוך חיפוש גוגל: "למד על סר אייזיק ניוטון (1642 - 1727), פיסיקאי ומתמטיקאי אנגלי, מגדולי המדענים בכל ... כתביו המרובים העוסקים בנושא זה שמורים בבית הספרים הלאומי בירושלים. ..." [3]. --אפי ב. • שיחה • 00:54, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

שולחן לחם הפנים

חסר את שולחן לחם הפנים בין הכלים. אני חושב שהוא מספיק חשוב כדי לציינו.

אז תוסיף אותו. טל שחר 23:00, 26 ינואר 2006 (UTC)

חסרים בערך

• לא נכתב מדוע היה צורך בבניית בית מקדש אחד, ובאיסור ההקרבה מחוצה לו. זאת לאחר שקודם לכן בתקופת האבות רווח השימוש במזבחות פרטיים.

שתי שאלות:

הראשונה - השורה "שימש וישמש כמרכז רוחני וכמקום משכנו של האל." לא קצת שנויה במחלוקת? כיצד ניתן לכתוב דבר צפוי כעובדה מוגמרת? זה נשמע מאוד לא אנציקלופדי. אם בכל זאת ראוי להשאיר זאת, אני חושב שצריך להשתמש בתווית מסוג "ערך זה עוסק באירוע עתידי, ייתכן שהוא מכיל פרטים ספקולטיביים וכו'". אני חושב שצריך לשנות את הניסוח למשהו הדומה ל" שימש בעבר וצפוי לשמש כמרכז רוחני ומקום משכנו של האל".

והשנייה - לא ראוי לציין את דגם בית שני (שנמצא בבית וגן בירושלים, ומתוכנן שיועבר למוזיאון ישראל) בערך? אופק 22:52, 30 אפריל 2006 (IDT)

מזדהה עם שאלתך הראשונה. כדאי לשנות לניסוח יותר מובן (למרות שאם הבנתי את הכוונה הכללית של הטקסט זה בסדר)... אין לי משהו מובן בראש...

בקשר לשאלה השנייה, ייתכן. שינית כבר?! היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 23:02, 30 אפריל 2006 (IDT)

פתרתי לכם את הבעיה שנילי • שיחה 23:06, 30 אפריל 2006 (IDT)

תודה. הוספתי "האמונה היהודית". היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 23:09, 30 אפריל 2006 (IDT)

ובא לציון גואל...שנילי • שיחה 23:22, 30 אפריל 2006 (IDT)

מוזר עד כמה היחס כאן מלבב ובדף על יום העצמאות מתנהלת מלחמת עולם... אני מפסיק לרענן את הדף הזה, אז אל תגיב כאן (אלא ב"חג" העצמאות). לילה טוב היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 23:25, 30 אפריל 2006 (IDT)

אולי אפשר פשוט לומר "משמש" בהווה סתמי, כמו שכתוב "והשימותי את מקדשיכם" ודוק' ? שילוני 00:25, 27 יולי 2006 (IDT)

בעניין התמונה השניה

ע"פ הכתוב התמונה הינה איור של בית שני. אולם, ע"פ האנציקלופדיה העיברית ( כרך ח' עמ' 558) התמונה הזו היא איור של בית ראשון. האם ניתן לבדוק את הנושא? (תמונה מופיעה גם בויקי האנגלית כתמונה של בית שני) SGVB 18:54, 21 מאי 2006 (IDT)

הייתי סומך על העברית בנושא זה. מה גם שבאמת זה נראה כמו של בית ראשון (אין סטיו מלכותי בדרום - משמאל, ועוד). הלל • שיחה 19:06, 21 מאי 2006 (IDT)

ואני חושב (לפי הריבוע בתוך ריבוע) שזה השלישי תובב"א... וסתם, הלל, יתכן שזה לפני תוספות הורדוס... היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 07:18, 23 מאי 2006 (IDT)

