אלול
ערך זה עוסק בחודש עברי. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו אלול (פירושונים).
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
טוען את הלשוניות...
3
100%
#AAAAAA
left
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלול הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן. באלול 29 יום.
תוכן עניינים |
שם החודש [עריכה]
שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הובא מגלות בבל ומקורו במילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". אלול הוא סוף הקיץ, בלוח גזר הוא נמצא ב"ירח קיץ", שפרושו - קציצת התאנים. על פי פירוש אחר פירושו המילה אלול טיהור וכפרה (באכדית: elulu).[1] (חז"ל אומרים: שלהי קיטא (הקיץ) קשים מקיטא.)
בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.
מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש (ראו תרגום אונקלוס על הפסוק "מרגלים אתם", בראשית מב יד), הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה (ו' טו). בביתא ישראל החודש נקרא לול. מזלו של החודש - מזל בתולה.
הקדמונים נתנו סימן לחודש אלול בראשי תיבות של הפסוק : אני לדודי ודודי לי (שיר השירים פרק ו, פסוק ג). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה זה 40 - כמו 40 הימים שבהם משה שהה על הר סיני בשביל לקבל את התורה.
וכן בפסוק: ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים פרק ל פסוק ו); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).
מנהגי החודש [עריכה]
חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם. על פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור. משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל סלנטר, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל"). מנהג בקהילות ישראל להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז בתהלים, "לדוד ה' אורי וישעי" מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום[1]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[2], ולנוסח אשכנז בתפילת ערבית. טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב[3] על פסוקו הראשון של הפרק- "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה. כמו כן נהגו לתקוע בשופר מראש חודש אלול ועד ערב ראש השנה[4] לפני אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילת שחרית. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר תשר"ת תש"ת תר"ת
מזל החודש [עריכה]
מזלו של חודש אלול הוא בתולה וגם לכך יש אסמכתא במקורות הקושרת את הכינוי בתולה עם ערך התשובה: "שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ירמיהו לא, כ). תחילת פרק זה בירמיהו גם משמש כהפטרה ביום ב' של ראש השנה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מה זה אלול בשבילי? באתר 70 פנים- רשת חברתית לשיח יהודי
- הלכות אלול בקיצור שולחן ערוך
- תכנים לחודש אלול במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה
- הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "אני לדודי ודודי לי", מתוך שמעתי.
- חודש אלול מאגר מת"ל במכללת קיי
- חודש אלול - מתכוננים לשנה החדשה, אתר he.chabad.org
- מתיה קם, חודש אלול: חודש הסליחות, אתר מט"ח
- מקורות להרחבה בנושא הסליחה, באתר מדרשת
- ראשי תיבות נוספים לחודש אלול, מאתר פרשת השבוע
- אלול, אתר דעת
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מנהג ויז'ניץ לאמרו מיד לאחר חזרת הש"ץ לפני הקדיש.
- ^ מנהג חסידות גור לאמרו לאחר תפילת ערבית
- ^ על תהלים כ"ז
- ^ אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה
| חודשים עבריים | |||
|---|---|---|---|
|
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • יום כיפור קטן • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • פורים קטן • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול |
|
| תעניות ציבור |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו |
|
| ימים מיוחדים שנקבעו
לאחר הקמת המדינה |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| ימים ממלכתיים
להנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הרצל • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • י"ט כסלו • מימונה • סהרנה • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • פורים שני |
|
|
|
||
