שיחת משתמש:שן שש זעם/ארכיון 1
שלום!
אני מצטער על הטרחתך בערך עבדות. אנא היכנס לדף השיחה ונסה לנסח מחדש את הדברים, הפעם בצורה מובנת.
בברכה,
אלון 00:30, 5 מאי 2004 (UTC)
שלום שן שש זעם, ראה הערותי בדפים שיחה:ג'ון בולבי ושיחה:ז'אן פיאז'ה. דוד שי 21:49, 10 מאי 2004 (UTC)
---
שלום אני עשיתי איזשהו שינוי חבוי (בהערה) בעמוד הראשי, רק בשביל לגרום לעדכון. גם אצלי יש בעיה שעולה גרסה ישנה ששמורה באיזשוה cache, וכשעשיתי את זה זה באמת גרם לעדכון אצלי. תאמר אם עכשיו הוא השתנה אצלך. eman
- השתנה. אז הבעיה הייתה בדפדפן שלי או באתר ?
- לא זה ולא זה. הבעיה בדרך. אתה מחובר דרך שרת של אוניברסיטה? בכל אופן יש גרסאות שנשמרות ב cache במחשב שלך, אבח אולי גם בשרתים בדרך. הם מתעדכנים כשהדף משתנה. אבל במקרה הזה הדף כביכול לא משתנה (אלא רק השורות ש"מושתלות" בו מבחוץ), ואז הוא מעלה את הגרסה הישנה ששמורה ב cache במקום לעדכן אותה. ברגע שעשיתי שינוי בדף עצמו (גם אם בלתי נראה) זה הכריח את הדף להתעדכן. (ואת כל זאת אני אומר בהסתייגות שאני לא ממש מבין במחשבים). eman
יפה. אני אכן מחובר דרך שרת אוניברסיטת בר אילן.
---
היי ראיתי את השינוי בדף של סדרה הנדסית. תוכל להרחיב מעט על החשיבות היישומית אותה ציינת?
Arie
אני לא מכיר מספיק את הנושא כדי להתיימר להרחיב עליו. בכל אופן, במדעי המחשב שימוש בסדרה הנדסית עם q<1 יכול להבטיח סיבוכיות קבועה, כי הסדרה מתכנסת לפי האיבר הראשון בה.
דוגמא פשוטה: נכניס n איברים למערך. כדי לעשות זאת, נקצה מערך בן איבר אחד ונכפיל בכל פעם שיהיה צורך. בכל הכפלה יועתקו האיברים למערך המוכפל החדש. בהתחלה נעשה 1 פעולות הכנסה, אחר כך 1 פעולות העתקה, אחר כך נעשה עוד 1 פעולות הכנסה ועוד 2 פעולות העתקה, אחר כך עוד 2 פעולות הכנסה ועוד 4 פעולות העתקה...
סדרת פעולות ההעתקה היא 1,2,4,8,16.. q=0.5 (אם נסתכל על הסדרה מהכיוון ההפוך) ולכן סכומה יהיה 2n. אם נחלק ב-n (ממוצע פעולות ההעתקה להכנסה) נגלה שהסיבוכיות היא O(1
שן שש זעם
עובדות ויהדות קראית
מר שן שש זעם,
נכון אמרת - אני אוהב את הקראים (זה אחד מתחומי העניין שלי), אבל יחד עם זאת אני לא מניח לדעותי האישיות (יהיו אשר יהיו - ומעולם לא אמרתי כאן מה הן) לעוור את עיני. כל הדברים שאני כותב הם עובדות גמורות, ואני נמנע מלהכניס דעות אישיות.
את הנושא למדתי טוב, ואני יכול להגיד שאני מתמצא בנושא טוב מאוד.
אודה לך אם לא תפגע בערך או תטה אותו לכיוון זה או אחר. ראיתי גם שאתה משנה ערכים מאוזנים ומדוייקים להפליא כמו לוח שנה בפסקה על הלוח העברי הקראי בפתע פתאום, שכתבתי בלי להסביר או לנמק. זה לא מקובל. אסכם את דבריי בציטוט מבן הטבע: "אינני זועם על מר זעם. הוא תינוק שנשבה ... אלא על חוסר סובלנותו כלפי החריגים ממנו". -- נריה הרואה
מדוע הסרת את הקישורים מהערך סדרת המוסד ?
אני לא מקבל את הטענה שליצירות ספרותיות מגיע ערך אחד בלבד. שים לב שגם בויקיפדיה האנגלית בערך en:The Foundation Series יש קישורים למושגים כגון en:Psychohistory (fictional) או en:Encyclopedia Galactica וגם לדמויות מרכזיות בסדרה.
החזרתי את הקישור לטרילוגיה משום שמדובר במושג ספרותי שאינו קשור דוקא לסדרת המוסד וגם את הקישור לאנציקלופדיה גלקטיקה משום שהיא מושג החוזר אצל סופרי מד"ב שונים (דאגלס אדאמס למשל). המממ 09:28, 1 אוג' 2004 (UTC)
- אם אנחנו לא רוצים להפוך את ויקיפדיה ל"רובע הקישורים האדומים", כדאי שלא ניתן קישורים לערכים שלא קיימים וספק אם כדאי שיתקיימו. אם מישהו יכתוב את הערכים האלו, יהיה מוצדק לקשר אליהם. אבל הם בטח לא כל כך חשובים כדי להצדיק קישור אליהם לפני שהם נוצרו.
- לא שמתי לב שהערך טרילוגיה כבר קיים (אומנם בצורה קצרמרית ומיותרת, לטעמי), ולגבי אנציקלופדיה גלקטיקה, אני מכיר את המושג הזה רק מאסימוב. שן שש זעם 13:36, 1 אוג' 2004 (UTC)
שן שש זעם שלום!
