שיחה:העלייה מרומניה/ארכיון 1

מספר הערות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים7 תגובות3 אנשים בשיחה

העלייה בתקופה העות'מאנית - בפתיח יש פרטי מידע חשובים על העלייה הציונית בתקופה זו, שדווקא בפרק הרלוונטי נעדרים: חובבי ציון, הקמת זכרון יעקב וראש פינה, משפחת אהרונסון ועוד. הייתי מצפה שבפרק שמוקדש לנושא הסקירה תורחב לעומת הפתיח, ולא תצומצם.
ההפניה לערך מורחב משפטי הציונים ברומניה אינה במקומה, כלומר אינה שימוש נכון בהפניה לערך מורחב. זה אינו ערך מורחב בנושא הפיסקה, הערך עוסק בעניין שאינו נזכר אפילו בפסקה. אני מניח שהכוונה הייתה לתת קישור מובלט לערך אחר שקשור לנושא, ולזאת משתמשים ב"ראו גם".
נדרשת הגהה ועריכה לשונית, עם דגש על מבנה תחבירי של משפטים.
הפרק "דעיכת הקהילה היהודית של רומניה" עוסק באנקדוטה בודדת ולא בתהליך, כפי שניתן היה לכאורה להבין משמו. גם לא ברור אם הקטע שנחרת בזכרונה של ריקה זראי הוא אכן כזה אירוע מכונן בתולדות הקהילה. מגיסטר • שיחה 08:17, 11 בפברואר 2008 (IST)תגובה

לא ידעתי שהערך עומד להיות מועמד להמלצה, לכן לא עשיתי לו פיניש.

העלייה בתקופה העות'מאנית - יטופל.
התלבטתי בעצמי אם לשים ב"ראו גם" או כערך מורחב. אני מקבל את המלצתך.
שלומית קדם הבטיחה לי לטפל בנושא העריכה וההגה וכל מי שירצה לעזור בכך מוזמן.
הפרק על הדעיכה לא גמור. אמשיך לטפל בו. קשה לתאר רגשות של ציבור - הקטע עם ריקה זראי ממחיש את הכמיהה הציונית של יהדות רומניה ובזה תפקידו, לא אירוע מכונן, אלא המחשה.

בברכה. ליש 08:47, 11 בפברואר 2008 (IST)תגובה

הערך אכן ראוי להיות מועמד למומלץ, לפחות מקריאה ראשונית. אציין שיש הפניה למאמר של יעקב גלר, אולם ללא פרטים ביבליוגרפיים. האם תוכל לציין אותם? יעקב 10:49, 14 בפברואר 2008 (IST)תגובה

הערך על הקזבק לא יודע מכך שהיא הוטבעה. יעקב 11:17, 14 בפברואר 2008 (IST)תגובה

זו הייתה שארית של משפט שהתיחס למפקורה, אך הורד בגלל כפילות ולא הורד במלואו. טוב שמצאת זאת. בברכה. ליש 11:25, 14 בפברואר 2008 (IST)תגובה

המאמר של פרופ' גלר מופיע בקישורים החיצוניים (קתדרה). בברכה. ליש 11:27, 14 בפברואר 2008 (IST)תגובה

הדרך לעשות זאת היא לציין (גלר, קתדרה - או משהו כזה). אולם אני חושב שצריך להביר את רוב הקישורים החיצוניים להערות שוליים. אני חושב שבקישורים חיצוניים יש להשאיר רק קישורים שמכסים חלק מהותי מהערך, כלומר במקרה דנן מאמרים המתייחסים לעלייה מרומניה לאורך רוב או כל התקופה. לחילופין, תחלק את קישורים חיצוניים לתקופות. יעקב 11:37, 14 בפברואר 2008 (IST)תגובה

הערות מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים8 תגובות7 אנשים בשיחה

ערך מושקע ומרתק של ליש, על נושא לא מספיק מוכר. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:15, 10 בפברואר 2008 (IST)תגובה

עניין טכני: לסדר קישורים חיצוניים. הגמל התימני 23:43, 10 בפברואר 2008 (IST)תגובה

לסדר הערות שוליים. נוי 13:41, 15 בפברואר 2008 (IST)תגובה

מי שמתמצא בזה, מוזמן לעזור בכך - אני מומחה קטן מאוד בתחום זה. בברכה. ליש 13:48, 15 בפברואר 2008 (IST)תגובה

האם העניין סודר? דניאל ב. 17:42, 17 בפברואר 2008 (IST)תגובה

בעד, אם יש עוד כמה יהודים ברומניה כדאי להוריד את הא הידיעה. קקון 18:59, 17 בפברואר 2008 (IST)תגובה

ערך מקיף ויסודי, למדתי ממנו המון! ברי"א • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 20:41, 18 בפברואר 2008 (IST)תגובה

סיימתי את הליטושים האחרונים ובחינתי הערך מוכן. בברכה. ליש - שיחה 20:20, 22 בפברואר 2008 (IST)תגובה

מקורות לערך[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

חלק מהערות השוליים בערך זה כתובות באופן שאינו מאפשר לקורא לאתרם, אלא לאחר חיפוש מייגע. כך לדוגמה:

"העלייה ההמונית" מאת פרופסור משה סיקרון. מה זה? ספר? מאמר? אם מדובר בספר, יש לרשום את שמו המלא של החיבור, מקום ההוצאה:שם ההוצאה לאור, שנת ההוצאה לאור. אם מדובר במאמר, יש לרשום את שם כתב העת המלא, שנת הכרך;מספר הכרך:עמ'-עמ'.

כך לדוגמה, ההפניה ל"מאמר על כולל מולדביה וולכיה מאת יעקב גלר (קתדרה)". היתה צריכה להיכתב כך (או להכיל את הפרטים הבאים):

יעקב גלר, כולל מולדביה וולכיה בארץ-ישראל. קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה 1991;59: 56-82.