בנימין, ע"פ האנציקלופדיה העיברית זה בית ראשון ע"פ חזון יחזקאל. SGVB 19:16, 23 מאי 2006 (IDT)

ישנה טעות בדבריך, או באנציקלופדיה. אין דבר כזה "בית ראשון ע"פ חזון יחזקאל". חזון יחזקאל מתייחס לבית השני, אך לא הוגשם בו, ועל כן מיועד כנראה לבית השלישי העתיד לבוא. אריה א 20:21, 23 מאי 2006 (IDT)

מי שיקרא את חזון יחזקאל בנושא, יראה שלענ"ד זה מתאים להיות בית שלישי, אבל אצל יהודים תמיד יש מחלוקת (וידועה הבדיחה על יהודי המגיע לאי בודד...). לא נורא. לכולכם חג דתיים לאומיים שמיייח!!! היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 17:48, 24 מאי 2006 (IDT)

חג שמח גם לך, אע"פ שע"פ החלטת מועצת הרבנות הראשית יום ירושלים הינו בכל מקרה בכ"ח באייר אע"פ שזהו יום שישי.... (מקווה שהמתכונת בלשון הלכה לך טוב, כ"כ בהצלחה בבגרות במתמטיקה ביום שני(אתה עושה, נכון?)) SGVB 22:49, 24 מאי 2006 (IDT)

היום הייתה לי מתכונת במטמתיקה והיה ב"ה (ואם תשאל ב"ה טוב או רע, אז ב"ה טוב מאוד...). בע"ה נעשה שבוע הבא את הבגרות... היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 11:40, 25 מאי 2006 (IDT)

בית המקדש הראשון

לא ראוי לציין שאין עדויות ארכיאולוגיות לקיומו, והסיבה היחידה שבכלל מדברים עליו זה בגלל שהוא נזכר בספרי הקודש היהודיים? וỹelloωblộớd ¤ שיחה 19:50, 28 מאי 2006 (IDT)

נראה לי שאתה מתבלבל בין ארכאולוגיה להיסטוריה - מאוד לא סביר שימצאו ממצאים ארכיאולוגים, מאחר שמעולם לא נערכה חפירה ארכיאולוגית בהר הבית (אם כי ישנם ממצאים שאפשר לפרשם כך או אחרת, כגון קבר ...יהו אשר על הבית).

ממצאים היסטורים (קרי: מישהו מהתקופה שכותב על זה) זה כבר סיפור אחר. בברכה, דניאל צבי 19:17, 2 אוגוסט 2006 (IDT)

אני חושב שגם "מישהו מהתקופה שכותב על זה" נחשב לממצא ארכיאולוגי. אשמח לדוגמא כזאת. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 19:50, 2 אוגוסט 2006 (IDT)

לא טענתי שקיימת דוגמא כזאת, רק חלקתי על המינוח. בברכה, דניאל צבי 16:21, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

גם החוקרים הכי לא דתיים מניחים שספר דברים המתאר את עבודת הקורבנות במקדש נכתב בתקופת המלך חזקיהו - ולכן מדובר במקור היסטורי מהתקופה. דרור 15:50, 11 אוגוסט 2006 (IDT)

לא מצאו איזה רימון שנהב מבית המקדש הראשון (עדות ארכיאולוגית)? דרור 20:55, 19 בינואר 2007 (IST)

מצאו, אך התברר שהרימון אכן עתיק, אך החריטה על גביו היא מעשה זיוף, ולכן אי־אפשר לקשור בינו לבין בית המקדש (או כל דבר אחר). כנ"ל לגבי כתובת יואש. דניאל צבי 18:20, 20 בינואר 2007 (IST)

אין חוקר רציני שטוען שבית המקדש הראשון היה בלוף. והתנ"ך הוא עדות טובה גם לחוקרים חילוניים, בדיוק כמו כתובות נבופלסאר. הלל • שיחה • תיבת נאצות 21:50, 20 בינואר 2007 (IST)

אוף, בגלל ההתנגשות עריכה נמחק כל מה שכתבתי. אז הפעם אקצר.