העבדות בוטלה בחוקת ארה"ב בשנת 1863 ולא בשנת 1865. למדינות הקונפדרציה אין שום קשר לארה"ב או איך שכינו אותה באותו הזמן ה"פדרציה". הקונפדרציה היא בסך הכל מורדת בשלטון המרכזי, לכן כשמדברים על ארה"ב הכוונה היא לחוקתה בלבד ולא לחוקת הקונפדרציה. העבדות בוטלה בחוקת הקונפדרציה בשנת 1865 על מנת לזכות בתמיכת מדינות אירופה. אם אין לך התנגדות נוספת, אשנה את הערך, אם יש, אנא ציין את זה כאן על מנת למנוע מלחמת עריכה מיותרת. גילגמש 13:41, 2 אוג' 2004 (UTC)
שן שש זעם שלום! העבדות בוטלה בחוקת ארה"ב בשנת 1863 ולא בשנת 1865. למדינות הקונפדרציה אין שום קשר לארה"ב או איך שכינו אותה באותו הזמן ה"פדרציה". הקונפדרציה היא בסך הכל מורדת בשלטון המרכזי, לכן כשמדברים על ארה"ב הכוונה היא לחוקתה בלבד ולא לחוקת הקונפדרציה. העבדות בוטלה בחוקת הקונפדרציה בשנת 1865 על מנת לזכות בתמיכת מדינות אירופה. אם אין לך התנגדות נוספת, אשנה את הערך, אם יש, אנא ציין את זה כאן על מנת למנוע מלחמת עריכה מיותרת. גילגמש 13:41, 2 אוג' 2004 (UTC)
- תבדוק שוב את המידע שבידך. הצהרת לינקולן על שחרור העבדים באה ב-1863, בראשון לינואר. אך הצהרה זו התייחסה רק לדרום הכבוש. לא הייתה ללינקולן סמכות להפקיע רכוש (כלומר עבדים) במדינות ארצות הברית עצמה (וספק אם הייתה לו סמכות לגבי הדרום). לשם כך נדרש התיקון ה-13 בחוקת ארצות הברית, והוא התקבל רק ב-1865. על פי מה שקראתי (אם אני לא טועה, זה גם בערך slavery בויקיפדיה האנגלית) במדינות כמו דלוור ומיזורי התקיימה העבדות עד 1865, אף על פי שהיוו חלק מהאיחוד.
ראה אתר רשמי של ארצות הברית http://www.nps.gov/malu/documents/amend13.htm שן שש זעם 14:07, 2 אוג' 2004 (UTC)
נ.ב הטענה שהקונפדרציה ביטלה את העבדות אי פעם בחוקתה נראית מוזרה מאוד מאוד. זה כמו לטעון שבמצעה של יחד בראשות יוסי ביילין תובא דרישה לביטול הסכמי אוסלו.
- תודה על הערתך, אני מודה בטעותי החמורה. חשבתי שבעקבות הצהרתו של לינקולן העבדות בוטלה. לגבי שיחרור העבדים ע"י הקונפדרציה, אז אכן, זה התרחש לקראת התבוסה הבלתי נמנעת גילגמש 14:13, 2 אוג' 2004 (UTC)
שלום שן שש זעם. ראה הצעתי בשיחה:פרשיות ריגול בישראל. דוד שי 19:50, 3 אוג' 2004 (UTC)
שלום שן שש זעם. לגבי הבדלי הגירסאות בעניין אולריך שנאפט, הגירסא שהבאתי מופיעה בספר "לכסיקון לבטחון ישראל" מאת זאב שיף ואיתן הבר, הוצאת זמורה ביתן 1976, עמ' 517. אני מציע כי בקטע על מרגל זה בערך "פרשיות ריגול בישראל" יצויין כי לגבי האיש קיימות שתי גירסאות, ולהביא בקצרה את שתיהן.
בספר האמור מופיעים מרגלים נוספים שלא הזכרת - קאבורק יעקוביאן, עמ' 258. מרי פרנסיס האגן, עמ' 149. אלכסנדר יולין, עמ' 238. מרדכי לוק, עמ' 290. אהרון כהן, עמ' 270.
אני מציע כי תעזר בספר זה (אם לא תשיגו אשמח להשאיל לך אותו) על מנת להוסיף מרגלים אלו לערך (מבלי לפגוע בזכויות היוצרים כמובן).
בעניין ז'ק ביטון: אם הקטע על המרגל אולריך שנאפט הוכתר בשמו הלועזי הנכון, ושם הכיסוי שלו (גבריאל זיסמן) מופיעים רק בגוף הקטע, הרי האחידות מחייבת כי הערך על המרגל המצרי ראפת אל ג'מאל יוכתר בשמו המצרי ושם הכיסוי שלו ז'ק ביטון יופיע בגוף הקטע. בברכה אדר 13:09, 4 אוג' 2004 (UTC)
מחיקת הפקולטות באונ' בר אילן
מה המצב?
אני מבין את ההגיון במחיקת הקישורים לפקולטות השונות, אבל למרבה הצער מחקת גם את אזכור הפקולטות עצמן, וזה כבר פוגע באיכות הערך. אולי כדאי להקדיש קצת יותר תשומת לב כשמוחקים!