ערך אנציקלופדי ראוי לשמו צריך להיות שער למידע ולא מבוי סתום.--‏Golf Bravo‏ 18:49, 27 בפברואר 2008 (IST)תגובה

טיפלתי בשתי דוגמאות אלה. דוד שי - שיחה 23:59, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

צריך לשנות את שם הערך[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים12 תגובות6 אנשים בשיחה

להוריד את ה"ה" ולהשאיר עלייה מרומניה (כמו עליית גומולקה) וזה להבדיל מ"העלייה הראשונה" וכו'. ליז'אנסק - שיחה 20:28, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

ולמה לא כמו העלייה ההמונית או העלייה מאתיופיה? עליית גומולקה היא היוצאת דופן, כי לא ניתן להעביר ל"העלייה מגומולקה". בברכה. ליש - שיחה 20:31, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

גם העלייה מאתיופיה שגוי וצריך להיות עלייה מאתיופיה. כי זו לא היתה פעולה שבה כל יהודי מדינה עלו כאיש אחד ולא השאירו אחריהם אף יהודי. העלייה ההמונית היא מושג ולכן ניתן לידעה. ליז'אנסק - שיחה 20:39, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

אינני מבין מדוע אתה מסיק מהידוע ש"כל" היהודים עלו. מכל מקום, אם רצונך בשינוי כללי, לא כאן המקום לנהל את הדיון, אולי במזנון או בדף השיחה של התבנית. בברכה. ליש - שיחה 20:49, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

אולי עדיף לשאול את אחד הלשונאים? ליז'אנסק - שיחה 21:10, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

הענין כבר עבר כמה גלגולים, קקון הציע לשנות את השם ואני לא נקטתי עמדה, אז הוא שינה והתערב דוד שי ששינה בחזרה ועשה התאמה בין השמות השונים של העליות. אני חושב שהשם בסדר, אבל אין לי בעיה עקרונית עם שינוי שם, אולם ברור שזה יצריך, בגלל יתר הערכים, התאמות רבות, בקיצור סיפור גדול שיענין רבים וודאי יהיו מתנגדים, אולי אפילו הצבעת מחלוקת... אם זה בוער בעצמותיך, אני מציע לבדוק לאן נושבת הרוח במזנון. בברכה. ליש - שיחה 21:17, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

אין מה לבדוק. העלייה מרומניה זה בסדר גמור. איתן • שיחה 22:39, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

העליה מרמז על אירוע אחד או על ארוע חשוב יותר מאשר ארועים אחרים, לדעתי עדיף עליות מרומניה או, העליות מרומניה ובעדיפות נמוכה יותר, עלייה מרומניה חנה ק. - שיחה 22:43, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

זה משום שאת מתייחסת למונח עלייה כאירוע חד פעמי, בעוד שניתן להתייחס אליו כאל תהליך מתמשך. העלייה מרוסיה או מחבר העמים - מושג מקובל ולא מטעה, וכך גם מרומניה איתן • שיחה 22:48, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

גם העלייה מרוסיה אינו שם מדוייק. לעומת זאת העליייה מרוסיה בשנות ה-70 הוא שם מדוייק. חנה ק. - שיחה 22:55, 4 במרץ 2008 (IST)תגובה

ראו גם ההבדל בין "השואה" ובין "טבח בוסטון" ― 193.28.155.51 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני מסכים עם הדעה שהשם הנוכחי לא משהו בכלל. אם כי עוד לא החלטתי באיזה שםאחר אני תומך. אני משאיר את זה לכם... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:48, 6 במרץ 2008 (IST)תגובה

מלחמת עריכה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים4 תגובות3 אנשים בשיחה

אריה ואנונימי כלשהו - אנא דונו בדף השיחה ולא בתקצירי העריכה. הערך נהול כעת כך שאיש מכם לא יכול לערוך על מה שנדמה לי כי הוא הגרסה היציבה (אנא תקנו אותי אם אני טועה). אנא החליטו בדף השיחה בדבר התוספת ובמידת הצורך פנו לבורר. להסרת הגנה לאחר דיון (או לאחר הסכמה ידידותית כח איש מכם לא ימשיך לשחזר האחר) - אנא פנו לויקיפדיה:בקשות ממפעילים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:17, 6 במרץ 2008 (IST)תגובה

זאת תוספת מיותרת ופחות מדויקת מהמספר שכבר הובא בפרק המתאים, "דעיכת יהדות רומניה". האלמוני הביא תחילה הערכה של 300,000 ולאחר שמחקתי אותה הביא הערכה אחרת של 300,000 עד 350,000. על פי נתוני איחוד הקהילות של רומניה המספר הוא 350,000 והוא גדל ל-450,000 לאחר ששבו הפליטים מברית המועצות וממקומות אחרים. האלמוני לא הביא שום הנמקה לצורך בחזרה על המספרק בפרק המסוים ומדוע הוא חושב שהספרים המסוימים, המביאים הערכות גסות בלבד צריכים להיות מצוטטים כאן. לדעתי הגנה חלקית תספיק במקרה זה. בברכה. ליש - שיחה 22:57, 6 במרץ 2008 (IST)תגובה

אינני מתמצא בנושא. אני חושב שיהיה זה הוגן יותר להפעיל הגנה מלאה. אוריד אותה לחלקית עם האנונימי לא יגיב על דבריך אלו עד מוצאי שבת, ואסיר בכלל אם תכתב כאן התחייבות שלא להמשיך במלחמת השחזורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:49, 6 במרץ 2008 (IST)תגובה

הביטו בקטע הבא:

The war that broke in June 1941 turned violence from an exception into mass practice. After the pogrom of Iasi and the "death trains" of Moldavia, there followed in the autumn of 1941 the massacre and mass deportation of the Jews of Basarabia and Bucovina to Transnistria. They were declared "foreign Jews" siding with the "bolshevik enemy". During the summer and autumn of 1942, the plans for mass deportation of the Jews from old Romania and southern Transylvania to the extermination camps in Poland were at work. The opposition put up by leading personalities of the Romanian political and ecclesiastical elite, among which the Royal House was foremost, the actions of the Jewish leaders, especially of Dr. Wilhem Filderman, and not least of all, the change of the course of the war after Stalingrad, put an end to this project, and thus, about 300,000 Jewish lives were saved out of the 441,293 registered by the 1941 census on the territory of old Romania, southern Transylvania, Basarabia and Bucovina29.

In Northern Transylvania, under the Hungarian administration introduced in August 1940, the 151,125 Jews recorded in the 1941 census had been subject to anti-Jewish legislation in action for some years in Hungary. This legislation was racial in nature and pursued the elimination of the Jews from the economic life, liberal professions, public services and the educational system. The German occupation in March 1944 and the

JSRI • No.3 /Winter 2002 p. 96

Slálasi government hastened the state of things towards a tragic end, ghettoing and deporting as many as 131,633 Jews from Northen Transylvania by June 1944. The courageous stand taken by such personalities as the Greek Catholic Archbishop Iuliu Hossu or the Roman Catholic Bishop Márton Áron, the salvation actions initiated by Jewish organizations with the support of some intellectuals and local peasants did not as much as limit the proportion of the disaster30.