1. הטענה היא לא אם יש או אין אלא שהוספת השורה הזאת נדמת שבאה לזלזל בבית-המקדש, והרי יש עוד הרבה מקומות היסטוריים אחרים שאין עליהם עדויות אך ידוע שהם היו ובהם זה לא מצויין. מה שמחזק את הטענה.
2. במקומו של בית המקדש הראשון הוקם לאחר 70 שנה בלבד בית המקדש השני שעליו ועל מיקומו אין מחלוקות ויש לנו שרידים, מה גם שהרבה מן הכלים שהתמשו בהם במקדש הראשון השתמשמו בהם גם במקדש השני ואיזה מן שרידים מטיוחדים של המקדש הראשון אתה מצפה למצוא.
3. כיום במקום המקדש עומד לצערינו הרב בניין כיפת הסלע של הפלסטינאים. שהם עושים חפירות ואורסים את היסודות. וכך הם בעצם מאבדים את כל המשמעות הארכיאולוגית של המקום.

לסיכום, מה בכלל חשיבות השורה הזאת?

ולאיזה סוג של עדויות אתה מחכה? קונילמל 22:28, 20 בינואר 2007 (IST)

חייבים לפצל את הערך

כרגע מתבצעת מתקפת איכות בנושא בית המקדש, שמוסיפה עשרות ערכים כמו השולחן, מזבח הזהב, ושער הכותנה, כשהערך הזה במצב פשוט עלוב.

יש לפצל את הערך מיד לשני בתי המקדש ולהרחיב על כל אחד מהם בנפרד. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 21:56, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

הרחבת סרגל הזמנים

יש להוסיף במסגרת סרגל הזמנים גם את המשכן במדבר, משכן שילה ומשכן נוב. ---יוני--- 01:58, 6 אוגוסט 2006 (IDT)

צריך ליצור ערך נפרד למשכנים.--אפי ב. • שיחה • 15:46, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

כבר יש לחלק. pacman • שיחה 15:47, 11 אוגוסט 2006 (IDT)

תודה שהארת את עיני. צריך אם כן סרגל זמנים של כל המשכנים שיושתל בכולם. --אפי ב. • שיחה • 15:58, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

תיקון ההקדמה

1. ככל שידיעתי משגת, בית המקדש אינו קיים בימינו. לפיכך יש להציג אותו בלשון עבר, כלומר: "בית המקדש היה". מן הראוי לציין בנוסף מתי הוא התקיים.
2. "המקום הקדוש ביותר לעם היהודי" - כדאי להימנע מניסוחים בעייתיים מבחינה עובדתית. מה שידוע לנו הוא שבית המקדש היה מרכז פולחן. השאלה אם היו מקומות קדושים ממנו, והאם יש בכלל ביהדות מושג של "מקום קדוש" היא שאלה של פרשנות. ידועים לנו מן התנ"ך וממקורות אחרים מקומות פולחן חלופיים שלא שרדו זמן רב כמו בית המקדש, וקשה לדעת אם הם היו במעמד דומה לזה של בית המקדש ואם כן למשך כמה זמן.
3. "מרכז רוחני" - שוב, זה עניין של פרשנות. ככל שידוע לנו, בית המקדש שימש לפעילות גשמית מאוד - שחיטה של בהמות ואכילתן במהלך טקס דתי, וכן מוקד לתשלום מס בצורת תבואה ופירות לכוהנים וללויים. כל זה נעשה כמובן כחלק מפעילות דתית, אבל כבר נביאי ישראל עמדו על השניות הזאת בתפקיד בית המקדש ועל הבעייתיות שבה. לדעתי, צריך פשוט לפרט מה עשו בבית המקדש: הקריבו קורבנות, הביאו ביכורים וכן היה זה מוקד לפעילותם של הכוהנים והלויים.
4. כשמדובר על בית המקדש באחרית הימים אפשר אולי להשתמש במונח "מרכז רוחני", על-פי חזונות אחרית הימים המופיעים בנביאים האחרונים ("כי מציון תצא תורה וגו'"). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:25, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