- אוקי. קיבלתי
- אגב, מחקתי את הקישורים כהכנה להרחבה גדולה של הערך, אבל בסופו של דבר לא היה לי זמן וכוח. אבל אני מניח שבקרוב אעבוד על זה שן שש זעם
עברי דבר עברית
היי. מדוע Bloom filter ולא פילטר בלום? Eranb 13:42, 20 אוג' 2004 (UTC)
- התלבטתי ארוכות, אבל האמת היא שמעולם לא נתקלתי בגירסה עברית ל-Bloom filter ולא רציתי להמציא את הגלגל שן שש זעם 14:09, 20 אוג' 2004 (UTC)
המאמר המומלץ
שלום שן שש,
תשים לב בבקשה להצעתי במזנון ויקיפדיה:מזנון#המאמר המומלץ - הצעה
גילגמש 23:00, 20 אוג' 2004 (UTC)
נסיונות ליצור קטגוריות לערכיו לעתיד של בן הטבע
שלום שן שש זעם,
לדעתי, אין טעם שתיצור קטגוריה לכל המינים/סוגים/ערכים לעתיד והגדרות של בן הטבע. גילגמש יתחיל לעבוד (ולמען האמת הוא כבר התחיל בכך) על קיטלוג מתאים של הערכים הללו לפי הסידור הטקסונומי שלהם. הוא ובן הטבע כבר נכנסו לשיתוף פעולה בעניין, ולפיכך נראה לי שהם ימצאו את כולם ויסדרו את העניין. חבל על הטרחה שלך.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 09:33, 24 אוג' 2004 (UTC)
כחול בעיניים
שן שש,
עדכנתי הרגע משהו בדף המשתמש שלי, ולפתע ראיתי כי כמה ערכים מרשימת "בית השיטה" הראשונה נצבעו להם בכחול.
תודה, תודה, ושוב תודה.
Tal Cohen 20:32, 24 אוג' 2004 (UTC)
- העונג כולו שלי. להרביץ יהדות ב"נוער של ימינו", היש אידיאל נעלה מזה ? ;-) שן שש זעם
- שלום שן שש זעם, קראתי בהתרגשות את הערכים שכתבת היום, אליעזר בן הורקנוס ותנורו של עכנאי, ואשמח אם תתמקד לזמן מה רק בכתיבתם של ערכים בקטגוריה זו. די בכותב מסור אחד כדי ליצור מהפכה בתחום ידע מסוים בויקיפדיה העברית, ויש לי רושם שבידך ליצור מהפכה זו בתחום היהדות. דרך אגב, האם תנורו של עכנאי בא ללמדנו משהו גם בקשר לוויכוחים סוערים אחדים שמתרחשים לאחרונה בויקיפדיה? דוד שי 07:53, 25 אוג' 2004 (UTC)
- תודה רבה, מסיבות מסוימות וגם בשל חודש אלול אני נמשך לאחרונה לכתיבה על יהדות. אני מודה לך מאוד על שבחיך ועל התרשמותך, ויש באלו בהחלט כדי להמריץ. לגבי תנורו של עכנאי - האמת היא שעד שהעלית את הרעיון, לא קישרתי, אך עתה משאני חושב על זה, בהחלט ייתכן למצוא השראה במורשת זו לעיסוקינו הוויקיפדיים. אומנם, אני מניח שאם באמצע ויכוחינו שלנו נשמע בת קול משמים, לא יעמוד לנו העוז שהיה לחכמים שלא לבטל את דעתנו מפניה. שן שש זעם 08:03, 25 אוג' 2004 (UTC)
- שלום שן שש זעם, קראתי בהתרגשות את הערכים שכתבת היום, אליעזר בן הורקנוס ותנורו של עכנאי, ואשמח אם תתמקד לזמן מה רק בכתיבתם של ערכים בקטגוריה זו. די בכותב מסור אחד כדי ליצור מהפכה בתחום ידע מסוים בויקיפדיה העברית, ויש לי רושם שבידך ליצור מהפכה זו בתחום היהדות. דרך אגב, האם תנורו של עכנאי בא ללמדנו משהו גם בקשר לוויכוחים סוערים אחדים שמתרחשים לאחרונה בויקיפדיה? דוד שי 07:53, 25 אוג' 2004 (UTC)
ראה נא, מר זעם. גם לי לא קל לחבר ערכים בנושאי טבע. אני הרי מכיר את הנושא וכל ערך שכזה הוא תרומה במלוא מובן המילה. לפעמים, במיוחד כשיורד גשם, אני מביט החוצה ואומר לעצמי כמה טוב שאינני רטוב. הרי מי כמוך יודע שבסופו של דבר, איננו יכולים להימלט משתיית הקפה של הבוקר. למשל, אתמול הקשבתי לשיר "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק" שגם אתה מכיר. הרי זו תכלית קיומנו, להתבונן בחילזון הזוחל לאיטו ולדעת בהכרתנו כי הנה הסתיו חלף הלך לו. אלול הוא אכן חודש חם למדי בארצנו. אבל מה יהא על כסלו, הרי לא תחדל להעשיר את ויקיפדיה בשל כך, ובמיוחד בערכים העוסקים ביהדות. הרי מחויב אתה להמשיך בפועלך למעננו ולכל הפחות למעני. אינך מסוגל לתאר לעצמך עד כמה קורנות עיניי בכל פעם שערך בנושא המקרא עולה לויקיפדיה, על כן אני אתאר לך זאת: לפתע פתאום, אני חש רעדה קסומה האוחזת בשרירי פניי ואוושה קלה עוזבת את שפתיי מתוך פרץ של סקרנות תמוהה. אזי, יושב אני מול המסך וקורא אט אט וברינה את הכתוב. על כן, תבורך ואם אפשר אף אאחל לך ימים חמים למדי גם בחורף העומד בפתח. בן הטבע 08:45, 25 אוג' 2004 (UTC)