The Jewish population in Romania reduced to half as compared to the inter-war period (412,312 Jews in 1947) set its hopes, after the terrible shock of the Holocaust, in the new regime, democratic in the beginning, later Communist, which promised to solve once and for all national injustices. It is not by accident that the Jews participate in the building up of the new social-political and economic regime, which, unfortunately, proved very soon to be the deception of a new type dictatorship, whose ferocity was comparable to the one past.

ממקור זה: http://www.jsri.ro/old/html%20version/index/no_3/ladislau_gyemant-articol.htm איתן • שיחה 13:36, 8 במרץ 2008 (IST)תגובה

הערות Golf Bravo[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים4 תגובות3 אנשים בשיחה

הערות על הערך הועברו משיחה:העלייה מרומניה/הצעת הסרה ממומלצים כדי שההצעה תהיה על פי הנהלים של ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הסרת המלצה ערן - שיחה 10:00, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה

מה אני מחפש בערך מומלץ?[עריכת קוד מקור]

כמסגרת כללית לדיון זה אני מקבל ומאמץ את הקריטריונים לקביעת ערך מומלץ שנוסחו על ידי הקהילה. קריטריונים אשר לדאבון ליבי אינם מיושמים לעיתים קרובות. מרכיב אחד בלבד חסר לי בקריטריונים אלה וחסרונו מקרין גם בעוצמה על הערך בו אנו עוסקים: יחודיות הוויקיפדיה העברית. אני מניח כי בערכים אנציקלופדיים טובים בוויקיפדיה העברית, ובמיוחד בערכים העוסקים בתרבות העברית והיהודית, צריך להיעשות מאמץ לבסס את הערך על תשתית ספרותית ומחקרית עברית.

עליית יהודי רומניה[עריכת קוד מקור]

עליית יהודי רומניה היא מן העליות המפוארות לארץ ישראל וחשיבותה לבניית ותקומת הארץ הזו הייתה מרכזית. כיוון שקהילת יהודי רומניה נתברכה בעילית משכילה בתחומים מגוונים, חיי יהודי רומניה לאורך הדורות ועלייתם לישראל זכו לתיאור, מחקר ותיעוד בספרים ומאמרים רבים ומגוונים גם בעברית.

מקורות לערך[עריכת קוד מקור]

על ערך מומלץ... "לכלול הפניות למקורות חיצוניים המאששים את נכונות העובדות הכתובות בו." (מתוך הקריטריונים)

עיינו ברשימת הערות השוליים לערך:

עשר מתוך חמש עשרה (10/15) מהערות השוליים של הערך הפנו למקורות חיצוניים ברומנית! (ביום ההמלצה על הערך, היום 10/18)
שני הספרים היחידים "לקריאה נוספת" הם ברומנית,
בקישורים החיצוניים (חלקם עם מידע אנקדוטי וקשר רופף ביותר לנושא הערך) 4/12 (שליש) קישורים הם לחומר בשפה הרומנית.

אני מזכיר, זהו ערך שנכתב לקורא העברי ואשר צריך לשמש גם כשער למידע נוסף למבקש להוסיף ללמוד ולחקור. עד כמה החומר הזה נגיש לקורא? כמה ספריות בישראל מחזיקות את הפרסומים האלה?

הנה מעט מן הספרות הענפה הקיימת בעברית על עליית יהודי רומניה ואשר הערך כלל לא מאזכר!

ספרים[עריכת קוד מקור]

תולדות היהודים ברומניה. (בחמישה כרכים). הוצאת אוניברסיטת תל אביב (יצא בשנות ה-2000 בשנים שונות).
יוסף גוברין, זיכרונות על טרנסניסטריה ועל ההעפלה לארץ-ישראל. הוצאת בית לוחמי הגטאות, 1999.
שמואל בן-ציון, קורותיה של גורדוניה ברומניה. הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, המרכז לתרבות ולחינוך, תשנ"ב 1992
מרדכי רסל, תיק "מפקורה": תולדות אנית מעפילים שטובעה בים השחור ע"י הגרמנים בשנת 1944. הועדה לפעולות רוחניות בין יהודי רומניה, תשמ"א 1981
על יהודי רומניה בארץ גלותם ובמולדת: קובץ מאמרים ומסות בעריכת עמיאל שרגא. התאחדות עולי רומניה בישראל, 1960

מאמרים[עריכת קוד מקור]

קיימים עשרות (אם לא יותר) מאמרים בעברית על עליית יהודי רומניה לארץ ישראל! הערך המומלץ הזה מפנה לכל היותר ל-3 מאמרים על עליית יהודי רומניה לארץ (ובנוסף, מספר מאמרים העוסקים בנושאים רחבים יותר, ומזכירים עלייה זו).

במשך מספר שנים פרסמה התאחדות עולי רומניה בישראל כתב-עת! שבט רומניה: כתב-עת לתולדות יהדות רומניה ובו מאמרים על היבטים שונים בתולדות יהדות רומניה, כולל עלייתם ארצה. היתכן כי ערך מומלץ אינו מזכירו כלל?

"הגדרה ברורה המתארת היטב את הנושא"[עריכת קוד מקור]

כך נאמר בפיסקה המסיימת את הפתיח לערך:

"בתקופה שבין הרבע האחרון של המאה ה-19 ואמצע המאה ה-20, השתנו גבולות רומניה כמה פעמים, לכן יש לעתים בלבול בין הזהויות האזרחיות של העולים בטרם בואם לארץ. לרומניה צורפו חבלי ארץ מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (בוקובינה, טרנסילבניה ובאנאט), מהאימפריה הרוסית (בסרביה) ומבולגריה (הקדרילטר) ומאוחר יותר נקרעו ממנה חבלים, שסופחו להונגריה (צפון טרנסילבניה - הושבה לרומניה בסוף מלחמת העולם השנייה), לברית המועצות (בסרביה וחלק מבוקובינה) ולבולגריה (הקדרילטר). ההתייחסות למוצא העולים היא לפי הסטטוס של מחוז מוצאם בעת עלייתם."