אין לי בעיות עם ההקדמה החדשה שיצרת, אבל אענה ל-2 משאלותיך בכ"ז:

2 ביהדות המסורתית, בית המקדש נחשב כמקום הקדוש ביותר (אם אתה לא רוצה לדבר על התנ"ך, לפחות תוכל להסכים על תקופת חז"ל ואילך. אני מניח שמי שכתב את המשפט, התכוון להוציא מהדעה המוטעית, הנשמעת מידי פעם, כאילו הכותל המערבי הוא הקדוש ביותר ליהודים. 3 זה שנעשו בו פעולות גשמיות, אינו סותר את עובדת היותו מרכז רוחני, מאחר שגם תפילות וכדו' התקיימו בו. בנוסף, יש לעיין בהגדרה של "מרכז רוחני" - אם הכל נעשה כחלק מטקס דתי, הרי שהטקס, על אף כל מובניו הגשמיים, הוא בעל משמעות רוחנית. בברכה, דניאל צבי 21:04, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

דווקא לחז"ל היה יחס דו-ערכי לבית המקדש, ואפשר להבין זאת אם לוקחים בחשבון שרובם היו מן הפרושים, בשעה שהמקדש היה נחלתם של הצדוקים. אני חושב שהיחס הדו-ערכי הזה השתמר ביהדות עד לימי הציונות הדתית. אבל כל זה נושא לדיון נפרד. לעצם עניין הניסוח - השאלה היא אם הביטוי "מרכז פולחן" או "מרכז פולחני" הוא מספיק ברור ואפשר להסתפק בו. ברור לי שטקס גשמי שנעשה למטרות דתיות מבטא היבטים רוחניים. השאלה היא אם הביטוי "פולחן" ממצה את העניין. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:49, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מבקש להחזיר להקדמה את הביטויים "מרכז רוחני" ו"המקום הקדוש ביותר" (אפשר עם הסתייגות) כדברי דניאל צבי. ‏pacman • שיחה 22:33, 20 בינואר 2007 (IST)

אין צורך בשורה על הארכיאולוגיה כאן בכלל!!!

אני לא מרוצה מהשינוי שביצע נריה הרואה. לענ"ד אין צורך בכלל שזה יהיה בערך, מה חושב הארכיאולוגיה. אם זה חשוב אז אפשר לעשות בערך המורחב עצמו ושם להוסיף כותרת משנית מצד עצמה שמסיברה את כל הבעיות בארכיאולוגיה בהר-הבית, בתקופה בכלל ובחפירות שעשוים הפלסטינאים בהר הבית המוכנה על-ידם כיפת הסלע. קונילמל 10:03, 22 בינואר 2007 (IST)

היכן צריכים להכנס מנהגים זכר לחורבן

היכן נושא זה צריך להיכנס - באיזה ערך?

בהלכה נקבעו הרבה תקנות והלכות שבאות כזכר למקדש והן: אמה זכר לחורבן; עריכת שולחן לסעודה; תכשיטי אשה. חתן וכלה; שירה וכלי זמר; קריעה על ערי יהודה; ברכת מציב גבול אלמנה.

למעוניין ללמוד ולכתוב על חלק זה אני מוסיף שני מאמרים: זכר למקדש חלק א' זכר למקדש חלק ב'

ויהי רצון שבקרוב נזכה שכל הלכות אלו יפסיקו להיות הלכה למעשה אלא בבחינת "דרוש וקבל שכר"

בהרצל - שיחה 18:06, 24 בפברואר 2008 (IST)