- תודה רבה על המשוב החיובי הפיוטי הזה. בינתיים עוד לא מתו לא אב ולא אלול וגם לא מת חומם, ובוודאי שתשרי לא נאסף עימם, ועדיין איני יודע מה אעשה אז, וגם זמני יהיה דחוק יותר. בינתיים אנסה להביא קרינה לעינייך ורעידה קסומה לשריריך. שן שש זעם
- ואגב, לגבי ההשוואה בינינו, תחושתי היא, לא מתוך ענווה מזויפת, שאני בקיא בנושאי יהדות בהחלט פחות משאתה בקיא בנושאי טבע
-
זמן דחוק הוא סיפור אחר. כתבת שבגלל חודש אלול החם והיוקד אתה נמשך לאחרונה לכתיבה על יהדות, ולכן אתה מחבר ערכים אודות תנורו הלוהט של עכנאי המחופש לנחש. קרי, ימי אלול החמים מזכירים לך לחבר ערכים אודות סוגיות בתלמוד אודות כלי חרס בהם מבשלים ומחממים את המזון. מן ההיגיון הפשוט שבעת ההיא לא היו מקררים ומקפיאים, סברתי שבכסלו לא יהיה לך מה לכתוב. אך זמן דחוק הוא סיפור אחר. לכן, איחלתי לך חורף חם במיוחד. בכל אופן, אשמח אם תתפנה לחיבור ערכים אלה, כי לדעתי הם חשובים מאין כמוהם. גם דוד שי, הזכיר בערך של האנציקלופדיה העברית שהעורכים שם החליטו להקדיש רבים מן הדפים למען נושא היהדות. אמנם סבו של אבי, יוסף בלו ז"ל, היה רב בבולגריה, אך אבי כבר גדל והתחנך בקיבוץ, ולצערי אני יודע מעט מאד בנושא חשוב זה. בן הטבע 10:21, 25 אוג' 2004 (UTC)
מר זעם, אני מוצא אותך מעורב בכל שיחה שלי עם חבר אחר. תבורך, בן הטבע 06:58, 27 אוג' 2004 (UTC)
ראה נא, מר זעם. ישנם כללים ברורים בעניין יצירת מריבות. ראה ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה.
בימים האחרונים, מצאתי אותך מפר כללים אלה תוך התערבות בדפי שיחות לא שלך. אני מבקש ממך לרסן עצמך. הפרת כללים אלה לא תתקבל בסובלנות כפי שהיתה בעבר.
לגבי תהיות על שימוש בלשון מליצית כמו: חייב אתה למען הדורות הבאים... תוכל לפנות בדף שיחה אליי ולשאול אם ישנה חריגה בכללים. כמי שניסח כללים אלו, אוכל לומר שכאחד העורכים בויקיפדיה, דרישה מתוך עידוד כלפי חבר מותרת ואף הכרחית. החבר טל כהן, סבל מתגובות לא אוהדות כלפי הפרויקט שהציב, ואני, כאחד ממפתחי אנציקלופדיה זו, מחויב לתת לו תחושה טובה.
עתה לגביך, כולי תקווה שפסקת מלהאזין לרדיו, לקרוא עיתונים...
שמע, ממש נהניתי לקרוא את הערכים האחרונים שלך. אתה כותב באופן בהיר, רמת כתיבתך איתנה והידע שאתה מוסיף לקורא לא יסולא בפז, תבורך והמשך כך, מר זעם. בן הטבע 07:19, 27 אוג' 2004 (UTC)
- לא מצאתי כללים שאוסרים עליי להביע דעתי בוויכוח בין שני חברים, ואם הייתי מוצא כללים כאלו, הייתי משנה אותם או מציע לשנותם. לגבי האשמה שאני מחרחר ריב - אני פשוט לא אגיב עליה ובכך, באופן פרדוקסלי משהו, אוכיח שהיא אינה אמת.
- לגבי עידודך את טל כהן - ישר כוח. לגבי עידודך אותי - תודה רבה רבה! שן שש זעם
אנא ראה את הערתי בקשר לסיווג לקטיגוריה תחת שיחה:אגנוזיה. נדב 09:26, 29 אוג' 2004 (UTC)
מיון הקטגוריה: רבנים
שלום לך! אנא ראה הערתי/שאלתי בדבר מיון השמות בCategory talk:רבנים? תודה! --אייתלאדאר 13:38, 29 אוג' 2004 (UTC)
הערה
שלום,
תשים בבקשה לב להערתי בשיחה:יציאה בשאלה
אריסטובולוס השני
יש גם אריסטובולוס השני וגם יהודה אריסטובולוס השני -- נדמה לי שאחד מהם צריך להיות הפניה לשני. Tal Cohen 09:26, 3 ספט' 2004 (UTC)
חקר רשתות חברתיות
לפי בקשתך בדף השיחה, הוספתי לערך חקר רשתות חברתיות שתי דוגמאות. (קצת באיחור - עד עכשיו פיספסתי את הבקשה). אשמח אם תוכל לקרוא אותן ולהגיד לי האם הן בהירות.
תודה על המשוב, נדב 05:56, 7 ספט' 2004 (UTC)
- בהחלט דוגמאות בהירות וטובות שן שש זעם
מה הכוונה?