מה הבנתם מזה? האם הערך עוסק בעליית יהודים מבוקובינה, טרנסילבניה (כולה? רק חלקה?), באנאט, בסרביה, הקדרילטר. חוסר הבהירות הזה בנשוא הערך מקרין למעשה על כולו ומערער כל יכולת להבין מי אכן בעולים מרומניה? להבדיל מעליית יהודי הונגריה, בולגריה, אוקראינה, בעלי תרבות רומנית, או רומנית למחצה. הערפול הזה אף מרוקן מתוכן את ההשוואה המספרית המופיעה בערך בין מספר יהודי רומניה בשנים השונות.

"כתוב היטב"[עריכת קוד מקור]

הנה דוגמא אחת לכתיבה בערך מומלץ: הפיסקה המתארת את הופעותיה המרגשות של ריקה זראי ברומניה (העלייה מרומניה#דעיכת הקהילה היהודית של רומניה) מסתיימת במשפטים הבאים : "...[ש]המחזה חזר על עצמו בכל אחת מ-12 הופעותיה בבוקרשט ורק אז נודע לה, שזו הפעם הראשונה שהורשתה שירה עברית על במה רומנית, מאז עליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון. ריקה סיפרה זאת ברדיו ביום 19 בינואר 2008." מעבר לשאלה הטבעית היכן שודרו הדברים?(שהרי חלפו ימי תחנת רדיו יחידה בארץ ישראל), ניכר שאין כאן אבחנה בין מידע רלבנטי לערך, לבין המקור למידע האמור להופיע בהערות השוליים.

ועוד דוגמה: "בפברואר 1942 יצאה מקונסטנצה הספינה Dor de Val (געגוע לגל) עם 14 או 20 נוסעים, תלוי במקור המידע... ב-16 במרץ יצאה מנמל סולינה הספינה Eouxine עם 11 או 14 או 15 נוסעים, תלוי במקור המידע... ב-17 במרץ 1942 יצאה מקונסטנצה הספינה Mihai עם 13 או 15 או 18 נוסעים, תלוי במקור המידע..." תלוי במקור המידע? איזה מקורות מידע? היכן ההפניה למקורות המידע הנותנים מידע סותר? הדוגמה הזו אף מובילה לנקודה הבאה.

אבחנה בין עיקר לטפל[עריכת קוד מקור]

מחד, מספר לנו הערך על "הספינה Eouxine עם 11 או 14 או 15 נוסעים, תלוי במקור המידע..." שהפליגה ארצה, מבלי שניתנים לקורא כלים להבין מה חשיבותו של פרט מידע שולי לכאורה כזה ומנגד, באותו סגנון, מספר לנו הערך כי "לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין 15 במאי 1948 ובין 1952 עלו לישראל מרומניה יותר ממאה ועשרים אלף יהודים." (ללא הפניה למקור) זאת, מבלי להסביר לקורא את חשיבותה המכרעת של עליית יהודי רומניה בשנים המכוננות של מדינת ישראל! בין השנים 1948-1951 עלו ארצה סך הכל 332,802 יהודים מכל ארצות אירופה, מתוכם 117,950 היו עולים מרומניה, יותר מכל ארץ אירופית אחרת!^[1]

"עליו להיות מובן"[עריכת קוד מקור]

"ב-1899 אחוז היהודים ברומניה היה 4.5, לאחר גל ההגירה של תחילת המאה ה-20 ירד האחוז ל-4.4 ב-1920 ול-3,8%, סה"כ 756,930 נפש." איזה רומניה? באלו גבולות? מה משמעות המידע הזה?

" עליו להיות מדויק מבחינה עובדתית"[עריכת קוד מקור]

שרת החוץ של רומניה (בת למשפחה יהודיה טובה), אנה פאוקר נזכרת בערך בהקשר שלילי בלבד, כמי שיזמה כליאתם של יהודים. זהו עיוות מוחלט של תפקידה בעליית יהודי רומניה. העובדה היא שבתקופה הקצרה של 1948-1951, אז היתה שרת החוץ, עלו מרומניה כמעט אותו מספר יהודים שעלו בעשרים השנים הבאות...^[2].
הערך מכיל רשימה אינסופית של ספינות מעפילים מרומניה מבלי שהקורא מקבל כל מושג, האם מדובר ברשימה כוללת, או בדגימות? ואם מדובר בדגימות, מה ההיגיון בבחירת ההפלגות האלה ולא אחרות? ובכלל, מה מקור המידע לכל השמות וההפלגות האלה? ובתוך הרשימות, כך נכתב: "הספינה Darien II, שהפליגה בפברואר 1941 עם 522 נוסעים, הצליחה להגיע ליעדה. האוניה Milka יצאה מקונסטנצה ביום 30 במרץ עם 243 מהגרים, Belacit יצאה ב-4 באפריל עם 120 ילדים יתומים משורדי טרנסניסטריה ו-30 משגיחים, קזבק Kasbek שיצאה ביום 6 ביולי עם יותר מ-700 נוסעים. בלילה שבין 3 ובין 4 באוגוסט 1944 יצאו מקונסטנצה הספינות Morina, Bülbul ומפקורה." שאלה בהבנת הנקרא: באיזו שנה הפליגה הספינה Milka לדרכה? אם עניתם 1941, טעיתם. Milka הפליגה בשנת 1944 וביצעה שתי הפלגות, זו שבמרץ מוזכרת בערך, אלא שבתאריך שגוי (התאריך הנכון הוא 24.3.1944^[3]) ואילו ההפלגה בחודש אפריל (27.4.1944) משום מה כלל לא הוזכרה בו. סה"כ בחודשים מרץ-אפריל 1944 הפליגו תשע אוניות מעפילים מרומניה, בערך מוזכרות רק שש מהן.^[4].
נאמר בערך: "מספר (יהודי רומניה, GB) [ש]גדל ל-450,000 בשנת 1947". והמקור? Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie. אלא שקיים מקור באנגלית עם נתונים מעט שונים. לא 450,000, אלא 412,312 ^[5] ^[6]. קטנוניות תגידו? כותב הערך לא חשב כך.
הפרק העלייה מרומניה בתקופה העות'מאנית אינו מבחין בין עלייה ארצה כיוזמת יחידים, עד לשנת 1882, לבין עלייה מאורגנת ארצה שמבשרה היה אלעזר רוקח, אשר ביקר ופעל ברומניה בשנת 1880. הוא הגיע לאסוף תרומות להתיישבות בגיא אוני, אך לאחר בואו לרומניה החליט להתגייס להעלאת יהודים ארצה. חברות "יישוב ארץ ישראל" אותן יסד, עיתון "יזרעאל" אותו הוציא ביאסי לצורך עידוד העלייה, כל אלה הם חלק מן הניצנים לעלייה מאורגנת מרומניה לא"י^[7].