מה הכוונה בדבריך? איך אתה רוצה שערכים כאן יתפתחו? אמנם לא חייבים להתחיל מקצרמר, אבל כעת אין לי זמן לסכם דברים נוספים. matani2005
לדעתי, בברירה שבין קצרמר ללא כלום, עדיף לא כלום. יש דיון על כך בויקיפדיה:מזנון/לא תעשה לך קצרמר. כמובן, אם אתה מתכוון להרחיב את הערך בזמן הקרוב, אין לי שום בעיה. הבעיה היא שיש קצרמרים שנותרים כאלו לאורך חודשים ארוכים ומכערים את פניה של ויקיפדיה שן שש זעם 18:48, 12 ספט' 2004 (UTC)
לצערי הרב, לא יהיה לי זמן לערוך את הקצרמרים הללו, בגלל שחוץ מעיסוקי הרגילים, אני עורך כעת את טרשת נפוצה, ומתחיל את מלטונין. matani2005
- המלצתי, שאליה מצטרפים רוב הכותבים, היא שלא לכתוב קצרמרים. שן שש זעם
הפנימיה הצבאית
לשן שש זעם או איך שאתה מכנה את עצמך. בתור רכז השיווק וההסברה של הפנימיה הצבאית וכמי שהעלה את החומר וממקימי האתר המדובר www.panmaz.co.il על הפנימיה הצבאית אין לך זכות לתקוף ולהגיד שהחומר המוצג בויקיפדיה על "הפנימיה הצבאית לפיקוד" הוא מועתק ומכמה סיבות: 1) איך אדם יכול להעתיק מעצמו? 2) מה ציפית שאני אנסח את עצמי מחדש אחרי שישבתי עם הצוות שלי על מנת לערוך את המידע בצורה עניינית ומושכת. חומר למשחבה:
במקום להתעסק בשטויות, אולי תלמד קצת על מה שהנערים הללו עושים למען המדינה ועל כך שיש עדיין נוער היום שמוכן לתת מעצמו ומשנותיו למען בטחון המדינה ואזרחיה. אני מזמין אותך לביקור בפנימיה אם תרצה. תמשיך לתרום לויקיפדיה ולעסוק בעניינך ותניח לאחרים!
- אין צורך לתקוף (וזו גם דוגמא לא נעימה לנועם הליכותיהם של אנשי הפנימיות הצבאיות) אתה יכול לכתוב בדף השיחה שאתה המחבר של הערך, והכול יהיה בסדר. אגב, לא יפה שלא כתבת מילה על אחותכם שבמרכז שפירא, הפנימיה הצבאית הדתית. שן שש זעם 19:12, 12 ספט' 2004 (UTC)
הבהרה נוספת בענין הפנימיה הצבאית
ראשית שן שש זעם לא תקפנו אותך. ואנו מצטערים עם כך הבנת זאת. דבר שני הוא כזה למרות שיעוד הפנימיה הצבאית של בי"ס הריאלי ויעוד הפנימיה הצבאית של ישיבת אור עציון זהה, אין קשר הדוק בין הפנימיות (לצערי) מלבד מספר אימונים משותפים (קורס הצניחה למשל), כנסים של פו"ם בהם משתתפים חניכי הפנימיה ומפגשים אקראיים נוספים. מעבר לכך עד 1984 הייתה קיימת גם פנימיה צבאית תאומה ליד הגימנסיה העברית הרצליה בת"א ומבוגריה הם אלוף גבי אשכנזי והנווט השבוי רון ארד. מכיוון ששני הפנימיות היו זהות לחלוטין והינן בעלות קשר עמוק בין עמותות הבוגרים, הרשנו לעצמנו, וזאת במודעות ובהסכמה מוחלטת, להכליל את הבוגרים הללו ברשימת בוגרינו כפי שהדבר קיים במציאות (כך גם עניין הנופלים של שני הפנימיות). איני בקי במסלול שעוברים החניכים בפנימיה הצבאית "אור עציון" ולכן איני יכול לכתוב על דבר שאיני בקיא בו, אם זאת במידה ואתבקש אעשה זאת בשמחה!
הנני עומד בהזמנתי שתגיע לביקור בפנימיה הצבאית של הריאלי ותתרשם מהמקום.
כסיסמת הפנימיה "בהשקט ובבטחה"
ועדת הסברות
פנמ"צ חיפה.
- הבנתי. טוב לדעת. אני עוד אוסיף את הערותיי שלי בערך שן שש זעם 21:11, 12 ספט' 2004 (UTC)
תודה על המידע על הפנימיה של אור עציון + הבהרה נוספת
תודה על המידע על הפנימיה הצבאית של אור עציון. מעבר לכך זה נכון שחשבו לסגור את הפנימייה ואף החליטו לבטל את כתה ט' אך הוחלט גם על חיזוק החניכים ע"י פרויקט מיכא"ל שניתן להם בכתה י'. כמו כן כל חניכי הפנימיה מקבלים הרצאות שבועיות מהמכללה לבטחון לאומי והרצאות אלו מקנות להם נקודות אקדמאיות לכל דבר. אינני חושב שיוקרת הפנימייה נפגעה אלא המודעות של הציבור והנוער בפרט אליה הינו נמוך, וחלק מעבודתי היא לשפר זאת. אני עדיין חושב שבמוסד זה נמצא הטופ של הנוער בישראל מהכרות אישית.
בהשקט ובבטחה
ועדת הסברות
פנמ"צ חיפה
הפנימייה הצבאית
שלום זעם. פנית אלי בקשר לעיצוב מסגרות בערך, אך לא ענית לבקשתי האחרונה, שתאמר לי מהם הקטעים המדוברים ומה צריך להיות העיצוב.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 06:48, 15 ספט' 2004 (UTC)
- סימנתי אותם בזמנו בהערה בקטע עצמו. יכול להיות שמחקו אותם מאז. אני מציע שתסתכל בהיסטוריה על הגרסה האחרונה שלי ותראה את ההערות. לדעתי, אם נשים את הקטעים התעמולתיים בתוך מסגרת, ומעליה יהיה כתוב "מטרות הפנימיה לפי צה"ל" וכודמה, ניתן יהיה לסבול את קיומם בערך. שן שש זעם 06:52, 15 ספט' 2004 (UTC)
גדר ההפרדה
האם הציטוטים שהבאת הם באמת רלוונטיים? הרי בעוד שנה אף אחד לא יזכור אם שרון ענה בכעס או בנחת. לדעתי יש לצמצם את התוספת. גילגמש 12:59, 15 ספט' 2004 (UTC)
הצעה לשיפור
שלום מר זעם. שוב תודה על העזרה בנושא הפנימייה הצבאית, אבל כרגע אני פונה אלייך בנושא אחר. ישנם הרבה מאמרים הויקיפדיה שמכונים "קצרמר" וחלק ניכאר מהם פשוט לעולם לא יוכל להתחרב על מעבר לכמה שורות בודדות ולכן אם אפשר להכניס משהו חדש שנקרא "מילון מונחים" זה יכול לעזור.
שלום מר זעם, אני מזמין אותך לקרוא את המאמר החדש פרי מקלדתי. בברכה, SHIMONSHA קראת?
מחר אני גם אקרא וגם אתן לך פידבק שן שש זעם
איך אפשר לכתוב ערך כזה בלי לכתוב על מרתין לותר קינג ? שן שש זעם 13:11, 19 ספט' 2004 (UTC)
קפטן קוק
לזעם שלום,
בנוגע לשאלתך, ראשית תודה על המחמאה, שנית אין בכוונתי לכתוב על קפטן קוק בעתיד הקרוב ואשמח אם אתה או בן הטבע תרחיבו את הערך שכיום הוא אפילו לא קצרמר.
- אביהו 16:49, 19 ספט' 2004 (UTC)
לזעם, לא יפה. כבר פעם שניה שאתה מצנזר אותי בערך של ראש השנה בקלילות שכזאת. לא מקובל עלי מה שאתה עושה, במיוחד שאתה כותב שזהו שינוי משני. לטעמי, שינוי משני הוא שינוי של פיסוק ולא גריעת קטעים שלמים. יכול להיות שצריך לתמצת את הדברים או לסגנן אותם אחרת, אבל רעיונות שלקוחים מתוך מחשבת ישראל ומחשבת היהדות (שאגב, לא אני המצאתי אותם) אני דוקא חושב שמקומם בערכים אלו, שלא נועדו לתת רק את הקליפה החיצונית של המנהג אלא גם את טעמו של המנהג. לא בא לי להלחם איתך ולהחזיר את מה שכתבתי, ואני מבקש שלפני שאתה מוחק, שיהיו אנשים נוספים שדעתם תהיה כדעתך, ושתעביר את הדברים לשיחה על הערך. --אפי ב. 18:56, 19 ספט' 2004 (UTC)
- לגבי המשני, אתה צודק במאה אחוז. סימנתי ומייד רציתי לשנות, אבל כבר ה-ENTER נלחץ...
- לגבי זה שאתה כותב דברים שנאמרו איפה שהוא, אין לי ספק בכך. אבל אנציקלופדיה היא לא ספר דרשות. ביהדות יש אלף רעיונות להסביר לפיהם כל דבר. לכל היותר, אם יש רעיון נחמד במיוחד, הייתי מספק ציטוט ממקור שמציג אותו, ועושה זאת במשורה. דעתי היא שטעמים יש להציג רק אם הם באמת רעיון עיקרי, לא אם הם איזה רעיון לדרשה.
- זאת במיוחד בנקודה כאן. כתבת שהפרת הנדרים גורמת לאדם להתייחס להבטחותיו ברצינות, וצריך התפלפלות מחוכמת במיוחד להציג את הדברים כך, כשלמעשה ברור שהם ההיפך. שן שש זעם
אין לי מה לומר. צודק. גם אני חשבתי כך כאשר הייתי תלמיד. --אפי ב. 21:43, 19 ספט' 2004 (UTC)
- אתה לא יודע איזה תענוג זה להידבר עם אנשים שקל להגיע עימם להסכמה. במיוחד אחרי שמתנסים זמן מה עם הסוג האחר. שן שש זעם
שבחים
קבל את הערכתי על סדרת הערכים המשובחים שהעלית היום. לפעמים נדמה שמרוב דיונים, ויכוחים וחכם חנוכה, אף אחד כבר לא כותב. (והגיע הזמן שגם אני אעלה משהו חדש). --Harel 20:28, 19 ספט' 2004 (UTC)
- חן חן שן שש זעם
הערה
ראה בבקשה את הערתי בשיחה:היסטוריה של עם ישראל#תולדות ישראל לפי התנ"ך. למרות שלא כתבת את הפרק הנ"ל אני חושב שאתה האדם הנכון לפנות אליו בנושא. אפנה למשתמשים אחרים, העשוים לתרום לדיון.
תודה, גילגמש 06:11, 20 ספט' 2004 (UTC)
הצעה
שלום,
ראה בבקשה את הצעתי בויקיפדיה:הגבלת עריכות של משתמשים אנונימיים
גילגמש 12:23, 20 ספט' 2004 (UTC)
דמגוגיה ופסיכולוגיה חברתית
למה הורדת את ההערה לגבי פסיכולוגיה חברתית? למרות שאני לא מכיר מחקר כולל לגבי דמגוגיה, אני מכיר מחקרים שמאששים את הטענה לגבי רוב שיטות השכנוע שמופיעות בערך. נדב 12:21, 22 ספט' 2004 (UTC)
- הטענה שדמגוגיה ונימוקים לוגיים עובדים על פי הפסיכולוגיה החברתית ביעילות דומה, היא כשלעצמה בעלת מאפיינים דמגוגיים. אני לא רואה עצמי כמומחה גדול בעניין הזה, אבל בהחלט אני מודע לכך שיש דקויות רבות בנושא הזה. למשל חשוב מאוד מה מידת הקשב והעניין שהאדם מפגין בנושא. דמגוגיה משכנעת מאוד בנושא שלא חשוב לך ושאין לך עניין להעמיק בו. גם סוגי הדמגוגיה השונים לא יעילים באותה מידה.