עליו להיות מקיף[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לכתוב ערך על עליית יהודי רומניה מבלי להקדיש פיסקה למקומה של העלייה ביחסי ישראל-רומניה? הערך מזכיר את הניסיון להעלות את יהודי רומניה תמורת סחורות שרומניה נזקקה להם, אבל אין כל תאור של המגעים הדיפלומטיים הרבים שניהלה ישראל עם רומניה במאמץ להעלות את היהודים לארץ. כך למשל מכתבו של משה שרת לשרת החוץ פאוקר, ב-11 במרץ 1949. כך פגישתו של בן גוריון עם ציר רומניה בישראל, ניקולה צ'ורויו (Cioroiu) ב-13 באוקטובר 1949. כך מינויו של ראובן רובין לציר ישראל ברומניה והתקוות שהדבר עורר בקרב יהודי רומניה. ^[8]
אין ולו איזכור בערך לתופעת "איחוד המשפחות" בשנות ה-50 כתשובה הרומנית לדרישות ישראל לאפשר הגירה המונית של יהודי רומניה.
איך אפשר לכתוב ערך על עליית יהודי רומניה ולא להקדיש פיסקה לאסירי ציון ברומניה? בכל הערך הזה מופיע על כך המשפט הבא: "בהמשך יזמו השלטונות הרומניים את משפטי הציונים ברומניה, שנערכו להנהגה הציונית של יהדות רומניה.". הערך שאליו מפנה הקישור אף הוא לא מלבב, אבל לפחות אינו מומלץ. הרוב המכריע של אסירי ציון ברומניה בשנות ה-50 נכלאו על רקע שאיפתם לעלות ארצה ורבים מהם עלו לישראל מיד לאחר שחרורם. הערך חוטא לפרק חשוב זה בעליית יהודי רומניה.

על הערך לסקור בקצרה לפחות את הבולטים במשפטים, על יסוד מידע מהימן (לדאבוני, הערך משפטי הציונים ברומניה מכיל מידע שגוי ולא ניתן להעתיק ממנו). כך לדוגמה:

משפט הציונים הרביזיוניסטים נערך ב-7 ביולי 1953 ובו נשפטו חמשת חברי נציבות בית"ר ברומניה. שוחררו ב-1956, שניים נעצרו שוב ב-1959. כולם עלו ארצה לאחר שחרורם. (במשפט זה לא נשפטו יעקב ליטמן-ליטני וסוזי בנבניסטי, בניגוד לנאמר במשפטי הציונים ברומניה! שני אלה נשפטו רק בנובמבר 1953, הורשעו אולם זכו בערעור ועלו ארצה עוד באותה שנה).
משפט חברי השומר הצעיר, 21 שמוצניקים שהובאו בפני בי"ד צבאי במרץ 1954 (חלקם היו במעצר משך שנה קודם למשפטם). כולם עלו ארצה מלבד מרק אביר ז"ל שנפטר ממחלה בדרכו לישראל.
משפט המנהיגות הציונית, בו נשפטו 13 מנהיגים ציוניים מכל זרמי התנועה הציונית. נערך שבוע לאחר משפטם של חברי השומר הצעיר. זיסו, בנבניסטי (יו"ר ההסתדרות הציונית ברומניה שנים ארוכות) ועו"ד ז'אן כהן, נידונו למאסר עולם. השאר לתקופות מאסר ממושכות. בחודש אפריל 1956 קיבלו כולם חנינה וגורשו לישראל...
משפט הארבעים ואחד משפטם של מנהיגים ציונים נוספים, נערך בתחילת חודש אפריל 1954. כולם נידונו לתקופות מאסר ממושכות (4-14 שנות מאסר). כולם זוכו בערעור מן הנימוק שאחד השופטים שכח לחתום על פסק הדין. להוציא אחד (שנפטר מיד לאחר שחרורו), כולם עלו ארצה.

בתקופת המשפטים ניסו עולי רומניה בישראל לעורר את דעת הקהל בארץ. בחודש מאי 1954 ערכו שביתת רעב משך חמישה ימים מול בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב, צעד שזכה לתהודה בעיתונות בארץ ובעולם. (המקור למידע זה הוא במאמרו של שמעיה אבני, יציאת רומניה 1944-1980 (חלק ב' - אסירי תקוה ואסירי-ציון). משואה: קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה. 1983;י"א:192-215.). אף הכנסת קיבלה החלטה מיוחדת המגנה את המשפטים^[9].

אין מדובר ברשימת משפטים ממצה או כוללת וראוי שלפחות הבולטים במשפטים יאוזכרו בערך.

סיכום[עריכת קוד מקור]

אף שיכולתי להמשיך בניתוח הזה עוד. אני מקווה שדי באמור מעלה כדי להדגים מדוע אינני חושב שהערך עליית יהודי רומניה ראוי, במצבו הנוכחי, להיות ערך מומלץ בוויקיפדיה העברית. יש מקום לדעתי לשינוי ושיפור מקיף בערך, כדי להביאו לרמת המלצה.--‏Golf Bravo‏ 01:14, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה

^ אלכסנדר קורנסקו-קורן, אנה פאוקר והעלאת יהודי רומניה לישראל בימי כהונתה כשרת-חוץ של רומניה. דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 1997;12(5):121-126.
^ אלכסנדר קורנסקו-קורן, אנה פאוקר והעלאת יהודי רומניה לישראל. עמ' 121
^ אריה שטיינברג, קורותיה של גורדוניה ברומניה. הוצאת ההסתדרות הכללית, 1992. עמ' 57
^ יעקב גלר, אסון טביעתה של אניית המעפילים "מפקורה" באוגוסט 1944. משואה: קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה. 1991:י"ט;148-153
^ The Romanian Jewry: Historical Destiny, Tolerance, Integration, Marginalisation
^ American Jewish Year Book 1947/8
^ קרול ינקו, התנועה הציונית ברומניה במאה ה-19. תולדות היהודים ברומניה: המאה התשע-עשרה, בעריכת: ליביו רוטמן וקרול ינקו. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, תשס"א. עמ' 299, 232-236.
^ תולדות היהודים ברומניה: התקופה הקומוניסטית עד 1965. בעריכת ליביו רוטמן. הוצאת אוניברסיטת תל אביב, תשס"ד. בפרק: "העלייה ויחסי ישראל-רומניה", עמ' 87-91.
^ Timeline - The Jewish Agency of Israel, May 1954

תגובות נקודתיות[עריכת קוד מקור]

בהתאם לבקשתו של ערן בדף שיחתי, אנסה לתת תשובה ענינית להשגות שהובאו לעיל:

איני רואה שום פסול שבהערות השוליים יש מקורות בשפה הרומנית, רק טבעי הוא שערך הדן על מעשים שקראו בארץ דוברת רומנית ונוגעים לאנשים דוברי רומנית, יתועדו על ידי דוברי רומנית בשפה הרומנית.
הטיעון שקשה למצוא את הספרים בספריות בישראל הוא אנכרוניסטי - גם ספרים בעברית קשה למצוא בספריות, במיוחד ספרים מתמחים, אך הספרים שאני ציינתי אינם נדירים, יצאו לאור בשנים האחרונות וניתן להזמין אותם בדואר, תמורת תשלום כמובן.
גולף ברבו ציין שמות של 5 ספרים הנוגעים ליהודי רומניה, אני יכול לציין שמות של מאות ספרים, עשרות רבות בעברית - במה זה יועיל לערך? מתוך הספרים הרבים שקראתי את תוכנם (לא רק את הכותרת), בחרתי במתאימים ביותר להרחבת הדעת של הקורא. כמובן שמדובר בדיעה שלי ואם פלוני השומר על אלמוניותו חולק על דעתי, עליו לנמק למה הספרים שהוא בוחר מתאימים יותר - אם יהיו לו נימוקים תקפים צריך לצרף את שמם לרשימה.
כמו בענין הספרים גם נושא המאמרים, יש ים גדול של מאמרים ואין זה המקום לעשות רשימה של כל מאמר שמתיחס לנושא - לדעתי הוזכרו מאמרים מתאימים לביסוס הנקודות החשובות של הערך ואין צורך בתוספת.
לא רק "השבט הרומני", היו עוד הרבה כתבי עת רומניים שהופיעו בישראל במהלך השנים, הסתפקתי בכך שציינתי את אלה הממשיכים להופיע. כל היתר יהיה להם מקום בערך נפרד על העיתונות הרומנית בישראל - האם גולף ברבו מתנדב לכתוב אותו?
הצגת שינויי הגבולות הרבים של רומניה כבעיה של המאמר הזה היא התחכמות. גבולותיה של רומניה השתנו והמאמר הזה מתיחס ליהודי האזורים השונים רק לגבי תקופת היותם חלק מרומניה ולא כשחבלים שונים, כמו בסרביה, היו חלק מארצות אחרות, כמו ברית המועצות. מה כל כך קשה להבין?
ההערה על מקור דברי ריקה זראי נכונה ותיקנתי בהתאם.
ההערה הנוגעת למספר העולים שהיו על הספינות הקטנות קנטרנית ומתעלמת מכך שיש הפניה לספרו של יעקב גלר.
גם ההערה על מספר העולים שהובא על פי "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל" מחתכמת - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל היא מקור מוכר היטב.
ענין מספר היהודים ברומניה - ברור שלפי גבולותיה של רומניה באותה שנה - בדוק את ההיסטוריה של רומניה ותידע. נושא זה חוזר על עצמו בשאלות גולף ברבו.
לגבי היכולת להבחין בין עיקר לטפל, עדיף שלא אענה.
הערכותיו של ההיסטוריון גולף ברבו לגבי תפקידה של אנה פאוקר לא מעניינות אף אחד. הדברים שהובאו כאן מבוססים על מקורות אמינים, פרוטוקולים של ישיבות מהתקופה הקומוניסטית ולא בטוח שהם היו לנגד עיני המתפעלים מהסטליניסטית אנה פאוקר בספרים ישנים יותר.
אם יש לך גישה לנתונים המוסיפים על פירוט ספינות המעפילים, תוסיף, מי מונע ממך?
משפטי הציונים - הערך הזה גם כך גדול מאוד ולא רציתי לנפח אותו שלא לצורך - יש הפניה לערך המורחב, שגם הוא נכתב על ידי ואין צורך לפרט יתר על המידה כאן.

לסיכום הרבה מלל ריק מתוכן ומעט מאוד דברים עניניים. גולף ברבו, תפסיק למלא דפי שיחה, אם יש לך מה לתרום, עשה זאת ואם לא, תפסיק להפריע למי שעושה זאת.

בברכה. ליש - שיחה 11:34, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה

תשובה לתגובות ענייניות[עריכת קוד מקור]

לא אגיב כאן לטיעונים אד-הומינם המשובצים לאורך תגובת מר ענבר.

ערך בוויקיפדיה העברית המתאר פרק בהיסטוריה היהודית, ובו קיימת ספרות עשירה ומקיפה בעברית, צריך קודם לכל להתבסס על מקורות אלה כדי להיקרא ערך מומלץ. לכל הפחות, הקורא העברי צריך להיות מודע לקיומה של ספרות זו. הערך הנוכחי אינו ממלא אפילו אחר אחת משתי התכונות הללו.
שני הספרים שאליהם מופנה הקורא לקריאה נוספת כתובים ברומנית. אלה אינם נגישים לחלק הארי של קוראינו ומשכך ערכם הביבליוגרפי זעיר.
אם קיימים "מאות ספרים בעברית" (עובדה שלא הייתי מודע לה) העוסקים בעליית יהודי רומניה והערך אינו מכיל כעת ולו ספר אחד בודד בעברית בנושא זה, אזי הדברים תמוהים הרבה יותר ומטילים צל כבד ומדאיג על ערך זה. אבהיר כי הספרים שציינתי רלבנטיים לערך. ערך אנציקלופדי, כפי שציינתי לא אחת, צריך לשמש גם שער למידע ולא מבוי סתום, לאלה המבקשים להמשיך לחקור וללמוד בנושא. אם מציינים רק ספרים ברומנית, זהו מבוי סתום לרוב קוראי הוויקיפדיה.
חלק ניכר מן המידע בערך חסר כל מקורות מזוהים ומן המאמרים שהבאתי מעלה (ואשר אף הם אינם בגדר רשימה ממצה), עולה תמונה שונה לגבי כמה וכמה מן הטענות העובדתיות הנטענות בערך, כפי שפירטתי. דין המאמרים כדין הספרים, אלה וגם אלה נועדו להוביל את הקורא המתעניין, הלאה בשבילי המידע. מאמרים ברומנית והפניות לארכיון פרטי של מאן דהו, אינם שביל, אלא גן נעול לרובנו.