- בקיצור, אחד הכשלים בכתיבה אנציקלופדית פה הוא שמנסים לפעמים לסכם אלפי מחקרים בשורה אחת, שהיא לא מדויקת. ואין סיבה לעשות את זה בויקיפדיה. לא כורתים עצים בשביל שטח איחסון בשרתים. הכתיבה שלנו היא לא על חשבון יערות הפרא שבהם יבקר בן הטבע כשאשר יטול הפוגה מאיתנו.
- ומשהו מעניין, פעם קראתי ששיטת השכנוע הטובה ביותר היא התקפה אישית. שן שש זעם 12:34, 22 ספט' 2004 (UTC)
- מה דעתך על הניסוח 'הפסיכולוגיה החברתית מראה כי שכנוע דמגוגי, במקרים רבים, הינו יעיל לא פחות משכנוע בדרכי הגיון (ראו היוריסטיקה)'?
- דעתי טובה שן שש זעם
התפלא, אני מניח שבתוך כמה שנים יהיה אינטרנט בחיבור לווייני גם באמאזוניה הברזילאית. את המושג מכירים רבים ובערים הגדולות יש חיבור לרשת, בעיקר במוסדות ממשלתיים.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 16:41, 22 ספט' 2004 (UTC)
שמע סיפור על אזורי הפרא שהזכרת. באחד הימים סיירתי לי באחת החוות הפזורות סביב. מסעדה קטנה אשר ניצבה בדרך, עצרה אותי כדי לציית לבטני הרעבה. על הלוח התלוי היה רשום מגוון ארוחות שאפשר להכין במקום. בתחילה כששאלתי אם אפשר להזמין דג מסוג מסוים אשר היה אמור להיות במקום. נעניתי בשלילה. אם כך חשבתי לי אאלץ להסתפק בדג מסוג אחר ושאלתי אם ניתן להכין זאת עבורי, אולם גם זה היה חסר. כך המשכתי לבחור מן הלוח ובכל פעם שכזו, השיב לי האדון כי אין. רק כשהזמנתי טוגנים נאמר לי: בסדר אלך להכין. ישבתי לי אם כן באחד השולחנות הצדדיים ממתין לארוחה דשנה. כעבור מחצית השעה בקירוב, ראיתי את האיש עובר לידי ויוצא את המסעדה. אני כמובן המשכתי לשבת בציפייה ובסבלנות גמורה. חצי שעה לאחר מכן שב האיש נושא עימו שק תפוחי אדמה שכנראה קנה בעיירה הסמוכה, כאילו דבר לא קרה ולא עברה לה שעה. רק בחלוף שעתיים מאז שביקשתי את הארוחה מצאתי עצמי, לאחר סבלנות ארוכה עד אין קץ, אוכל לבסוף טוגנים בטעם לא ידוע.
הבעיה באזורים אלה היא שלזמן אין כל חשיבות או משמעות. אם תגיע לאמאזונאס חשוב שתיקח איתך משחק שחמט אלקטרוני (משחק מול המחשב), אחרת אתה עלול לצאת מדעתך בהמתנה לספינה שתאסוף אותך. יאמרו לך שהספינה חולפת בנהר ביום שני. איזה יום שני, זה שיבוא, זה שאחריו? אף אחד לא יודע. בסוף היא תגיע ביום רביעי, שבוע אחרי כן. בינתיים אתה מרותק למקום שכוח אל ונפשך יוצאת רק להימלט משם. אירע לי פעם אחת, שהמתנתי יותר מדי במאטו גרוסו, עד שהתחלתי לשגע כפר אינדיאנים שלם. אחרי תשעה ימים ארוכים כמו הנצח, כשהייתי פוגש זאטוטים בני ארבע המשחקים עם התרנגולות, הייתי שואל אותם - וגם את התרנגולות - מתי תגיע כבר הספינההה. לצערי, החמצתי את הפיאסטה הגדולה שערכו לכבוד עזיבתי. כך שגם אתה יכול להתחיל לחגוג בקרוב, אבל לפרק זמן קצר.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 22:27, 23 ספט' 2004 (UTC)
היי זעם, אודה לך אם תחווה דעתך על הדף הנ"ל. בברכה SHIMONSHA
- האם לא בשביל זה יש קטגוריות ? שן שש זעם
זרקת מילה, אני אלך איתך. איפה כאן הטעות. האם אלה לא הסיבות ליציאה בשאלה כפי שאתה קורא לה.
- יש מי שסבל ועזב את החברה הדתית
- יש מי שהתקנא בחילונים וביקש לנסות אורח חייהם
- יש מי שנישא לחילונית ובשל האהבה נטש את דתיותו
- יש מי שהגיע ל"הארה" והחל כופר בקיומו של האל
- יש שהחיים המודרניים גרמו לדתיות של קהילה שלמה לדעוך אט אט, כמו כל מיעוט שמתמזג ברוב.
- הסקרנות המינית. לא סתם קורעים תמונות של בגדי ים. – זהו התהליך העיקרי כיום.
אגב, זו אמירה חסרת כל היגיון לבקש שניסיון חיי לא ישפיע על חיבור ערכים. אם כך, יש צורך לבטל יותר מאלף ערכים עוד היום. חה, חה, חה...וגם את הערכים שלך ושל כולם.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 18:57, 26 ספט' 2004 (UTC)
- בעיקרון אין ספק שכל הסיבות שאתה מזכיר קיימות ואפשריות. לדעתי הסקרנות המינית היא הסיבה החזקה להיווצרותה של "דתיות לייט" שבה צעירים רווקים מרשים לעצמם יותר, אך לא הסיבה העיקרית ליציאה לשאלה גמורה. אפשר להגיע לאיזון בין המצפון הדתי ליצר הבוער במצב שבו עדיין נמצאים בתוך מסגרת דתית אבל נוהגים במתירנות בנושאים שבינו לבינה. אגב, סיבה חשובה שלא הזכרת היא אכזבה מהתנהגותם של אחרים בחברה הדתית. השופט חיים כהן ציין זאת כסיבה עיקרית אצלו.