"היו עוד הרבה כתבי עת רומניים שהופיעו בישראל במהלך השנים". אדרבה ואדרבה, אם היו עוד הרבה כתבי עת רומניים שפרסמו מאמרים בעברית על תופעת עליית יהודי רומניה, חשוב שהקורא יהיה מודע להם. או לפחות למאמרים הבולטים בהם על נושא זה.
אשר לבעיית הגבולות והשלכתה על העובדות במאמר. כאשר כותבים על דעיכת יהודי רומניה ומשווים את מספרם ואחוזיהם באוכלוסיה, בתקופות שונות, בין 1899 לבין 1992, כאשר מדובר בפערים אדירים בשטח הטריטוריאלי עליו מדובר, אין כל משמעות לנתונים המוצגים בערך. מבט במפה מדגים היטב את דברי.
אשר לספינות ההעפלה. ההפניה לספרו של גלר (הכתוב ברומנית!), מופיעה ליד המשפט: "הספינה Lily יצאה מרומניה ב-1943 והגיעה באוגוסט 1943". יש לנהוג בדרך המקובלת וליידע את הקורא כי כל המידע על ספינות המעפילים לאורך הערך לקוחה מתוך ספר זה. ולא, יש לציין מהם המקורות האחרים למידע. שוב, מדובר במקור שאינו נגיש לרוב הקוראים. קיימים מקורות מידע טובים בעברית על ספינות ההעפלה, ובערך כזה (מן הנימוקים שכבר פירטתי), בהעדר נימוקים מיוחדים, יש להעדיף אותם. כך למשל ספרו של מרדכי נאור, ההעפלה 1934-1948. הוצאת משרד הביטחון, תשמ"א-1981.
אשר לציון מקור "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". הוויקפדיה אינה צריכה להיות בגדר חידת היגיון לקורא (ואני מזכיר את הקריטריונים לערך מומלץ). הלשכה לסטטיסטיקה מפרסמת דו"ח אחד לפחות מדי שנה. עשרות רבות של דו"חות, ואולי יותר. יש להפנות את הקורא לדו"ח בו פורסם המידע! למיטב ידיעתי, מידע זה פורסם בדו"ח של שנת תשל"ג, אך יש לבדוק ולוודא זאת.
ערך מומלץ חייב להיות נייטרלי. אם קיימת טענה רצינית בספרות כי שרת החוץ פאוקר, סייעה לעליית יהודי רומניה (לצד פעולות אחרות שהזיקו לעלייה), יש להביא גם מקור זה! אחיה, שלמה זלמן רביזון, יהודי דתי תושב חיפה, אשר שב לרומניה בסיכון אישי ניכר, כדי לסייע לפתיחת שערי העלייה, מחזק את הטענה כי גב' פאוקר לא רק הזיקה, אלא לעיתים אף הועילה לעלייה. שמץ מן הדברים האלה לא הובא בערך. זו לא גישה נייטרלית למידע.

כאמור, אין בהערות שהעליתי משום רשימה ממצה וראוי שמומחה ובקיא בנושא יקרא את הערך לאחר התיקונים ויקבע כי הוא ראוי לשמו.--‏Golf Bravo‏ 14:34, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה

הצעה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים4 תגובות2 אנשים בשיחה

מכיוון שהתרשמתי שמר גולף בראבו יודע בהחלט על מה הוא מדבר, מדוע שלא יעשה מעשה ויקיפדי למופת ויוסיף לערך את המקורות בעברית, יתקן את התאריכים השגויים וירחיב מעט באותן נקודות שחסרות לדעתו? התרשמתי שהערותיו ענייניות וניתן לשפר את הערך לפיהן, במקום להשאירו כפי שהוא כעת ולפתוח בהסרת המלצה. מה דעתך GB? ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ט' באדר ב' ה'תשס"ח • 10:04, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה

אין לי בעיה לתקן את הערך. אולם זאת אעשה אך ורק לאחר שמר ענבר ימחוק את הערותיו הלגלגניות והפוגעניות מעלה (הנה מעט מן המובחר, "הערכותיו של ההיסטוריון גולף ברבו", "הרבה מלל ריק מתוכן ומעט מאוד דברים עניניים", "...ואם פלוני השומר על אלמוניותו חולק על דעתי") ובמקומות אחרים, ויתנצל על כך. קשה לי לראות בהתבטאויות אלה גשם של נדבות.

הערותי ובדיקתו של הערך, מעלה שאלות ותמיהות קשות באשר למנגנון הבדיקה וההמלצה של ערכים מקורים כאן. קיוויתי שאף נושא זה יזכה לתשומת הלב הראויה, עם ובלי קשר לערכיו המומלצים של מר ענבר. אני מקווה שבעתיד הקרוב הרוחות ירגעו די, כדי לנהל דיון ענייני אף בנקודה זו. הדברים הם בנפשה של הוויקיפדיה.--‏Golf Bravo‏ 10:44, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה

מדוע אתה מתנה את תיקונו של הערך במעשיו של מר ענבר? אם לדעתך יש שגיאות - קום ועשה מעשה. וכי הערך בבעלותו של ענבר שאתה חושש לגרום לו בזה איזושהי טובת הנאה? את רוב ככל הוויקיפדים לא מעניין הוויכוח האישי שביניכם, אלא ערכי ויקיפדיה. אם ביכולתך להביא לידי כך שערך חשוב יהיה יותר נכון ומדויק, אל לך להניח לעניינים אישיים למנוע אותך מתרומה חשובה זו. בברכה - ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ט' באדר ב' ה'תשס"ח • 10:55, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה

חו"ח, אינני חושב שאיזה שהוא ערך כאן הוא בבעלות פרטית, אלא שעד היום כך התנהג מר ענבר, ביחס לערך הזה וביחס לערכים אחרים שהוא מחברם הראשי. לא רק את עריכותי שיחזר או מחק בגסות, אלא גם את עריכותיהם של אחרים וליווה פעולות אלה בהערות בוטות ולגלגניות. הדוגמאות רבות וניתנות לאיתור על נקלה. אין לי כל רצון לראות זאת שוב, גם למה שאני מוכן לסבול יש גבול. דרך אגב, אין לי כל התנגדות שמישהו אחר שמוכן לשבת וללמוד את נשוא הערך, יעשה מקצה שיפורים יסודי לערך זה. כל החומר המחקרי אליו התייחסתי בהערותי (ספרים ומאמרים) נמצא בידי ואני יכול לסורקו ולהעבירו בשמחה למישהו אחר. לדאבוני, במצב הנוכחי, טובים הסיכויים שגם אותו מתנדב יזכה ליחס שלו זכיתי אני.--‏Golf Bravo‏ 11:27, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה

בלי שום קשר לויכוח למעלה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

המשפטים:

"נמיר נפגש עם שרת החוץ הרומנית אנה פאוקר והסכים עימה כי ממשלת רומניה תתיר יציאת 5,000 יהודים בחודש, 70% מהם צעירים בין הגילאים 17-36. ממשלת רומניה לא עמדה בהתחייבותה זו ומיד עם נסיעתו של נמיר הטילו על הוועד היהודי הדמוקרטי לארגן את העלייה, זאת בניגוד לעמדת נציג ישראל ברומניה, משה אגמי[11]. הוועד, באמצעות הפדרציה של הקהילות היהודיות, אירגן את עלייתם לישראל של 3,600 יהודים, שקיבלו הדרכה פוליטית "מתאימה", כדי לתמוך במאבק למניעת כניסתה של ישראל למעגל ההשפעה האמריקאי."

לא ברורים דיים. לא ברור באיזה חלק מההתחייבות ממשלת רומניה לא עמדה, לא ברור איך משה אגמי קשור לעניין - אם זה לא חשוב מספיק כדאי להסיר ואם זה חשוב אז כדאי להרחיב ולא לזרוק רמזים לאינטריגות שאין לי שום דרך לגלות את מהותן. כמו כן משתמע כי הממשלה הרומנית ניסתה להשפיע השפעה פוליטית בישראל אולם זה לא נאמר במפורש וחבל. בברכה, יוסאריאן • שיחה 18:46, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

הממשלה הקומוניסטית של רומניה באמת ניסתה להשפיע על המצב הפוליטי בישראל ושלחה קרוב לארבעת אלפים עולים שנחשבו לקומוניסטים או אוהדים לקומוניזם, כדי לחזק את המפלגה הקומוניסטית הישראלית (הדברים רשומים בפרוטוקולים רומנים) ומה גדולה הייתה אכזבתם כשהעולים האלה, שהגיעו לישראל, "שכחו" את תפקידם ורק כמאה נרשמו למפלגה הקומוניסטית. כתוצאה מהאכזבה הפסיקו הרומנים את העלייה. אם הפרק לא ברור, אטפל בו, אך רק לאחר שתסתיים המהומה הנוכחית, כשאף אחד לא ידרוש שינויים תוך איומים. בברכה. ליש - שיחה 18:59, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

ספר טלפונים[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים5 תגובות4 אנשים בשיחה

האם יש מקום לפרטיהם של ארגונים בפסקה על ארגוני עולים מרומניה? דניאל ב. 22:15, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

זה מיותר. גילגמש • שיחה 22:16, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

הייתי מסיר, אבל אס הפסקה תהייה ריקה. כדאי להחליף את הפרטים במשפט לכל ארגון המסביר את פועלו. דניאל ב. 22:20, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

בשעתו התלבטתי בעצמי בהכנסת הכתובות והטלפונים. אין לי התנגדות למחיקתם. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה

מחקתי. דוד שי - שיחה 00:02, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה

מחיקת חלקי מידע[עריכת קוד מקור]

לפני כמה חודשים עמל סבי, שעלה בעצמו מרומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, על הוספת פרטים על האונייה שלו. מישהו טרח להשמיט ללא סיבה את כל הפרטים, המדוייקים להפליא, שהוסיף. חבל מאוד. אפשר להתבייש אפילו.

הפרק עליית הולכי הרגל[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 14 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

פרק זה כולל כפילות עם הפרק הקודם ולא ברור למה הוא ערך נפרד. אני מציע להוסיף לסוף הפרק הקודם משפט "חלק מהעולים לארץ ישראל עלו עשו את הדרך הרגל, בגלל עוניים, והסתמכו על עזרת קהילות יהודיות בדרך." ולבטל את הפרק. עדירל - שיחה 15:25, 13 בינואר 2010 (IST)תגובה

עליית הולכי הרגל הייחה מיוחדת במינה, לכן היא ראוייה לפרק נפרד, אך כדי לא להרחיב יותר מדי את הערך הזה, מרבית המידע נמצא בערך המורחב, שצויין בפרק. ליש - שיחה 15:49, 13 בינואר 2010 (IST)תגובה

בתי כנסת[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

יש את בית הכנסת בתל אביב של הרב גוטמן ובו הנצחה רבה ליהדות רומניה. אולי יש בתי כנסת רומנים נוספים וכדאי להזכירם. דרך - שיחה 00:37, 3 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

העליה בשנים 1970-1975[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

על פי התוכנית מבט שני ששודרה לראשונה ב-14 בדצמבר 2011 (והיום בשידור חוזר, קישור לפרטים אודות התכנית), נטען שם על ידי חוקרת מרומניה כי על פי מסמכי הסקוריטטה, שנחשפו עתה לעיון הציבור, שילמה ממשלת ישראל בשנים 1970-1975 סך של 154 מיליון דולר כ"כופר" לפדיון יהודי רומניה. צוינו שם מחירים של 8,000 דולר לגבר, 5,000 דולר לאשה ו-3,000 דולר לילד. הדמות המרכזית שצוינה שם כמי שהעביר חלק גדול מהכסף (במזומן) ופעל מול השלטונות היה שייקה דן. כמו כן, סופר שם ששייקה דן איים על עורך הדין הלונדוני יעקובר (שמוזכר בערך כמי שפדה יהודים תמורת 2,000 דולר לנפש) שבמידה ולא יחדל מעסקיו ויפריע למהלך הישראלי, ימצא עצמו בתמזה.אודי - שיחה 22:56, 17 בדצמבר 2011 (IST)תגובה

תודה, אודי. בגדול הנושא כבר נזכר בסוף הפרק 1958 - 1966. בברכה. ליש - שיחה 07:58, 18 בדצמבר 2011 (IST)תגובה