- אני לא מתנגד להשפעה של ניסיון חיים, אבל מציע שבמקרה של מחלוקת בין ניסיון החיים שלך לניסיון החיים של מישהו אחר - ייעשה שימוש בספרות מחקרית כדי להכריע. כי אם נסתמך אך ורק על נסיונות חיים - לא נמצא דרך לפשרה בין שתי דעות מנוגדות. שן שש זעם 19:10, 26 ספט' 2004 (UTC)
לגבי הסעיף: אכזבה מהתנהגותם של אחרים בחברה הדתית. אני מבקשך להכניס לערך החדש שיצרתי נטישת החברה הדתית. אני מסכים שהוא סעיף חשוב, אך אני לא חי בחברה הדתית ולכן לא יודע ממה אתם בדיוק מתאכזבים.
ראה, אני דווקא מאמין בדפי שיחות, לדעתי הידע שמופגן שם לעיתים מביא אותנו ליצירת ערכים חדשים. אני רציתי ערך שיכלול גם נטישת הדת וגם נטישת החברה הדתית. הוחלט לפצל ואין לי בעיה עם כך.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 21:37, 26 ספט' 2004 (UTC)
היי זעם, אני מזמין אותך לקרוא ולהוסיף למאמר החדש פרי מקלדתי. בברכה, SHIMONSHA
לגבי קצרמרים
אני יודע שהנושא לא ממש ברומו של עולם, אך כדאי שתסתכל במיוחד:Statistics ותראה שעשרת האלפים וחצי המאמרים לא כוללים קצרמרים... אני מאמין שיששנם יותר מ5000 מאמרים מספקים והמספר הוא אכן קרוב יותר ל10000. הערךמיתולוגיה פרסית הינו קצרמר.
סליחה על ההטרדה.
--הדוקטור המשוגע (שיחה) 17:45, 27 ספט' 2004 (UTC)
- כבר יצא לי לכתוב את זה לא מעט פעמים. אני לא יודע מי הכניס לגרסה העברית של הסטטיסטיקות את מה שכתוב שהם לא כוללים קצרמרים, אבל הוא טעה. חיפשתי בדפי הסטטיסטיקות הרשמיים יותר של ויקיפדיה וכתוב שם ההיפך. כל ערך שיש בו קישור פנימי אחד (וכל מספר של אותיות ומילים!) נכלל. שן שש זעם
היי זעם, אני מפנה אותך למאמר נוסף פרי מקלדתי, לקריאתך ולתוספותיך. בברכה, SHIMONSHA
קבל כמה ציטטות שלי שאספתי זה עתה בעצמי. עתה, במקום לספר על גאוותי העצמית, תטען לבטח שאני חוטא באהבה עצמית. שמע נא, דומני בעל מוח מורכב מדי שתוכל להבין את אפס קצהו. אתה רוצה שאני אשתף איתך פעולה, אז אשתף. אין לי בעיה עם זה. הכנס למוזיאון את המשפט הבא: גם במקרה המוזיאון החליט בן הטבע לנצח. יכול היה להתעלם, יכול היה לתקוף בחזרה, אך הוא החליט להפוך את היוצרות ולראות בכך פרס הוקרה למפעלו.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 09:37, 28 ספט' 2004 (UTC)
הוצאתי את הדוגמאות. אביא אותן מחדש בלקט ארכיון שאפתח. בן הטבע 17:42, 28 ספט' 2004 (UTC)
שמע, אחת מאהבותיי הגדולות ביותר טענה יום אחד שהיא לא יכולה להמשיך את הקשר. שאלתי לסיבה. היא אמרה משום שאני חסר חוש הומור לחלוטין.
האמן לי שלא היית רוצה להיות מורה שלי. באמצע השיעורים הייתי מזמין את המורות לבוררות בספריית בית הספר. לפעמים הייתי טועה, אני מודה. אך תאר לעצמך את שאגות הצחוק כאשר הייתי צודק. למזלי, מנהל בית הספר חיבב אותי וטען שבית הספר הוא מוסד לימודי. גם התלמידים לומדים מהמורים וגם המורים לומדים מהתלמידים.
זה לא שהייתי פרחח חלילה, להיפך למדתי במגמה ריאלית ותוצאות המבחנים שלי היו גבוהות למדי. אבל, נהגתי להשתובב מה. אף פעם לא העתקתי במבחנים, אבל נהגתי לספק תשובות לחבריי. כשהחליטו לעשות לנו בחינה פסיכומטרית בכיתה י"ב, התנגדתי בכל תוקף, כי טענתי שזה מכשיל ולא מקדם. זה היה בתקופה שהוא כלל גם ידע כללי וצורות. משלא נתקבלה דעתי, לא אומר איך, השגתי לכולם את טופס הבחינה לפני מועדה וישבתי ופתרתי את התשובות.
לבסוף, הגעתי לסיכום עם בית הספר שיפסלו רק לי. ומעבר לכך לא עשו לי דבר. זה כתוב אפילו בספר המחזור. אנשים לא שוכחים עד היום את מלחמת העולם שניהלתי כנגד השיטה הפסיכומטרית.
פה יקבלו לאוניברסיטה כל אחד שיכול ללמוד בה – פה זה לא בית ספר של פוטרים שרק קוסמים מתקבלים לשם.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 10:15, 28 ספט' 2004 (UTC)